נקודות אור anyone?

נקודות אור anyone?

[כן, אתם מכירים אותי מאיפשהו
] אני רוצה לעשות כמו נועה לשניה, שאני ממש מתעדת רגעים של טוב ולא סתם לזרוק מילים. אז
ממש לראות (בזמן אמת) את המורה שלי לפסנתר מתאהב בפיונה אפל
המילים של וולך, איפשהו בין הנייר להכי עמוק בלב. למרות שזה ממש לא בדיוק טוב
.
האצבעות על הפסנתר, להזכר במשהו ישן, להבין משהו חדש. שמשהו מצלצל מוכר. מצלצל יפה. להמציא שטויות. להמציא בכלל.
את הרגע שבו השבוע נגמר. גם את הכמה רגעים שלפני, ובעיקר את הרגעים שבהם הוא נגמר. להגיע הביתה, להוריד את הנעליים. לשבת. זהו.
בית ריק לסופש. שקט. זה משהו שעוד יהיה, אבל, שהרבה זמן לא היה.
להבריא לאט לאט, לשמוע את הקול שלי חוזר. ולטוב ולרע, ימים בבית. לנוח. זמן לנשום.
כיף בהופעה. [יער
] השראה מאנשים נפלאים. לרקוד לדברים כיפיים ממש. מוזיקה טובה [וגם גרועה
] -הכל הכל ביחד.
הילדה הכי מדהימה בעולם
אוח, לאכול אותה.
וחברות, אין מה להרחיב כי זה יותר מדי וגם בכלל מעבר למילים נו אתם יודעים. [נועה]
 
../images/Emo6.gif אם אפילו ה

אמריקקים מוכנים להודות שיש מדינות שבהן יום חמישי נקרא סופ"ש אז גם את צריכה
דיי לסקול אותי
 

noosh

New member
we all wanna change the world

חחח זה נקרא אצלך לחפור?
חמודה. בואי, תראי:
נסיעה לחיפה (לא כיף לנהוג לשם, לא כיף. בטח לא כשחשוך ויורד גשם ומשאיות מהנתיב הנגדי משפריצות עליך נחשולי מים שנוחתים לך על השמשה וכמעט מנפצים אותה), וחברים!!!! איזה כיף. סופ"ש כזה, רגוע, מחוץ לבית, עם אנשים שאני אוהבת ובתי קפה חמודים וסרט דפוק והמון חתולים מקסימים ומרק פטריות ופשטידת כרובית. היה כיף ממש.
הנסיעה הביתה עם הביטלס. והנסיעות בכלל, עם רדיוהד ופיג'יי וקאונטינג קרואוז, ואלה עם פיונה, וזה זמן כזה שהתרגלתי אליו גם כשיש פקקים, לזמן הזה שלי עם המוזיקה.
האנטומיה של גריי עושה לי לצחוק ולבכות יחד. ואני ממש ממש בהתחלה אבל כבר נכנסתי פנימה, וזה כיף, אני מבינה למה כולם אמרו לי שאני צריכה לראות את זה כל הזמן.
יומולדת לחברה שלי מהעבודה, והיה מלא בפלונים ועוגות ועוגיות ושטויות, והיא ממש שמחה, ממש כל אחד הביא לה משהו קטן. זה היה נחמד.
קיבלתי מלא מחמאות על החולצות המגניבות שלי, ורכשתי עוד חולצות מגניבות (כי אינ מכורה, אבל הפעם זה גם לאח שלי אז זה בסדר), ואיזה כיף זה!
שיעור ציור. וזה מצחיק כי הלכתי יותר מוקדם במטרה לחזור הביתה יותר מוקדם, כי הייתי עייפה, אבל אז יצא שנשארתי אפילו יותר מאוחר ממה שאני רגילה
. קצת הרסתי את הבד השני, אבל אני משערת שאצליח לתקן. והקשבנו ל-11:11 ש לרג'ינה והמורה שלי ממש התלהב ממנה, ממש.
ג'ירף, פעמיים (כי פעם אחת לא סיימתי את המנה אז נשאר לי למחרת
).
אמא של חברה שלי התקשרה אליי ושאלה אם אני רוצה להשתתף בניסוי לבדיקת זכרון!!! זו בדיקת fMRI ובסוף אפילו מקבלים דיסק עם התמונות של המוח!!!!!!! כה מגניב!!!! ד"א, אם מישהי מעוניינת בעוד פרטים (בת 20-30, ימנית ושפת האם היא עברית), היא מוזמנת לפנות אליי במסר.
נתקלתי בספר שירה של רוני סומק, והוא פשוט מעולה ממש. אני צריכה לעשות קנית ספרי-שירה-יד-שניה.
אני ממש אוהבת שמסמסים לי שעות מגניבות. וסתם דברים יפים כאלה כמו "חשבתי עלייך ושיהיה לך יום נעים".
[אין אייקון של תפוח אדמה, נסתפק בגבינות] דייט שלישי מושלם עם עדי!!! מקומות שמגישים תפוחי אדמה עצומים אפויים עם גבינות מותכות זו שלמות שאין לתאר. במיוחד כשאנשים שם נחמדים, מקבלים מרק מושלם על חשבון הבית, מצחיק ונחמד וכל מה שחושבים עליו במקרה קורה
. ערב פשוט נהדר (חוץ מללכת לאיבוד במגרש החניה של עזריאלי, וכמה משעשע שבדיוק היום היה את הפרק של החניון בסיינפלד).
ציירתי קצת בפיינט. היה לי משעמם ורציתי עוגיה ולא היה, וכלכך הרבה זמן לא ציירתי בפיינט. בהתחלה התגעגעתי לזה. וזהו, אני מקווה לסופ"ש כיפי
. שתהיה שבת שלום לכולנו!
.
 

Remedy Lane 9

New member
I'm gonna organize some changes in my life

פחחח ציטוטים של איירון מיידן בכותרת. קטעים איתי.
לישון המון היום (מסתבר שבלנסוע לסבים יש יתרונות)
מחר תולים תערוכה ותוך כדי כתיבת הנקודה אז נזכרתי ששכחתי משהו (בשביל לתלות מחר) ואני אהיה כה לחוצה מחר וחברה שלי תצחק עליי כל כך אבל אני מתה על הלחץ הזה. כל כך.
ובאותו הקשר. בשישי הייתי במגמה בשביל להשלים דברים ויצא לי שהיה לי זמן אחרי שסיימתי וחיכיתי לאימא שלי שתבוא לקחת ותעזור לי באיך להעמיד את העבודות, אז ישבתי לי בחדר רישום וציירתי לכיף ולא עם הלחץ הזה, שגיליתי שהיה לי כל הזמן, של התערוכה, והיה לי ממש כיף ,לצייר ככה סתם. גם הרבה זמן לא ציירתי כמו שאני אוהבת, ככה משוחרר. (התערוכה זה פיסול
) אני לא זוכרת מה קרה השבוע.
אה. המטפלת שלי. חזרתי אליה. היא עכשיו מטפלת נורא רחוק, אבל בכל זאת זה נראה לי חשוב.
פחח. הצלחתי אחרי יזע ודמעות וכו' לכתוב לחברה שלי ברכת יומולדת. חוץ מזה, יש לה מתנה מעולה אז שתהיה בשקט.
ציינתי את הלישון המון היום? ועכשיו יש לי יותר מדי אנרגיות בשביל לחשוב על לישון, ואפס ספרי מתמטיקה לעשות מהם שיעורי בית. זה לא אור, כי המורה שלי תרביץ לי, רק רציתי לציין
טיולים שעושים שקט במוח עם הכלבים שלי (יפיופים) והחלטה לעשות מזה הרגל קבוע.
שתי ילדות מהממות אחת אחת. אנשים שרואים אותי. הידיעה שהם רואים.
חוג פילאטיס. זה מגניב לאללה. (להרגיש את הגוף. לנשום. למתוח) לחפור ללירון קצת
אמממממממ. סתם קטנות, יש לסבים שלי כלב חדש ומצחיק. לצחוק המון עם אחותי על תאוריית "הסוד" ("הנה, את רואה איך הוכחנו את הסוד?!" נו, זה לא מצחיק כשכותבים את זה ככה!!!
), לשחק כדורגל סוסים ולצחוק מזה נורא...... לזמזם את "מאה אחוז אור". יאללה שיהיה שבוע משובח.
[זה מצחיק לכתוב נקודות אור ופתאום לקלוט כמה היו, ולהשוות את זה לבלאגנים של אמצע השבוע. חביב]
 
למעלה