נקודות חשבות עליהם צריך לשים לב בגן חדש?????

[אגדית2]

נקודות חשבות עליהם צריך לשים לב בגן חדש?????

הי לכולם, היום הלכתי עם ביתי לגן חדש ולקחתי את בעלי איתי כאשר יצאנו היו לו מספר הערות על הגן והאמת שכבר יצאתי מבולבלת על איזה מהדברים צריך לשים לב יותר ועל איזה פחות ???? חוגים , מטפלות (רמת העברית שלהן) , גיל הילדים באותה קבוצה, גן מבריק או לא ??? בקיצור אולי אני מחפשת את הלא קיים ?? בכל גן שהייתי עד היום היה פגם זה או אחר האם אני מגזימה חשבתי לעצמי? אשמח לתשובות ולחוות דעתכן תודה וחג שמח

 

[מיכל קנדל]

גן- על איזה גיל אנחנו מדברות?

כי לי היה חשוב יותר מכל עד גיל שנתיים - חום, אהבה, דאגה ואיכפתיות מצד אחד נקיון והגיינה, בטיחות, מספר מטפלות על ילדים, ארוחות- האם מבשלת או מישהי מהצוות וכיו"ב מצד שני החל מגיל שנתיים - שנתיים וחצי- כבר היה לי חשוב בגלל נושא השפה כמובן גננת מוסמכת או מטפלת שאכן עם שפה עשירה, תוכנית מגוונת במהלך היום, בנוסף לעיל.

 

[אגדית2]

שנה ושמונה חודשים

 

[מיכל קנדל]

אז מקווה שעניתי לך בהודעה הקודמת

 

[אגדית2]

תודה על התשובה

די קשה לי למצוא גן שמשלב את כל מה שרשמת - ניקיון אפשר לראות אבל איך רואים שאכן ההמטפלות חמות ואוהבות או דוברות אמת למשל???? מה שקרה לי בגן הקודם כאשר גיליתי שהגננת משקרת לי כל הזמן וגם בעצם מביעה זילזול בבקשותי??? כל זה רק אחרי שרשמתי אותה? אני לא רוצה למצוא את עצמי מעבירה מגן לגן את ילדתי על הגן החדש אכן ישנן המלצות אבל מאד מפריע לי למשל שבשכבת הגיל שלה יש תינוקת בת חצי שנה עוד כמה תינוקות בני שנה ורק שלושה ילדים בני גילה . מנהלת הגן טוענת שיש פעילויות שהקבוצה מתחלקת לשתיים ואז הגדולים יותר זוכים לפעילות אחרת - האם זה נראה לך ? תראי , למשל אתמול בהפסקה היו רק שלוש בנות בחצר כיוון שהשאר תינוקות והושכבו לישון - זה לא נראה קצת עצוב כל כך מעט אין את רעש הילדים המתרוצצים בחצר לא יודעת אני די חוששת לעשות החלטה פזיזה ואח"כ להתחרט

 

[מיכל קנדל]

לשאול אמהות אחרות

במשפחתון/גן שרוב הילדים הולכים בשעה מסויימת- בעיקר אם בארבע אחה"צ, יש סיכוי שלא מטפלת או סבתא אוספים אלא ההורים עצמם- פשוט להגיע אז ולשאול את ההורים. לראות אם יש הורה שאינו ממהר, אם הילד כבר, אחרי שיצאו מהגן. לתפוס ולשאול את השאלות שמטרידות אותך. חלק מההורים לא יתאים להם לשוחח עימך ולחלק כן... תראי- כשהכנסתי את הבכור שלי ועוד למעון נעמ"ת בישוב שלי, זה היה אחרי שנעזרתי בחברה טובה שלי שהיתה מטפלת מובילה למעלה מ-20 שנים בבית תינוקות בקיבוץ. הסתובבנו מסביב לישוב, בדקנו בבתי תינוקות בקיבוצים הסמוכים, במשפחתונים ובסוף, קיבלתי ממנה כלים כאלו, שגיליתי שאני יכולה כבר לבד לבדוק. את קובעת מראש עם המנהלת/גננת מובילה שעת הגעה. מסתכלת על הכל, שואלת איפה מחתלים (למשל באחד הקיבוצים לא טרחו לשים נייר או חיתול מתחת לטוסיק של הילדים בעת ההחתלה). אני כאמא, במקום כזה של הרבה תינוקות ויכולת להדבקות במחלות- זה משהו שהמטפלות סיפרו ולא הסתירו כי זה נראה להן טבעי. לי זה הפריע. ויחד עם דברים נוספים, החלטתי בסוף לא לשלוח לחינוך קיבוצי ונהנו מאד במעון נעמ"ת בישוב שלנו. עם צוות משובח. את יכולה להקדיש בתקופה מסויימת זמן מיוחד ולבקש אחת לשבועיים לצאת מהעבודה קודם ולבוא ולהפתיע בגן- פשוט להסתכל: האם את שומעת צרחות של מטפלות על ילדים (גם מבחוץ) האם את שומעת הרבה בכי במהלך היום? האם כשאומרים שיש 3 מטפלות בשעות השיא- אכן יש את המספר הזה? וכיו"ב בהצלחה

 

[קרנלהאור]

להיפך. להיפך... זה נשמע ממש טוב!

מעט ילדים זה מצויין, לא עצוב בכלל. ילדים לא צריכים המולה של ילדים אחרים. הם הולכים שם לאיבוד ומאבדים את המקום שלהם. כתוצאה מכך אנו עדים לשתי תופעות מרכזיות: - ילדים שמפתחים מגננות ותוקפנות מתוך הצורך לשמור על המקום שלהם בתוך המסה הקבוצתית, -או ילדים מופנמים שמדחיקים את רגשותיהם בהעדר מקום מספיק אמפטי ורך שיכיל אותם. רב שכבתיות בגן ילדים לרוב,הוא דבר מבורך, זה הרבה יותר קרוב למבנה החברתי הטבעי שלנו במשפחה, בקהילה ובחיים בכלל. ילדים לומדים בנקל להתחשב בצרכים של שונים מהם, הם חשים פחות תחרות על תשומת לב המטפלת כאשר סביבם ילדים משכבות גיל שונות, כיוון שלכל אחד מובטח מקומו היחודי. הדבר החשוב ביותר לילד בגיל הרך בפרט, הוא דמות היקשרותית. כלומר דמות בוגרת אליה הילד יכול להיקשר ולהיות רגוע ובטוח שיקבל ממנה את כל צרכיו הן מבחינה פיסית, ובעיקר מבחינה נפשית. כך הוא יכול להמשיך לעסוק בגדילה והתפתחות, ולא בפיתוח מגננות מול תוקפנות עמיתים או חוסר רגישות המטפלים. מקוה שנתתי לך כיוון

בהצלחה, קרן

 

[אגדית2]

המון תודה

עזרתן לי מאד עכשיו מה שנותר זה ללכת לגן ....... שיהיה חג שמח

 

[אבישגתיאטרון בובות]

מסכימה בהחלט!

למען הסדר הטוב , עלי להדגיש שאני כבר ממש לא שם...........בכורתי בת 23.5. הצעירה בת 9. ואני? אני בכלל נשארתי בבית. עם הבכורה- שנה וחצי ואז צרפתי אותה למשפחתון שאני עזרתי בו. עם האמצעית- שנתיים וחצי בבית.( ואז גן של 15 ילדים) עם הצעירה- שנה בבית+ שנה מטפלת אצלי בבית ורק אז- מסגרת גדולה יותר.( של 12 ילדים) כך, שדי ברור שאצודד בקבוצה קטנה, בשקט, בהזדמנות של כל ילד לקבל את מקומו, ולא להיאבק עליו. ואם כבר לגדול בקבוצה- אז קיבלת פה מתנה נפלאה- גם חברה, גם רב-גילאית ( כמו שאמרה קרן- מזכירה מבנה של משפחה ולא קבוצה הומוגנית שקובצה באופן יזום), גם את האפשרות שלך לצאת לעבודה ולתת לילדה מסגרת מטפלת. מה שמיכל יעצה- להציץ ולבדוק את הדברים במהלך היום- חשוב ויתן לך מענה על שאלות אחרות- היחס והגישה של המטפלות, כמותן ביחס לכמות הילדים ( בפועל), הפעילות המתקיימת במהלך היום ועוד. הכי חשוב- אם בתך מגיעה לגן בשמחה ושמחה לראותך בסוף היום. אם היא רגועה ושמחה במהלך אחה"צ ולא מפגינה סימני מתח וסטרס- לדעתי, זה סימן בדוק שטוב לה! שתהיה לנו שנה נפלאה!