נקודות ממשחקי ה-21/2

Rapgamer

Well-known member
ברוקלין- קליפרס
ניצחון משכנע של הנטס בלי דוראנט. אני חושב שברוקלין ממש תשמח לפגוש את הקליפרס בגמר NBA פוטנציאלי, זה המצ'אפ הכי נוח עבורם מבין הקונטנדריות המרכזיות במערב.
על פניו היתרון של הקליפרס במצ'אפ הזה הוא במשחק הפנים. איבאקה שחקן יותר טוב מכל ביג מן שיש לברוקלין להציע. אלא שהוא לא התבטא בכלל במצ'אפ הזה. התקפית ניסו להכניס לו כמה כדורים לפוסט על מיסמאצ'ים וזה הוביל בעיקר לאיבודים. הגנתית הופתעתי מכמה מעט הוא שינה זריקות בטבעת, אתה לא היית מצפה שקבוצה שמשחקת עם סנטר מסורתי לעומת היריבה, תספוג 60 נקודות בצבע.
זובאץ' יותר פוטנטי מבחינה התקפית ואכן ה-roll שלו לטבעת והריב' התקפה סיפקו נקודות אבל אני לא בטוח שזה יעבוד הגנתית מול קבוצה עם שחקני ISO כל כך טובים. בסופו של דבר דאנדרה היה הסנטר המצטיין במשחק וזה לא בגלל שהוא כזה מבריק אלא כי יש גארדים שמפעילים אותו היטב בהתקפה ללובים, ואין ליריבה שחקני פרימטר שמסוגלים לנצל אותו בהגנת פיק אנד רול.
מה האלטרנטיבה שנותרה לקליפרס? לשחק סמול בול עם מוריס בסנטר. ואז לברוקלין יש את היתרון האולטימטיבי עם דוראנט בסנטר, כלומר אתה נגרר לסגנון שלהם שהם גם יותר טובים בו ממך.
ברוקלין ממשיכה לפתוח בחמישייה עם ברוס בראון שעושה עבודה נהדרת בחיתוכים לטבעת וסיומת בפלואטר. לנדרי שאמט לעומתו היו נוראי (גם במפגש הקודם בין השתיים) ואני תוהה עוד כמה הזדמנויות ימשיך לקבל.
קיירי והארדן שניהם שיחקו מצוין. גם הכוכבים מנגד הופיעו, למרות שהנטייה של קוואי וג'ורג' לא ללכת עד לטבעת פוגעת בהם במצ'אפ הזה. ברבע הרביעי כשהיו בפיגור זה קרה יותר ואכן חתך את ההפרש.

בסופו של דבר ברוקלין ניצחה את הקליפרס בהרכב מלא, בלי דוראנט, במשחק שבו היא לא פגעה מבחוץ (29%) והקליפרס דוקא כן (43%). אלה נתונים מאוד מעודדים מבחינתה. המפתח במקרה הזה היה 6 איבודים בלבד במשחק, אבל אני חושב שגם ביום יותר "ממוצע" של שתי הקבוצות, ידה של ברוקלין על העליונה.

מינסוטה- ניקס
האמת שלא חשבתי שנפסיד לניקס במשחק שבו רוביו מופיע מבחינה התקפית. אבל צריך לומר שהסגל פשוט חלש, עם המון דקות לשחקנים שהם קצה רוטציה בקבוצות אחרות, או פשוט שחקנים 13-15 בסגל. ונדרבליט פותח בחמישייה, הרננגומז ומקדניאלס נותנים את הדקות העיקריות מהספסל בעמדות ה-F, נואל רואה כמות דו ספרתית של דקות. כולם underqualified בשלב הזה.
איבדנו השנה המון יתרונות ברבע הרביעי. הפעם נכנסנו אנחנו בפיגור 16 וכרסמנו בו לאט אבל בטוח, אפילו עלינו בשלב מסוים ליתרון נקודה. אבל הפוזשנים שלנו בקלאץ' לא היו טובים למעט הפוזשן האחרון בו טאונס קיבל כדורר בפוסט מול גיבסון, ספין מוב הביא למבט טוב שהלך אין אנד אאוט.
אז שוב הפסדנו, וראיין סונדרס פוטר אחרי המשחק. יש דיבור על כריס פינץ', עוזר מאמן של טורונטו.
 

Krit123

Well-known member
ברוקלין- קליפרס
ניצחון משכנע של הנטס בלי דוראנט. אני חושב שברוקלין ממש תשמח לפגוש את הקליפרס בגמר NBA פוטנציאלי, זה המצ'אפ הכי נוח עבורם מבין הקונטנדריות המרכזיות במערב.
על פניו היתרון של הקליפרס במצ'אפ הזה הוא במשחק הפנים. איבאקה שחקן יותר טוב מכל ביג מן שיש לברוקלין להציע. אלא שהוא לא התבטא בכלל במצ'אפ הזה. התקפית ניסו להכניס לו כמה כדורים לפוסט על מיסמאצ'ים וזה הוביל בעיקר לאיבודים. הגנתית הופתעתי מכמה מעט הוא שינה זריקות בטבעת, אתה לא היית מצפה שקבוצה שמשחקת עם סנטר מסורתי לעומת היריבה, תספוג 60 נקודות בצבע.
זובאץ' יותר פוטנטי מבחינה התקפית ואכן ה-roll שלו לטבעת והריב' התקפה סיפקו נקודות אבל אני לא בטוח שזה יעבוד הגנתית מול קבוצה עם שחקני ISO כל כך טובים. בסופו של דבר דאנדרה היה הסנטר המצטיין במשחק וזה לא בגלל שהוא כזה מבריק אלא כי יש גארדים שמפעילים אותו היטב בהתקפה ללובים, ואין ליריבה שחקני פרימטר שמסוגלים לנצל אותו בהגנת פיק אנד רול.
מה האלטרנטיבה שנותרה לקליפרס? לשחק סמול בול עם מוריס בסנטר. ואז לברוקלין יש את היתרון האולטימטיבי עם דוראנט בסנטר, כלומר אתה נגרר לסגנון שלהם שהם גם יותר טובים בו ממך.
ברוקלין ממשיכה לפתוח בחמישייה עם ברוס בראון שעושה עבודה נהדרת בחיתוכים לטבעת וסיומת בפלואטר. לנדרי שאמט לעומתו היו נוראי (גם במפגש הקודם בין השתיים) ואני תוהה עוד כמה הזדמנויות ימשיך לקבל.
קיירי והארדן שניהם שיחקו מצוין. גם הכוכבים מנגד הופיעו, למרות שהנטייה של קוואי וג'ורג' לא ללכת עד לטבעת פוגעת בהם במצ'אפ הזה. ברבע הרביעי כשהיו בפיגור זה קרה יותר ואכן חתך את ההפרש.

בסופו של דבר ברוקלין ניצחה את הקליפרס בהרכב מלא, בלי דוראנט, במשחק שבו היא לא פגעה מבחוץ (29%) והקליפרס דוקא כן (43%). אלה נתונים מאוד מעודדים מבחינתה. המפתח במקרה הזה היה 6 איבודים בלבד במשחק, אבל אני חושב שגם ביום יותר "ממוצע" של שתי הקבוצות, ידה של ברוקלין על העליונה.

מינסוטה- ניקס
האמת שלא חשבתי שנפסיד לניקס במשחק שבו רוביו מופיע מבחינה התקפית. אבל צריך לומר שהסגל פשוט חלש, עם המון דקות לשחקנים שהם קצה רוטציה בקבוצות אחרות, או פשוט שחקנים 13-15 בסגל. ונדרבליט פותח בחמישייה, הרננגומז ומקדניאלס נותנים את הדקות העיקריות מהספסל בעמדות ה-F, נואל רואה כמות דו ספרתית של דקות. כולם underqualified בשלב הזה.
איבדנו השנה המון יתרונות ברבע הרביעי. הפעם נכנסנו אנחנו בפיגור 16 וכרסמנו בו לאט אבל בטוח, אפילו עלינו בשלב מסוים ליתרון נקודה. אבל הפוזשנים שלנו בקלאץ' לא היו טובים למעט הפוזשן האחרון בו טאונס קיבל כדורר בפוסט מול גיבסון, ספין מוב הביא למבט טוב שהלך אין אנד אאוט.
אז שוב הפסדנו, וראיין סונדרס פוטר אחרי המשחק. יש דיבור על כריס פינץ', עוזר מאמן של טורונטו.
ראיתי מחצית שנייה, מסכים לגמרי עם הברייקדאון שלך. הקליפרס צריכים למצות כל יתרון יחסי שהמצ'אפ מציע, לקוות שדברים פשוט יתחברו. איבקה חייב לסיים טוב יותר ליד הסל, אפילו לקחת את הג'אמפר שלו מתוך הקשת על מנת לעלות את התדירות בה הוא 'מחזיר' בהתקפה.
כשזובאץ על המגרש הם צריכים את הרמה ההגנתית שחשבו שיש בהם, ללחוץ על מוביל הכדור ולקוות שהאורך והאתלטיות של השאר יצליחו לפגוש את די ג'יי בצבע ולחזור בזמן לקלעים. ככה או ככה זה פשוט קשה, מצריך רמת ביצוע גבוהה לאללה ואורך רוח שלא בדיוק ראינו מהם.

ברוס בראון הוא אחד משחקני האוף בול הטובים בליגה, ימצא דרך לגנוב כמה ריבאונדים בהתקפה ומסתבר שהוא סקרינר לא רע. הארדן רכש את הסקיל הזה בעונה שעברה, אני מתכוון לפיקאנדרול עם שחקן נמוך שכנראה ישרת אותו יפה בהמשך.

לא הבנתי למה לו וויל על המגרש ובקושי נוגע בכדור בשלב מסוים. ההערה של ואן גאנדי לגבי הנטייה של הקליפרס לשחק אחד על אחד מול הגנת החילופים היא מדויקת, נוגעת בעצם בטבע של עושי המשחק שלהם, הם סקוררים תחילה.

לא אמרתי רק אתמול שלפליקנס יש סף שבירה נמוך? חזור מהפרש של 20+, לקחו ללב.
אגב אני יותר אופטימי ממך לגבי מיני, הסגל שלכם צעיר אמנם, רק שהוא צפוי להשתבח ולהעניק יתרון אתלטי מכובד על היריבות.
 

Rapgamer

Well-known member
טורונטו- פילדלפיה
ראיתי רבע אחרון. כוכב הרבע- כריס בושר, ולא בפעם הראשונה. הוא שינה הרבה משחקים של טורונטו מהספסל העונה, וסגר את רובם. מה הוא יודע לעשות? פיק אנד פופ ברמה גבוהה בהתקפה (ממוצע עונתי של 45% מעבר לקשת), רים פרוטקשן ברמה גבוהה בהגנה (ממוצע 2 חסימות ב-23 דקות בלבד). אם לא הגמלוניות שהוא משדר, כבר היו קוראים לו מיילס טרנר 2.0. אז גם הפעם הוא שינה את המשחק עם מהלכים גדולים בשנה הצדדים.
גם אנונובי היה נהדר. המספרים שלו במשחק צנועים אבל הוא שחקן שיודע מה התפקיד שלו ולא מתפזר יותר מדי, והתפקיד הזה צומח מדי שנה. העונה הוא תוקף יותר בכדרור ולא רק מול closeouts אלא גם באחד על אחד בסוף שעון.
טורונטו עולה למאזן חיובי- לראשונה העונה. מפרגן לחבורה הזאת שלהזכירכם אין לה משחקי בית אמיתיים העונה בטורונטו.
פילדלפיה הפסידה משחק ב-off night של אמביד עם 6/20 בלבד מהשדה כשגם טובי האריס לא פגע.
נתון המשחק הוא שטורונטו ניצחה ב-32 הפרש את הדקות עם בושר על המגרש. זה אומר שאת הדקות בלעדיו היא הפסידה ב-25.

ניו אורלינס- בוסטון
ראיתי רבע אחרון והארכה. אין לי הרבה מה לדבר על המשחק (הפליקנס ניצחו 120-115). בבוסטון מין שעמום כללי כזה שנובע בעיקר מכך שהסגל בנוי לא טוב לטעמי. הרכבים שלא יורדים חלק בגרון, פוגעים בהנעת הכדור ותלויים הרבה באחד על אחד.
אצל הפליקנס ציון ואינגרם שניהם היו טובים, האחרון הוא זה שהכריע את המשחק בהארכה. שווה לציין שבוסטון הביאה עליו שמירות כפולות וצופפה את הצבע, כתוצאה מכך ניקולה מלי זרק 7 שלשות (כמה וכמה מהן בסיום) ולא פגע.
ואן גנדי השתמש ב-coach's challenge שעזר לו, יחד עם review נוסף לכדור חוץ. לדיוקי השיפוט האלה הייתה חשיבות בתוצאה הסופית, זה עשוי להיות חיוני לקבוצה כמו הפליקנס שיכולה להיכנס או לפספס את ה-play in על משחק בודד בסופו של דבר.
 

Krit123

Well-known member
אטלנטה - דנבר

יאנג פירק אותנו עם 35-15 בסיומו של הרואד טריפ, אין סרט שאנחנו מכילים אותו ללא גארי האריס. מצא את קאפלה (וקולינס, אבל בעיקר קאפלה) ללוב או פשוט סיים בטבעת. אפילו אם תוציאו אותו מהמשוואה, הגיעו יותר מאיתנו לקו. איתו הם יותר מהכפילו את הכמות.
מה שכן הם חייבים ללמוד איך לשחק ברגע שמוציאים לו את הכדור מהיד, מגיבים בהשתהות או נמהרות בלי יותר מידי middle ground, כישרון התקפי שמשחק מתחת לרמתו. את הקאמבק איפשהו ברבע האחרון עשינו כשטריי על הספסל.

מורי ממשיך את התקופה המעולה עם 30 באחוזים טובים, בפתיחה טריי שמר עליו והוא ניצל זאת, רק לא הבנתי למה לקח אותו בצד השני, לאורך זמן הפסדנו את המ'צאפ הזה. יוקיץ' עם המשחק הכי גרוע שלו העונה, כנראה גם הראשון שלו. סיים באחוזים רעים ולא היה חד מספיק. עד להופעה הזאת קלע בספליטס של 57-40-87, זאת אומרת לראות אותו מחטיא נניח.. 3 זריקות ברצף הפך למחזה נדיר העונה. היה מוזר שהתקשה מול קאפלה שלא לצורך והתפזר לאיבודם והחלטות מיותרות.
מרגיש כמו תוצר של עייפות, מזל שמאלון השאיר אותו על המגרש ל-3 דקות אקסטרה כי ההפרש הציע שאנחנו רחוקים רק 8 שלשות רצופות של מורי מקאמבק. חבל, ברור שהעסק היה גמור למרות שההפרש ירד.

mpj דפק שתי בלוקים מספקים על יאנג, שהיוו נקמה על המהלך הזה, בעונת הרוקי של פורטר. אני זוכר שהרגשתי רע בשבילו כי הוא עדיין לא ביסס את מעמדו בליגה בזמנו ובדיוק אכל קרוס לא סתם מטימייט לשעבר, אלא אחד שלכול אורך הדרך נחשב לפרוספקט נחות ממנו. מאלון נתן לו רק 19 דקות.
לפחות בול בול קיבל קצת במה והיה טוב. נאג'י פתח בחמישייה והיה מעודד פעם נוספת, ממשיך להזיז את הרגליים יפה בהגנה ולהתחדד סכמטית (אם כי אנחנו זקוקים ליותר נוכחות ממנו בצבע/ריבאונד וכו'). חייבים להמשיך לתת לו דקות כי הוא ה-ceiling raiser שלנו מבחינה הגנתית, אחרת נמשיך להיות לא מספיק טובים ותו לא בצד ההוא, עם כול הכבוד למאמץ של ג'מייקל גרין וקמפאסו. האחרון tho, הבין את הפרנציפ וממשיך להפגין יכולת משופרת, לאט לאט ראיית המשחק שלו באה לידי ביטוי, חבל שחבריו לקבוצה לא תמיד בסינק
 
למעלה