נקודת מבט

נקודת מבט

נסענו לרילוקיישן לארה"ב ל-7 חודשים.
זה היה לפני הרבה שנים....
יצאנו עם תינוקת, חזרנו עם עוד 2 ילדים
אחרי ......9 שנים.

בכל התקופה אף פעם (חוץ מאחת) לא היינו תמימי
דעים לגבי החזרה לארץ. תמיד אחד רצה והשני/ה לא.

גרנו בשכירות והחלטנו שזה לא כלכלי, שנינו הרגשנו
שלא מתאים לנו לקנות בית באר"הב לפני שננסה לגור
בארץ. הגדולים - שהיו בכתות הראשונות של בי"ס יסודי -
לא רצו לחזור.

מאז היו כמה אפשרויות לרילוקיישן נוסף, והחלטנו, בהחלטה משותפת
שנשארים בארץ.
בנתיים, לא מצטערים. למרות שברור שלא הכל ורוד
כאן.
 
בוודאי שאפשר
ברוכה הבאה לפורום


 
חזרנו כי

כאמור, שנינו הרגשנו ש"חייבים לעצמינו" לנסות
לגור בארץ לפני שקונים בית ומשתקעים באר"הב.
היה גם עניין ההורים והרצון שהילדים יתבגרו בארץ.
גם ענין העבודה שלי - יכולתי (משלב מסוים) לעבוד
ואפילו עברתי את המבחן של הסטייט בתחום שלי, אבל
עבודה חלקית ובשעות המתאימות לי/לנו לא יצאה לפועל.
 
למעלה