נקודת מפנה

[שניקית]

נקודת מפנה

שלום רב,
אני עוסקת בע"ס כבר 4 שנים ובשלוש השנים האחרונות עבדתי באנגליה בתחום של אומנה.
עכשיו כשחזרנו לארץ אני מרגישה קצת אבודה מבחינת חיפוש כיוון.

אני לא בטוחה שאני רוצה בהכרח לעסוק בעבודה ישירה ויותר מעניין אותי כיוון של ריכוז תחום, ניהול, הדרכת צוות וכו וגם יש לי ניסיון בתחומים הללו.
מה שכן, כמעט ולא ראיתי משרות ניהול מפורסמות והבנתי שיותר קל להיכנס למקום ואז להתקדם.

בנוסף, אני לא בטוחה איזה תחום אני רוצה. בעבר למדתי טיפול בטראומה וקצת מתלבטת אם להמשיך בכיוון...
מה גם שאני לא בטוחה מה ההבדלים בין עבודה דרך עמותה או 'שירות ציבורי' ואני די מבואסת מהשכר הצפוי...
בקיצור אני בנקודת מפנה.
חשבתי אולי לעזוב את התחום לחלוטין, אבל איך שאני לא הופכת את זה זה מה שאני רוצה לעשות.
אשמח להמלצות או עצות על איך לחפש עבודה, להתכוונן על תחום וכו..
תודה!
שני

 

[סיפורי פוגית]

מאוד מאוד קשה לי לייעץ לך

קראתי את ההודעה כמה פעמים, וואללה, אני לא יכולה להגיד לך מה יהיה לך טוב.
אם תחום האומנה מעניין אותך, אני יודעת שיש אליו דרישה מדי פעם לעובדות, וניתן להתקדם שם להיות ראש צוות, להדריך סטודנטים, להדריך עובדות אחרות. אני יודעת שלמשל באור שלום יש כל מיני תפקידים באומנה- יש מי שמתמחה רק בלבדוק משפחות חדשות, יש מנחה רגילה, יש כאלה שמתמחות בליווי משפחות קלט חירום. בזמנו כשעבדתי באומנה השכר היה יחסית יותר גבוה מאשר במגזר הציבורי, אבל פחות תנאים סוציאליים יחסית לציבורי.
איך לחפש? תתחילי מלקרוא מודעות דרושים באתר שתיל, פסיכולוגיה עברית, אתר האיגוד ומכרזים של שירות המדינה, תראי מה מעניין אותך, לכי קצת לראיונות עבודה כדי להרגיש את השטח. שום דבר זה לא חתונה קתולית, אבל היות ורק עברת לארץ נראה לי שכדאי להתחיל ממשהו כדי שתתחילי להרגיש קצת את השטח ותדעי מבפנים מה יש לשוק להציע לך. ובמקביל תחשבי מה לך יש להציע לשוק ואם את רוצה להתפתח בכיוון עצמאי של טיפול בטראומה, למשל.