נקיונות

נקיונות



את זעמי פורקת על דוממים. בחמת רצח מתנפלת על כיור מלא כלים. שוצפת על מחבתות מכה בסירים. במטאטא אוחזת כבנשק נגד פירורים. שוטפת רצפות בחימה וכוח לא צפויים. בשואב משתמשת בפינות זנוחות מנצחת אבק וקורים. מחליפה מצעים. מאווררת שטיחים. מתחילה גם בבישולים תלוי כמה כעס יש עוד בפנים. כשהבית נקי, מצוחצח ואני כמו סמרטוט ממורטט אפס כוחי, ניטל זעמי, שלווה ורגועה בתחושה של סיפוק ועשיה עד ששוכחת כמעט על מה ולמה קצפתי ומהומה כה רבה הקמתי.
 

@poet

New member
נהדר...



מפחיד אותי לדעת מה את עושה לסדר פסח
 

אופס...

New member
...ומזוית קצת אחרת



כשהיא מסתערת על הבית עם רצח בעיניים מנקה ומבשלת כאילו העולם נגמר או מכלה זעמה בפרור מצה שהיא פתאום מצאה מפסח שעבר. כשבגדי הקיץ, החורף והסתיו מקופלים, מסודרים בקו ישר כמו חיילים בטרם קרב המתייצבים אל המיסדר ומכונת הכביסה והמדיח עובדים שעות נוספות אני יודע שיש בה כעס אולי גם קצת כאב אזי על מרצפות בורקות אלך על בהונות כי אז פשוט אסור להתקרב. וכשהמצעים כמו מעצמם מתנערים סירים רצים אל הכיור מפוחדים ומטאטא נמרץ שועט לו וזועם ממש כמו שראיתי ב``שוליית הקוסם`` ואם לפתע כל פינה נידחת נותרת מבריקה ומנוצחת אזי הכל עוד פה יקרה כי כשהיא פורקת זעם כך גם שואב אבק אצלה ביד יורה. אבל כשהיא שוב תרגע ותתעייף ואני עוד מבוהל ספון בפינתי היא, עם פנים של סמרטוט דולף תשאל: נכון שאתה אוהב אותי?
 

שרי42

New member
איזה דו שיח נפלא...מזוית הראיה שלו ושלה....



אחרי שפרקה הזעם והוא מהפינה יצא היא על הספה נמרחת כמו סמרטוט אחרי כביסה הוא עם כוס קפה מגיח את רגליה הוא מניח - על ברכיו אצבעות שולח, מעסה,נזהר במילותיו היא עוצמת העיניים מתמכרת למגע מהסס, מפנה מבט, קם, ניגש אל האמבט ממלא במים, קצף ריחני, והשאר...נשאיר לשניים ולדמיון של כל אחד
 
תודה לאופס, תודה לשרי



אהבתי את תגובותייכם היצירתיות. נהניתי אפילו יותר מאשר לכתוב את שירי. נהדרים אתם.
 
למעלה