נקמות? לא בשבילי
אני לא רואה טעם בלנקום במישהו שעשה לי רע. עדי פשוט לזרוק אותו וזהו... פעם אחת יצא שלמראית עין הייתי נקמנית, אבל זו ממש לא היתה הכוונה שלי. היה לי חבר 3 שנים. בגלל נסיבות שגרמו לי לחוסר אמון גדול בו, נפרדתי ממנו, בהתחלה באופן זמני, ולא לקח לו יותר מכמה שבועות להרגיש שהוא רוצה אותי בחזרה, אבל מבחינתי זה כבר היה קצת TOO LATE. נפגשנו פעם פעמיים באווירה קרירה ורחוקה, ואז יום אחד הוא הצתקשר ואמר שהוא רוצה לבוא לפגוש אותי ואמרתי לו שאני לא יודעת אם זה כדאי. גם טרחתי לספר לו על סטוץ שהיה לי כדי שייכנס לו לראש שאני OVER HIM. הוא התחיל לסגת ומכיוון שבכל זאת לא היה לי ברור מה הוא רוצה, חזרתי לציין שזה היה סטוץ. (ואולי פה הנקמה כי זה לא שינה את העובדה שבחזרה הוא לא יקבל אותי) בקיצור הבחור בא אליי עם פרחים ושוקולדים (זה היה לפני ראש השנה) ואני רציתי למות, והוא התחנן לסיכוי נוס והבטיח לי את השמש והירח והכוכבים, ואני אמרתי לו שאני לא מסוגלת... הוא הלך כמו שבא, רק עם דמעות בעיניים, וגם לי היו כאלה... יש שיגידו שזו היתה נקמה, ויש כאלה שפשוט יבינו שאחרי מה שהוא עשה לי (שכלל נטישה קשה מאד) אין לי טיפת אמון בו... לפחות החזרתי לו את הדברים שהיו אצלי והיו שלו באותו ערב.