נקניקיה בלחמנייה
בילדותי, היה לנו בית קולנוע שכונתי בשם קולנוע ניצן (ק. ים). היה סרט יומי ושם ראיתי את כל המערבונים (צ'ארלס ברונסון, קלינט איסטווד ועוד), ומאוחר יותר את סרטי הקראטה של ברוס לי. בכניסה לקולנוע עמד מזנון ועליו בקצה מכונה כמו בתמונה המצורפת:
על השיפודים היו נעוצות לחמניות שחור נוקב בהם והם חוממו ע"י המכונה.
במיכל זכוכית היו נקנקיות מוכנות באידוי.
זה עלה מעט, ויותר מאשר לסרט, חיכיתי ללחמניה עם הנקנקיה.
המוכר היה שולף את הנקנקיה ממלא במעט חרדל (תלמה כמובן) מכניס את הנקניקיה שחלקה העליו בלט, עוד קצת חרדל והגיש לי...טעם ילדות שהולך עמי עד היום.
השבוע נתקלתי בדבר הזה ברחוב. זה נראה חדש ולא נראה לי שיש בו הרבה שימוש. לא קניתי כי לא רציתי להתאכזב. אני מעדיף את החלום המתוק, על פני מציאות שאולי תאכזב.
בילדותי, היה לנו בית קולנוע שכונתי בשם קולנוע ניצן (ק. ים). היה סרט יומי ושם ראיתי את כל המערבונים (צ'ארלס ברונסון, קלינט איסטווד ועוד), ומאוחר יותר את סרטי הקראטה של ברוס לי. בכניסה לקולנוע עמד מזנון ועליו בקצה מכונה כמו בתמונה המצורפת:
על השיפודים היו נעוצות לחמניות שחור נוקב בהם והם חוממו ע"י המכונה.
במיכל זכוכית היו נקנקיות מוכנות באידוי.
זה עלה מעט, ויותר מאשר לסרט, חיכיתי ללחמניה עם הנקנקיה.
המוכר היה שולף את הנקנקיה ממלא במעט חרדל (תלמה כמובן) מכניס את הנקניקיה שחלקה העליו בלט, עוד קצת חרדל והגיש לי...טעם ילדות שהולך עמי עד היום.
השבוע נתקלתי בדבר הזה ברחוב. זה נראה חדש ולא נראה לי שיש בו הרבה שימוש. לא קניתי כי לא רציתי להתאכזב. אני מעדיף את החלום המתוק, על פני מציאות שאולי תאכזב.
