גם ביני ובין מחשבי
נרקמת לה סימביוזה עדינה. איפשהו, ברכיב מטה-פיזי כלשהו, אי שם במחשכי התהומות של ההארד-דיסק, מקום בו לא דרכה עדיין כף רגלו של האדם הלבן, שורץ לו וירוס קטנטן שבימים כתיקונם היה מהלך עלי אימים, אלמלא היותו ידידותי לסביבה ולמשתמש. ברבות הימים אף נוצרה ביננו הבנה משותפת והערכה הדדית. הכל התחיל בסריקה פשוטה של אחד האנטי-ווירוסים הזולים האלה הניתנים להורדה חינמית בכל אתר ואתר, האנטי התריע על worm מסוג מה-שמו, תת-ז'אנר כלשהו. כשנתתי פקודה פשוטה, לכאורה, למחיקת אותו קובץ קוקי, הופיעה הודעה מלבבת ומחורזת היטב שכללה קללות עסיסיות בשפה הבינארית (הידעתם ש0100010001010110101010001111 משמעו "ערוות יולדתך המשתגלת בסתר המדרגה!" בבינארית ארכאית, עם התפשטות הסלנג בהשפעת הפריפריות, ניתן לתרגם זאת כך: "ססססאמא'שך המוצצת!", נעזוב זה כעת), והודעות מעליבות אחרות שטענו כי הזכרון שלי לא משהו, וקצב העברת הנתונים בלוח אם שואף ל- CPU במהירות של X מגה הרץ, שהם בעצם מחצית מ-Y המגה-ביט. הרמתי ידיים. כיביתי את המחשב. גלגלתי ג'וינט. הדלקתי את המחשב. הרצתי סריקה נוספת, אותה תוצאה, לא ניתן למחוק רכיב DLL. נו, שוין. שישאר. מאז ועד היום אותו וירוס מקנן אצלי במחשב, שולח לי מסרים אישיים, מזכיר מדי כמה ימים את קיומו הבלתי אפשרי, דווקא התחלתי לחבב אותו לאחרונה, הוא משמש לי כוירוס מחמד, כעלה תאנה, כמתריע בפני אחיו הוירוסים - "אחים שלי, פה זה תפוס, נסו במחשב הבא," והם עונים לו, אגב גלישה עולצת: "תודה, אחשלי, תהרוס לבן כלב הזה את המחשב, תפרמט לו את כל סרטי הפורנו שהוא הוריד בשנה האחרונה, אנחנו נמצא לנו דג שמן אחר!". והוירוס שלי (שמיל קראתי לו) קורץ לי אחר כך בעין עצלה ומלמד אותי קללות עסיסיות בבינארית המג'וברשת שלו.