נראה לי שלדתי בלאי שלנו יש היום יום הולדת....

[Ethan Dark Warrior]

נראה לי שלדתי בלאי שלנו יש היום יום הולדת....

אז יאמי מאמי - אם זה נכון וזכרוני לא מטעני - נכתוב כאן כמה ברכות נדושות ונצרף אייקון או שניים כדי להוסיף קצת עניין לברכה.

 

[Light Warrior]

לא רציני אין מצב שזכרת!!

זה מהפייסבוק כאילו??

 

[Ethan Dark Warrior]

חחח לא... אני זוכר מימי המסנג'ר...

פיתחתי לי שיטה לזכור את זה:
ה-20/06 זה מועד סיום בית הספר (מועד שקשה לשכוח, גם אחרי 6 שנים).
ואני זוכר שזה לא בדיוק ב-20, אז כל שנשאר זה להפוך את הספרות ל-02.
ואז מתקבל 02/06.

אז...

, יאמי מאמי

 

[Light Warrior]

גדול

נראהלי זו פעם ראשונה שפתחו לי שרשור יומולדת בתפוז

.
תודה!!!

אתה מאמין ש-21????

 

[Light Warrior]

ועדיין אני לא מאמין שזכרת..

אני לא זוכר תאריכים של המשפחה שלי אפילו.

 

[Ethan Dark Warrior]

אני זוכר תאריכים של משפחה וחלק מאנשי מסנג'ר..

בקשר ל21 - הזוי.
אני זוכר שהיית בן 13...
מצד שני - אני בן 25 עוד מעט, ואני זוכר שרק נרשמתי לתפוז בגיל 16 חיחיחי

 

[Light Warrior]

הזדקנו!!

אני לא מרגיש בן 21!

 

[Ethan Dark Warrior]

מי קבע שאמורים להרגיש אחרת בגיל הזה?

 

[Shiri from the block]

אני 25 עוד מעט 26

ואני עדיין מרגישה בת 18..

 

[Light Warrior]

אמממ כל האנשים האחרים מסביבי?
כבר חושבים על העתיד והעסק שהם יפתחו אחרי הצבא, ואני עדיין: רגע, מי אני בכלל?
כאילו אני תקוע אי שם בגיל 16-17 בהתפתחות האישית עדיין

 

[Light Warrior]

או אנשים עם חבר/ה אנשים שהתחתנו או מתכננים להתחתן.
ואל תגיד סביבה דתית כי הייתי בחתונה לא מזמן של מישהו מהצבא, חילוני!

 

[spukipuki]

זהירות

חפירה

לדעתי הגיל ממש לא קשור לעניין..
לי לקחת שנתיים אחרי השחרור להבין מה אני רוצה ללמוד.. ו-2 חברות טובות שלי עדיין אין להן מושג מה הן רוצות ללמוד, הן אפילו לא מחפשות, רק עובדות בנתיים. לעומת זאת יש לי חברות אחרות שכבר התחילו ללמוד שנה שעברה או לפני .
ודרך אגב- אני בכלל הייתי בהכחשה כשהגעתי ל-20. כל השנה אמרתי שאני בת 19 ושנה חח. וכשהגעתי ל21 כבר לא היה טעם להגיד 19 ושנתיים חח. אבל תאמין לי שאפילו שאני מתחילה ללמוד באוקטובר אני ממש לא מרגישה "בוגרת" וללמוד באוניברסיטה ממש מלחיץ אותי חח. ואני עדיין רואה ספיידרמן (כןכן- ספיידרמן המצוייר של fox kid) אז גם אני עוד תקועה בגיל מסויים חח.

ואתה יודע מה- עדיף להרגיש צעיר מאשר להרגיש זקן

 

[Light Warrior]

אז אני חושב שאנחנו השונים בקטע הזה. רוב האנשים כן יחשבו על העתיד ויהיו להם איזה שאיפות, או כיוון...
בסביבה שלי אני לא באמת נתקל באנשים שאומרים "אין לי מושג" לשאלה "מה תעשה אחרי"... שזה התשובה שלי.
להתחיל אוניברסיטה, או בכלל כל דבר חדש, הייתי מניח שיהיה מלחיץ לכל אחד, אז לא הייתי מקשר את זה.

זה לא להרגיש צעיר - זה להרגיש כמו ילד שלא יודע מה רוצה מעצמו, זה מה שמפחיד!

 

[spukipuki]

כןכן, מוכרת ההרגשה..

מתישהו זה יסתדר, בלי לחץ..
לא היה לי מושג מה לעשות אחרי השחרור.. היה לי וואוצ'ר לפסיכומטרי אז מימשתי אותו- כי הוא פג תוקף אחר תקופה. אז במשך כמה חודשים לא ממש התעסקתי בזה.. אח"כ שוב פעם הלחץ הגיע- מה עושים? עבודה? לימודים? טיול?.. אז חשבתי שעבודה זה מקום טוב להתחיל- זמן לחשוב ולשמור קצת כסף בצד בנתיים. אז הלכתי לעבודה שלא תלחיץ אותי יותר מידי- משהו שדומה למה שעשיתי בצבא- טעות חיי! התפטרתי אחרי חודשיים חח. אבל לא חשוב, מטעויות לומדים. (שיחת נפש ממש נהייתה פה חח).

תאמין לי שגם אני הייתי בלחץ.. אני זוכרת שנכנסתי לאתר וואלה ללימודים ויש שם הכוונה מקצועית חינם וספריית מקצועות. במקרה גם היו לי 2 ספרים מסדנת משתחררים גם כן אותו דבר עם רשימות של מקצועות וסוגי תאירם ותעודות..פשוט עברתי על הרשימה והתחלתי לשלול אחד אחד עד שהיו לי כמה אופציות סבירות ואז התחלתי לחקור אותן יותר לעומק.
אפשר גם לפנות לקרן להכוונת חיילים משוחררים והם יכולים לעזור בקטעים האלה.. ובפ"ת (לא יודעת איך זה בערים אחרות) יש משהו שנקרא "החממה" שזה מרכז לצעירים וחיילים משוחררים וכו' שזה גם יכול לעזור. אבל אני חושבת שזמן זה הדבר הכי טוב. זמן ןכמה שיותר לחקור דברים, לדבר עם אנשים, ימים פתוחים- גם אם אתה לא בטוח שאתה רוצה ללמוד- אי אפשר מאיפה יבוא לך פתאום רעיון ותידלק לך איזה נורה.

 

[Light Warrior]

מה שמלחיץ, זה שאני לא לחוץ!
לא באמת אכפת לי, אני מרגיש כאילו אני יכול להיות עכשיו בבית עוד 10 שנים בלי לזוז מהכיסא

(טוב, אני מזה מגזים....)
לא בא לי לעשות כלום

אבל גם לא בא לי לעשות "כלום" (יעני: להשתעמם בבית זאת לא בדיוק אופציה)
אני מאוד קשה מבחינת קבלת החלטות וזה חלק מזה.

בקיצור אני באמת לא טורח לחשוב על זה עכשיו. לרוב אני במחשבה שאני אשתחרר ואז, אולי, גם לא בטוח, אחשוב על זה.
זה רק מציק שההורים שלי מבחינתם כבר רושמים אותי ללימודים יום אחרי השיחרור, ואנשים ששואלים אותי כל רגע "מה אתה עושה אחרי" ואני אומר להם "אין לי מושג", ואז הם מסתכלים עליי מוזר,
כאילו אני כבר אמור לדעת, אפילו כיוון... והם צודקים תכלס. זה אני שבעייתי.

טוב דיי הלכתי לישון

 

[Shiri from the block]

אתה ממש לא היחידי
גם לי היו כמה חברות שלא ידעו מה הם רוצים לעשות אחרי השיחרור.
ובכלל לדעתי אלה שנרשמים ללימודים ישר אחרי השירשור אחר כך מתחרטים על זה כי זה לא באמת מה שהם רצו ללמוד והנה סתם הלך לו הכסף...

קיצר אל תלך ללמוד עד שתיהיה בטוח מה אתה רוצה ומה מעניין אותך ומה אתה אוהב.
אחותי למשל למדה אחרי השחרור קרימינולוגיה ופרשה אחרי השנה הראשונה כי זה לא עניין אותה יותר מידי, ואז אחרי כמה שנים הלכה ללמוד קונדיטוריה של לאפות דברים וגם לא הלך בסוף..
ועכשיו, בגיל 28-29 היא הלכה ללמוד אסיסטנט לוטרינר ומצאה את הייעוד שלה! ובגיל 31 היא אחרי הלימודים, עובדת בחנות לחיות ועושה תורניות במרפאות פה ושם..

קיצר יש דברים שלוקחים זמן להגיע אליהם, וגם סוג של ניסוי וטעייה, אבל בסוף מגלים ואין שום סיבה להיות לחוץ מזה או להילחץ מאנשים ששואלים אותך על זה, כי יש הרבה כאלה.

 

[Ethan Dark Warrior]

אהבתי את המשפט!!

לא בא לי לעשות כלום אבל גם לא בא לי לעשות "כלום"

 

[Shiri from the block]

כלל חשוב: אל תתן לאנשים מסביבך לשנות את מי שאתה

תיהיה אתה ועצמך, תשאר ילדון בנשמה, תאמין לי שגם אני ככה וממש קשה לי להאמין שאני עוד שנייה בת 26

וכשולחצים עליך מסביב, גם משפחה וגם חברים, תעשה מה שבא לך ומה שנראה לך. אל תתן לסביבה להחליט בשבילך מה הכי טוב לך.

 

[spukipuki]

אף אחד לא מרגיש ככה חח

 

[Light Warrior]

ראי תגובה למעלה!