נראה לי שרק אתם תבינו..

  • פותח הנושא me991
  • פורסם בתאריך

me991

New member
נראה לי שרק אתם תבינו..

היתה לי עכשיו משמרת..נכנסתי באיזה 3 ילדים בצורה עצבנית(צווחות עד צרידות, כשבד"כ אני בכלל לא מרימה את הקול), החזקות פיזיות וג'יפה. מישהי הביאה לי נשיכה שהיא סימן כחול ענק ובלוטי באמצע היד שלי,ועוד כל מיני שריטות... עבדתי עם מדיריכם ששאני אוהבת אבל אנחנו נמצאים במעין תחרות סמויה על אותם חניכים 'פייבוריטים' בקיצור מסוג הימים האלה שאני יוצאת ואומרת לעצמי, בוא'נה, את מה זה דפוקה בזה..אולי סתם לקחת על עצמך תפקיד שהוא גדול עליך ב4 שנים האחרונות,ואת משחקת אותה,ויאללה את צרכה כבר לעזוב.ובכלל לא בא לכף רגלי לדרוך שוב במקום הזה. מזדהים? מבינים? מישהו?....
 

genazvali

New member
יש ויש

אני עצמי חניך אני לא ממש מהפייבוריטים או איך שאת קוראת להם אבל אני מכיר כאלה באיזה פנימייה את עובדת אם אפשר לדעת? בואי אני יגיד לך משהו לילדים כאלה צריך גישה מסויימת אני לא יודע אותה כי לכול אחד צריך לגשת אחרת אבל כמובן שלא להרים את הכול כי אז הם מתעצבנים והם יזכירו לך את זה תאמיני לי מנסיון אישי תתנבגי אליהם כמוהם לא עד הסוף כמוהם אבל בקטנה ונראה מה יהיה. שמחתי לנסות לעזור
 

my sTar

New member
מבינה מאוד

אומנם אצלי אין תחרות אצלי "פייבורטים" - אבל בהחלט מבינה את עניין הנשיכות והמכות - אצלנו זה בעיקר יריקות ובעיטות, ולפעמים באמת בא לך כבר לזרוק את הכל לאלף עזאזל ולכל הרוחות - אבל במצבים כאלה תמיד טוב לזכור שהילדים האלה גם מביאים הרבה שמחה לחיים ותחושת סיפוק והתקדמות - וגם הרבה אהבה כמובן - שאלו דברים שנכון שבעין הסערה ממש ממש לא מנחמים, אבל אולי עכשיו שאת קצת מאוחרי זה זה יכול טיפה לנחם ולהראות זוית ראייה אופטימית יותר
מקווה שאת מרגישה טוב, ושלא יהיו עוד ימים גרועים שכאלה...
 
מה זה מבינים?

הלוואי שהייתי מרוויח לפי מספר הפעמים שלא רציתי לחזור לראות את הילדים יותר... כל עניין ההחזקות והאלימות של הילדים הוא מראש לא נעים וצכניס אותנו לנקודה ההפוכה ממה שהיינו רוצים שיהיה. באנו לטפל בילדים, אז איך הם עושים דברים כאלה? אם אני כזה מטפל שרוצה לעזור, למה אני לא מצליח בלי מגע פיזי? הסיבות הן במקור הבעייה - המלחמה על האהבה. הילדים רוצים לראות שאת לא מוותרת וגם אם ירקו, נשכו, בעטו וקיללו אותך בדברים הכי אישיים ואינטימים, אם תחזרי מחר, את תראי להם שאת באמת שם בשבילם. אם תוותרי עליהם, כמו שעשו כל מיני גורמים במשפחה ומחוצה לה, לפני שהם הגיעו, אז במה את שונה? אני אישית לא מזדהה במלחמה על "הפייבוריטים". אני מעדיף את אלה שהם פחות. הפחות מוחצנים, הפחות "נחמדים כדי שכולם יאהבו אותם". בכל מקרה - שווה לפתוח את זה לדיון רציני ביניך ובין שאר המדריכים. שבוע טוב
 

frogy gi

New member
חזקי ואמצי

אם את עובדת 4 שנים אז וודאי נתקלת בקשיים כאלו בעבר. אני ממליץ להתייעץ עם עו"ס הפנימייה לעיתים משברים כאלו מהווים קרש קפיצה ללמידה על עצמך ועל החיים.
 
למעלה