נראה לי

[iricky]

נראה לי

שכל הפואנטה במגילת אסתר אמורה בפסוק כ של פרק א. לא ככה?

 

[בר אiריין]

זו כל התורה על רגל אחת

 

[iricky]

טוב, בוא לא נגזים

אבל אני באמת לא מבין מה הפואנטה בכל המעשיה הזאת, שהרי בכל דור ודור קמים עלינו לכלותנו והקב"ה מצילנו מידם. אז מה נתפסו דווקא לפרסים האלה?
והערה לביבי. עברנו את המן, נעבור גם את הפצצה.

 

[ד.ר. דוליטל]

ליבוביץ יאמר לך

שהפואנטה טמונה בפרק ט' פסוק כז' עליו נאמרה האמירה התלמודית האהובה כל כך עליו, שלא מפסיק לצטט אותה.
&nbsp
ויש עוד פואנטה "ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות"
&nbsp
לגבי ההערה שלך לביבי, שים לב לנזיפה של מרדכי לאסתר שיש לפעול ואין להחריש.
&nbsp

 

[u r i el]

אומר לך מה הפואנטה

ואולי יש יותר מאחת.


ראשית, כפי שעיניך רואות, בפלנטה הדתית לא צריך דווקא ש״הכרת מעמדו של האדם בפני אלוהים״ תהיה טריגר לעשייה דתית, ואין דווקא כל הכרח שמלחמה עקובה מדם תהיה דווקא למענה של התורה כמלחמת בית חשמונאי. הנה לך מלחמה שמניעיה בעיקר אתניים, לאומיים, חברתיים, מלחמה נגד שונא שרוצה להשמיד ולאבד אותך אבל איך שהוא, ואפ׳ מבלי שהקב״ה מוזכר, עלה בידי יהודים הודות לזולה שבגבורות לכסח לשונאים את הצורה ולזכר האירוע החילוני הזה, הקיומי הזה, קבעו קברניטי היהדות לקיים יום פולחני דתי מחייב. זו פואנטה אחת.

פואנטה אפשרית שניה היא, שה-ערך שהיה למרדכי ולאסתר לא היה דתי פולחני במסגרת ״ עבודת ה׳ ״, שהרי אסתר לא נישאה כדת משה וישראל ומן הסתם שכבה עם הנוכרי אחשוורוש וכנראה גם אכלה מאכלים ללא הכשר הרבנות של שושן, אלא הצלת עמה משמד הוא היה ה-ערך שמפניו נדחו כל הערכים האחרים - ולחז״ל, קברניטי הדת היהודית זה לא הפריע להצדיע לאשה זו לקיים לזכרה אירוע פולחני דתי מחייב.

ואם תרצה, וגם זו מעיין פואנטה אם כי לאו דווקא דתית, והיא - שלא צריך לזלזל בנשים כפי שלכאורה עולה מהתנהגותו של אחשוורוש. גם ושתי וגם אסתר היו נשים אסרטיביות והודות לטקטיקה של אסתר התהפך הפור והיהודים שלטו המה בשונאיהם.

ולבסוף, לגבי הערתך לביבי - חשוב מאד לדייק בסיפור המעשה ולזכור שהמן צורר היהודים כלל לא היה איראני ... הוא אומנם היה בכיר בממלכה אבל היה אגגי מזרע עמלק ומי שדווקא הציל את היהודים מרשעתו של העמלקי הזה היה האיראני אחשוורוש שנאות לקבל את בקשתה של אסתר ... ואת הוורט החכם הזה למדתי מתגובתו של שר החוץ האיראני הפיקח, מוחמד ג׳וואד זריף לנאומו של ביבי, ואשר היטיב לעשות שיעורי בית ולקרוא את המגילה ולהראות לביבי שנהפוך הוא - האיראנים של מגילת אסתר דווקא היטיבו עם היהודים ....

איך ??

 

[iricky]

סליחה, אתה הבנת מה שאלתי?

או שאתה פוליטיקאי, לא חשוב מה שואלים אותו הוא יאמר מה יש לו בראש. סיפורים על מלחמות ישראל ונשים גיבורות יש הרבה. מה ראו לעשות חג דווקא על הסיפור הזה?

 

[u r i el]

הבנתי.

אם כך עיין : בבלי, מגילה פרק א' :

" .... בתחילה קבעוה בשושן ולבסוף בכל העולם כולו אמר רב שמואל בר יהודה שלחה להם אסתר לחכמים קבעוני לדורות שלחו לה קנאה את מעוררת עלינו לבין האומות. שלחה להם כבר כתובה אני על דברי הימים למלכי מדי ופרס רב ורב חנינא ורבי יוחנן ורב חביבא מתנו בכוליה סדר מועד כל כי האי זוגא חלופי רבי יוחנן ומעייל רבי יונתן שלחה להם אסתר לחכמים כתבוני לדורות שלחו לה (משלי כב) הלא כתבתי לך שלישים שלישים ולא רבעים עד שמצאו לו מקרא כתוב בתורה (שמות יז) כתב זאת זכרון בספר כתב זאת מה שכתוב כאן ובמשנה תורה זכרון מה שכתוב בנביאים בספר מה שכתוב במגילה כתנאי כתב זאת מה שכתוב כאן זכרון מה שכתוב במשנה תורה בספר מה שכתוב בנביאים דברי רבי יהושע ר' אלעזר המודעי אומר כתב זאת מה שכתוב כאן ובמשנה תורה זכרון מה שכתוב בנביאים בספר מה שכתוב במגילה ... "

 

[בר אiריין]

ככל הנראה הוא לא היה עמלקי

 

[u r i el]

כך מכל מקום ע"פ מסורת חז"ל >

שהרי זו גם הסיבה לקריאת התורה שיוחדה לשבת זכור שלפני פורים :
" ... זכור את אשר עשה לך עמלק .... " [ דב' כה יז-יח ]

 

[אשר אטדגי]

באם פורים הוא זכר ל"נס" מסויים

או אפילו רווחה והצלה, שאלתך לא ניתנת למענה - כי לדעתי לא תנתן עליה תשובה ראויה והגונה ואני חייב לציין, בהקשר זה כי לדעת רבותיי שאלתך היא ממש שאלת הגמרא (ממש!).

אך אינני בטוח כלל, ואני מסתכל על כך באספקלריה חז"לית דווקא, כי פורים הוא זכר לנס או למאורע שיש להנציח אותו בשל הנס או הפנומנליות שבמאוורעות המוזכרות במגילה (זאת למרות תיקון על הניסים בתפילה ובברכת המזון, שרבו הפוסקים בדיון על משמעותו הלכתית, ונחיצותו המכרעת). אני סבור כי חג זה, וזה כולל אפילו את המגילה כחלק מהקורפוס של כתבי הקודש, היו שנויים מאוד במחלוקת, דווקא בגלל מה שאתה מדבר עליו, ולא יהיה זה מופרך לומר כי תיקונו על ידי חז"ל בתקופה מאוחרת יותר (במאה השנייה לספירה) על הלכותיו הרבות נועד לצורך אחר לגמרי - ריטואל חז"לי שהינו מענה אמוני נוכח אלמנטים מכרסמים ומאיימים על היהדות הרבנית חז"לית, מבית ומחוץ, ואפילו - נוכח כרסום מעמד אלוהי ישראל כמחולל ניסים בעולם אשר כמנהגו נוהג. וקביעתה של המגילה וחג זה - המביט אל המציאות נכוחה ורואה אותה כפי שהיא ללא אינטרווציה אלוהית - אפילו לא בשיתוף השם - יהא אם כן, דרישה להביט אל המאורעות הפוליטיים והפרסונליים (שהם הם עולמנו גם היום) בראייה אמונית, אע"ג שאין ניסים, ואין זיקוקי דינור ספקטקליים. באופן פרדוקסלי - פורים יהא על פי גישה זו (שהיא הנראית לי כאמור) ציון החג היחיד שהוא לא לזכר נס - אלא דווקא לזכר אי היותו נס.

 

[iricky]

נראה לי

שזאת תשובה יפה מאוד. קניתי.