בארי הברבארי
New member
נרגילה ואופי העישון...
לפעמים,אני יושב מול הנרגילה.פותח את הארון ומביט על הכל. הטבק מסודר לפי טעמים.הפחמים עומדים בצד ליד. קופסא של סרט צילום לבנה,שבתוכה כ-30 גולות כסופות לארובה. ראשים נוספים ושונים לראש הנרגילה. צינור סיליקון,שקוף וגם צינור רגיל קנוי. צנצנות נוספות,חלקי נרגילה נוספים. הכל שם. והכל התחיל מאז גיל 16-17 לא זוכר כבר. בפעם הראשונה שנגעתי בנרגילה. נדלקתי על זה ואהבתי את זה מאוד. זה היה תחליף נהדר לסיגריות,במקום לעשן כל היום ולהוציא מאות שקלים בחודש על משהו שלא ממש נהנים ממנו,החלטתי לעבור לנרגילה,עוד באותו החודש,קפצתי לכפר ערבי שהיום שוכן כבר מעבר לגדר ההפרדה. אחד בשם עבאס,דיברנו,נתן לי לשתות קפה,עשיתי אצלו קנייה בסוף. 3 פאקטים של טבק,2 תפוחים+1 מנטה. נרגילה בינונית וראש חרס רגיל שהיה אז. וקרטון פחמים.סטאר,זה היה הלהיט אז ועדיין.אבל הפחמים של היום,הם לא כמו הפחמים של פעם. שמח ומאושר,הגעתי הביתה,הוצאתי הכל,התחלתי קודם כל לשטוף ולנקות את הנרגילה מאבק וכיוצא משהות ארוכה על המדף. הרכבתי אותה,נכנסתי לחדר שלי שאז היה חדר ריק מכל,מזרנים על הרצפה,שגם הייתי ישן עליהם בלילה,טמבליזייה ומערכת קול על בידורית צמוד לקיר ממול,אולטרא סגול על התקרה,לונגים על הקירות ואני עם שירים במערכת,חשוך מעומעם,האולטרא דולקת והתחלתי לעשן לי,לבד בכייף. ההרגשה אני זוכר,פשוט הייתה עילאית ! אהבתי את זה נורא. הריח בחדר,מתוק ונעים,כמות העשן פשוט WOW ! וככה עברו להם דקות ארוכות-ארוכות ולאט לאט החבר'ה התחילו להגיע. ראו אותי במוזה של פנאן ככה,התפעלו מהנרגילה והתחלנו להעביר את העשן. החדר היה כולו מלא מלא עשן,אני זוכר שבשביל הקטע,פתחנו את החלון ורצנו החוצה לחצר,לראות את העשן יוצא מהחדר,כמו החדר בוער. לא יודע למה,אבל צחקנו ונהנינו מהמראה הזה,כמו אדירה של עשן נדחסת החוצה לוואקום של החוץ. עם הזמן ועם השנים,השתכללנו ולמדנו דברים חדשים. החלפתי במשך כל ה10 שנים האלה לערך משהו כמו 4-5 נרגילות. כל נרגילה אצלי הייתה מדוגמת ! והיום הנרגילה שלי כבר יושבת מעוצבת,יפה ומייצרת עשן ומוסיפה לזיהום האוויר לא מעט. אין כמו נרגילה,לשבת לבד או עם החבר'ה. יום ככה ויום ככה,אבל אין כמו העשן הזה...לא סיגרייה שמייבשת את הגרון ושורפת אותו. העשן של הנרגילה הוא רטוב,לח בעוד העשן של הסיגרייה הוא יבש לחלוטין. אין כמו נרגילה !
לפעמים,אני יושב מול הנרגילה.פותח את הארון ומביט על הכל. הטבק מסודר לפי טעמים.הפחמים עומדים בצד ליד. קופסא של סרט צילום לבנה,שבתוכה כ-30 גולות כסופות לארובה. ראשים נוספים ושונים לראש הנרגילה. צינור סיליקון,שקוף וגם צינור רגיל קנוי. צנצנות נוספות,חלקי נרגילה נוספים. הכל שם. והכל התחיל מאז גיל 16-17 לא זוכר כבר. בפעם הראשונה שנגעתי בנרגילה. נדלקתי על זה ואהבתי את זה מאוד. זה היה תחליף נהדר לסיגריות,במקום לעשן כל היום ולהוציא מאות שקלים בחודש על משהו שלא ממש נהנים ממנו,החלטתי לעבור לנרגילה,עוד באותו החודש,קפצתי לכפר ערבי שהיום שוכן כבר מעבר לגדר ההפרדה. אחד בשם עבאס,דיברנו,נתן לי לשתות קפה,עשיתי אצלו קנייה בסוף. 3 פאקטים של טבק,2 תפוחים+1 מנטה. נרגילה בינונית וראש חרס רגיל שהיה אז. וקרטון פחמים.סטאר,זה היה הלהיט אז ועדיין.אבל הפחמים של היום,הם לא כמו הפחמים של פעם. שמח ומאושר,הגעתי הביתה,הוצאתי הכל,התחלתי קודם כל לשטוף ולנקות את הנרגילה מאבק וכיוצא משהות ארוכה על המדף. הרכבתי אותה,נכנסתי לחדר שלי שאז היה חדר ריק מכל,מזרנים על הרצפה,שגם הייתי ישן עליהם בלילה,טמבליזייה ומערכת קול על בידורית צמוד לקיר ממול,אולטרא סגול על התקרה,לונגים על הקירות ואני עם שירים במערכת,חשוך מעומעם,האולטרא דולקת והתחלתי לעשן לי,לבד בכייף. ההרגשה אני זוכר,פשוט הייתה עילאית ! אהבתי את זה נורא. הריח בחדר,מתוק ונעים,כמות העשן פשוט WOW ! וככה עברו להם דקות ארוכות-ארוכות ולאט לאט החבר'ה התחילו להגיע. ראו אותי במוזה של פנאן ככה,התפעלו מהנרגילה והתחלנו להעביר את העשן. החדר היה כולו מלא מלא עשן,אני זוכר שבשביל הקטע,פתחנו את החלון ורצנו החוצה לחצר,לראות את העשן יוצא מהחדר,כמו החדר בוער. לא יודע למה,אבל צחקנו ונהנינו מהמראה הזה,כמו אדירה של עשן נדחסת החוצה לוואקום של החוץ. עם הזמן ועם השנים,השתכללנו ולמדנו דברים חדשים. החלפתי במשך כל ה10 שנים האלה לערך משהו כמו 4-5 נרגילות. כל נרגילה אצלי הייתה מדוגמת ! והיום הנרגילה שלי כבר יושבת מעוצבת,יפה ומייצרת עשן ומוסיפה לזיהום האוויר לא מעט. אין כמו נרגילה,לשבת לבד או עם החבר'ה. יום ככה ויום ככה,אבל אין כמו העשן הזה...לא סיגרייה שמייבשת את הגרון ושורפת אותו. העשן של הנרגילה הוא רטוב,לח בעוד העשן של הסיגרייה הוא יבש לחלוטין. אין כמו נרגילה !
