Pink Roses
New member
"נשבע לך לא בוגד בחייאת עיוני לא בוגד!"../images/Emo152.gif
(החלטתי שאני כותבת כדי לכתוב ולא כותבת כדי לזכות בסינגל (זו לא עוד דרך ערמומית להשיג סינגלים בחינם) זו עוד דרך מוצהרת להמשיך לקבל כרטיסים חינם להופעות. זה כן.) הסוכריות, תיאטרון התמנוע, ת"א, רביעי, 01/08/07 רוק ישראלי בניחוח מזרחי. (יש בנמצא לפחות גיטרה אקוסטית, זה כבר טוב) מי שמכיר אותי יודע עליי שני דברים בוודאות; א', אני נחמדה (ונהנית מזה) ב', אין דבר שיותר צורם לאוזניי מאשר מוזיקה מזרחית על שלל גווניה ("וואללה לא בוגד... עיוני לא בוגד....") אז בגלל העירבוב בין שתי התכונות האלה שטבועות בי עמוק עמוק הביקורת הבאה הולכת לסטות מדרך הישר. אין דבר טוב אחד שאני יכולה להגיד על הסוכריות. (לכל כלל יש ספק, מיד נגיע אליו) וואללק, על פניו, להקה צעירה, לא מוכרת, שם נחמד, חביבים על הקהל החצי רדום שיושב לו מגופף ליד שולחן עץ ומסתתר מאוחורי כוס אימתנית של חצי ליטר בירה מעבר לזה, הלהקה הזאת פושרת מינוס. נכנסים לקטגוריה של מה שאני אוהבת לקרוא, "פרווה". בלשון המעטה. הסולן (שנראה לא רע) חגג 30 קייצים בהופעה. על זה מגיע לו מזל טוב. הופעת בכורה. עוד מזל טוב. אבל מעבר לכך, הסוכריות נשמעים מונוטוניים להחריד. אחרי שיר וחצי אתה כבר יכול לצאת לעשן מחוץ למועדון בלי לפחד שתפספס משהו, כי כששמעת שיר אחד, הכרת את הלהקה על בוריה. אמרתי סייגים. אמרתי ואקיים הכנר. נדמה לי ששמו בישראל איתי בחור מוכשר, כישרון מבוזבז לחלוטין אובר-קווליפייד ללהקה הזאת. איתי. אם אתה קורא את זה לך תעשה מוזיקה איכותית. בשבילי. בבקשה. לשאר להקת הסוכריות. אם אתם קוראים את זה. סליחה. אתם פשוט לא כוס הבירה שלי.
ובכל זאת תודה ענקית לפורום על הכרטיס. צריך פה ושם ללכת להופעה גרועה כדי להעריך את הטובות באמת ליאורה.
(החלטתי שאני כותבת כדי לכתוב ולא כותבת כדי לזכות בסינגל (זו לא עוד דרך ערמומית להשיג סינגלים בחינם) זו עוד דרך מוצהרת להמשיך לקבל כרטיסים חינם להופעות. זה כן.) הסוכריות, תיאטרון התמנוע, ת"א, רביעי, 01/08/07 רוק ישראלי בניחוח מזרחי. (יש בנמצא לפחות גיטרה אקוסטית, זה כבר טוב) מי שמכיר אותי יודע עליי שני דברים בוודאות; א', אני נחמדה (ונהנית מזה) ב', אין דבר שיותר צורם לאוזניי מאשר מוזיקה מזרחית על שלל גווניה ("וואללה לא בוגד... עיוני לא בוגד....") אז בגלל העירבוב בין שתי התכונות האלה שטבועות בי עמוק עמוק הביקורת הבאה הולכת לסטות מדרך הישר. אין דבר טוב אחד שאני יכולה להגיד על הסוכריות. (לכל כלל יש ספק, מיד נגיע אליו) וואללק, על פניו, להקה צעירה, לא מוכרת, שם נחמד, חביבים על הקהל החצי רדום שיושב לו מגופף ליד שולחן עץ ומסתתר מאוחורי כוס אימתנית של חצי ליטר בירה מעבר לזה, הלהקה הזאת פושרת מינוס. נכנסים לקטגוריה של מה שאני אוהבת לקרוא, "פרווה". בלשון המעטה. הסולן (שנראה לא רע) חגג 30 קייצים בהופעה. על זה מגיע לו מזל טוב. הופעת בכורה. עוד מזל טוב. אבל מעבר לכך, הסוכריות נשמעים מונוטוניים להחריד. אחרי שיר וחצי אתה כבר יכול לצאת לעשן מחוץ למועדון בלי לפחד שתפספס משהו, כי כששמעת שיר אחד, הכרת את הלהקה על בוריה. אמרתי סייגים. אמרתי ואקיים הכנר. נדמה לי ששמו בישראל איתי בחור מוכשר, כישרון מבוזבז לחלוטין אובר-קווליפייד ללהקה הזאת. איתי. אם אתה קורא את זה לך תעשה מוזיקה איכותית. בשבילי. בבקשה. לשאר להקת הסוכריות. אם אתם קוראים את זה. סליחה. אתם פשוט לא כוס הבירה שלי.