נשברתי. סופית. עזרה בבקשה..

[1טלנובלה11]

נשברתי. סופית. עזרה בבקשה..

אז ככה אני משרת רחוק מאוד מהבית. אני סובל שם בצורה מטורפת. אני עושה שבוע שבוע. זהאמנם נשמע טוב והכל אני לא יכול יותר. לא אוהב את המחלקה לא אוהב את האנשים לא אוהב ולא מסתדר שם כלום כשאני מגיע הביתה ביום שני-מיום רביעי מתחיל הדיכאון שאני צריך לחזור לשם לעוד שבוע..עוד שבת...אני לא מסוגל יותר פשוט לא מסוגל. זה דיכאון חונק תחושת חוסר אנים מפחידה שהגוף עוד רגע נכנע ואני יכול לראות את השפיות הולכת לעולם הבא. אני מיולי סובל שם. מיולי מושך את זה..עוד חודש ועוד ועוד..ובוא נעשה ככה ונביא את זה ונשנה את זה...משכתי משכתי ודיי...שנה שלמה..באפריל נכנסתי לשם ואני לא יכול יותר. רציתי לדעת האם 45 נפשי זו הדרך היחידה אם אין שום סיבה אחרת? מה עדיף? העברה על אי התאמה או על 45 נפשי? מה ההשפעות של שניהם באזרחות ומה יהיה כתוב לי בתעודת שחרור?

 

[סהר-תמיכה]

כשהכל מציף..

אנחנו שומעים כמה הצבא מעיק עליך..כמה אפילו המחשבה על ההתמודדות עם הבדידות והניתוק משפיעה כל הזמן, לא עוזבת אותך.. שומעים כמה זה מייאש להרגיש שהצבא כאילו כובל אותך..ואתה מנסה להחזיק ראש מעל המים ונאבק עד שכבר נמאס, כבר אין יותר כוח לכל זה.. אולי אפשר, לפני שתנסה להשתחרר, להתייעץ עם קב"ן ביחידה שלך..לראות אולי יש אפשרות אחרת, דרך אחרת להקל על העומס.. ואם תרצה, תוכל גם לקרוא כאן על פרופיל 21, או להתייעץ בפורום סדירים לגבי השאלות היותר טכניות.. ואנחנו כאן, מחכים לשמוע מה התפתח, איך אתה מרגיש..

 

[פימבייה]

ללא נושא

מה עשית עד עכשיו בשביל לעבור? אם באמת רע לך כמו שאתה מתאר אז תעשה הכל כדי לעבו ר מלדבר עם מפקדים עד להיות נפקד, אתה לא רוצה שהשירות שלך יעבור בסבל אז אל תוותר!! ומה שקורה לך בצבא נשאר בצבא ולא משפיע על האזרחות, אתה לא צריך לפחד מזה! אז תעשה את כל מה שצריך בשביל לעבור ותעדכן בהמשך! בהצלחה!!