נשברתי!!!

רחלי*

New member
נשברתי!!!

\הו המכשפה הגיעה ושברה אותי!!! היה לי כל כך ברור שהיא תגיע ובכל זאת היא הצליחה לשבור אותי לרסיסים. הכל התחיל אתמול כשבצהריים זוג חברים טובים שלנו- יותר נכון הבעל חבר מהצבא של בעלי- התקשרו והודיעו שהיא ילדה בשעה טובה בן. באמת שמחתי בשבילם כי הם באמת זוג שאני אוהבת. הם התחתנו כמה חודשים לפנינו ועכשיו זה הילד השני. בערב עוד טלפון .. חברה טובה שלי ילדה בת-ילד ראשון!!לפרוטקול היא התחתנה שנתיים אחרי -איזה יופי שמחהוצהלה!! וזהו היום הגיע המכשפה בזמן שהייתי בעבודה ואני קבלתי את זה כמו גדולה- ובאמת אפילו לא הזלתי דמעה. אבל סיימתי את יום העבודה והגיע זמן הבקורים. במקרה שניהם באותו ב"יח כך שאפילו סדרן שיהיה לי נח-מבחינה פיזית. וזה שבר אותי . שם הכל היה יפה ואני כמובן משחקת את הגבורה שבכלל לא מזיז לה כי בטח היא בכלל לא רוצה עכשיו ילדים. אח"כ הסתובבתי קצת עם חברות שלי וממש לא היה לי כוח להכנס- לנושא למרות שהם יודעות כי פשוט ידעתי שאני אתפוצץ. עכשיו הגעתי הביתה וסוף וסוף ראיתי את פני בעלי ופרצתי בבכי כזה. הוא היה היום מחוץ לעיר ואם היה יודע לא היה נותן לי ללכת לבד אבל אני מהרתי ללכת לבקר כי כך עושות חברות טובות ואני לא רוצה להעלת חשדות ורכליות של אנשים. הבכי עזר ועכשיו קצת נרגעתי. היה כל כך קשה להיות שם ולראות את כולם כל כך מאושרים .כל הזמן חשבתע מי יודע מתי אני אזכה להרים את התנוק שלי, שלי שלי . בקצור המלצה קטנה שלי לא ללכת ליולדת ובטח לא לשותיים ביום שקבלתם למרות שנראה שהכל בסדר כי בפנים האכזבה והכאב כל כך גדולים שמי יודע מתי הם יתפרצו, וחוץ מזה בשביל מה סתם להכאיב לעצמינו??? מצטערת על המגילה פשוט נשברתי ואתם היחידות שמסוגלות להבין אותי.
 

אפרת**

New member
רחלי החמודה

כמה שאני מבינה את מה שאת עוברת. כמה שכולן כאן מבינות את מה שאת עוברת. ולא שאין שמחה בלב כשחברה או גיסה בהריון או יולדות. יש שמחה. אבל מה איתנו??? זאת השאלה... בעלי תמיד אומר - שזה יבוא וזה רק ענין של זמן. ואני אומרת לו - שיבוא היום והוא יטייל בשכונה שלנו עם עגלה שיש בה תינוק. וגם לך אנינ אומר.. שיבוא היום ואת תטיילי ברחוב עם עגלה שיש בה תינוק, ןתקומי בלילה לקול בכיו של תינוק.
אפרת
 

יפעתי&

New member
רחלי ../images/Emo14.gif

כל כך מבינה אותך... המון המון המון
ים לעידוד וצריך להתחיל שוב לחתור ותזכרי - היום הראשון של המחזור הוא היום הראשון של ההריון
 

נועם@בת

New member
שתשרף המכשפה על המוקד ../images/Emo46.gif

רחלי, אני כל כך מבינה אותך. טוב שבכית וטוב שהוצאת החוצה. ולא נורא שהלכת לבקר אותן. אני לא בטוחה שהיית נשארת שמחה ועליזה גם אם לא היית הולכת לבקר. הרי הכאב הזה על האכזבה מכה בנו כל פעם מחדש. וכשבאים הביתה, כשנכנסים לחדר החמים ורואים את הפנים של האיש הזה שאנחנו כל כך רוצות לעשות אותו אבא- הבכי מתפרץ מעצמו- עם או בלי ביקור במחלקת יולדות. זה כואב מבפנים האין הזה. זה כמו וואקום שלא יתמלא עד אשר נחזיק בידיים את הילדים שלנו. אבל היום הזה יגיע ואנחנו נהיה אלה שבאים לבקר אותנו בבית חולים. והאושר יציף אותנו בעוצמה גדולה פי כמה ממה שהכרנו בכאב.
גדול גדול רחלי אם יש בך עוד התבכיינות קטנה, אל תתביישי לשחרר אותה, כדי להשאיר בתוכך מקום גדול ונקי לתקווה ולידים שיבואו.
נועם
 

ligo

New member
רחלי

כן, גם אני מבינה אותך. כולנו מבינות בדיוק על מה את מדברת כי כולנו רוצות כל כך שזה יקרה לנו. ואז שוב פעם המחזור בא, ושוב פעם בוכים, ושוב פעם קמים על הרגליים ומתחילים מחדש, כי אנחנו חייבות, רחל. כי אנחנו רוצות. המלצתי לפעם הבאה- ללכת לביקורים האלה עם בעלך. נראה לי שזה יהיה יותר קל. ובתקווה שעד הפעם הבאה שלמישהו מחבריכם יוולד ילד, גם לכם כבר יהיה זאטוט קטן או לפחות בטן גדולה! ולסיום-
 
../images/Emo24.gif גדול רחלי

אני הגעתי למסקנה שעם כל שלילי שמגיע, יש גם כמות מסוימת של דמעות שצריכות לרדת. גם אם ננסה להיות הכי חזקות שבעולם, ונשכנע את עצמנו שכבר התאוששנו ושהכל בסדר, עדיין כל דבר קטן, מילה, מבט, הערה תמימה, הופך להיות לכפתור שפותח את מעיין הדמעות. צריך לתת למעיין הזה לזרום עד שנגמרת הכמות שצריכה לרדת, ואח"כ פותחים את העיניים לרווחה (מסתכלים במראה ומחייכים אל הפרצוף הנפוח
) וממשיכים הלאה. לא יכולה להבטיח מתי, אבל גם את תזכי להרים את התינוק שלך.
מרב ועוד משהו לכל הבנות שכותבות כאן - למה אתן מתנצלות על המגילות? בשביל זה אנחנו כאן, כדי שכל אחת תפרוק את מה שיושב לה על הלב. מי שלא רוצה לא חייבת לקרוא את המגילה.
 
../images/Emo5.gif דווקא הכל ביום אחד.....

מעצבן, מרגיז, כואב ומה לא. באמת באמת לא היית צריכה לרוץ לשתיהן לבית החולים. מקסימום יכלת לומר שאין לך זמן כרגע והיית שולחת סידור פרחים ענקי ומרשים לשתיהן, להראות המון תשומת לב ואהבה, ובכל זאת לא להיות שם פיזית. א-ב-ל, מה שנעשה נעשה, ואת הנעשה אין להשיב. אז תדעי שאני מאחלת לך מכל הלב שלא תצטרכי לעבור זאת שוב. ולכן את תהיי בהריון בקרוב. ואז כשתלכי לברית או לבריתה,תדעי כבר שמשהו מדהים צומח לך בבטן. הלוואי. ושיהיה בקרוב. אמן.
סאני.
 
../images/Emo24.gif חזק חזק.

שולחת לך חיבוק חזק חזק, לי החיבוקים גורמים לבכי, אז אם זה גורם לך נחמה, יופי, אם זה גורם לך לבכי, זה גם טוב. תשתמשי בכתף שלי ותבכי, ותבכי, עד שיגמרו הדמעות, לאחר שהדמעות יתייבשו תכיני את עצמך לטיפול הבא. בנתיים תנצלי את הזמן שיש לך עם בעלך, תזכרי שלא לעוד הרבה זמן תוכלי לבכות לו על הכתף, כי בקרוב מאד את תהיי עסוקה מידי בטיפול בילדים שלך. וחוץ מזה, אל תשווי את החברות שלך אליך, אמנם יש להם ילדים, גם אם הם התחתנו אחריך. תזכרי שאת עבדת יותר קשה כדי לזכות באושר, ואת תזכי לגדל את הילדים הכי מקסימים ומתוקים בעולם.
ועוד
ועוד
שרה
 

שירלי.ה.

New member
../images/Emo24.gif

ורחלי, באמת תשתדלי לא לעשות דברים שגורמים לך לכאב. תעשי רק מה שגורם לך לצחוק ולחייך. ושאחרים ירכלו, שיהיה גם להם מעניין מה ´כפת לך?! העיקר שאת תהיי רגועה ומאושרת. ותאמיני לי, שגם את תחזיקי את התינוק שלך על הידיים. ואני מקווה שכמה שיותר בקרוב! שירלי.
 

salpter

New member
הוי כמה עצוב לשמוע שדווקא שמחה

של קרובים לנו שוברת אותנו לרסיסים, אני בטוחה שאת וכולנו עוד נעמוד בדיוק באותו מצב אך הפוך נשכב במיטה ונחכה לחברה קרובה , אבל (פה בא אבל גדול)אני אף פעם לא הולכת לבית חולים , אני תמיד מסבירה שאני אלרגית לבבתי חולים ומסוגלת להתעלף אפילו ביולדות (באמת) ואני מתנצלת אין ספור פעמים שאני לא באה, אני מתקשרת לעודד כל יום ומגיעה לבית היולדת לסידורים עזרה ואוכל כי מאד קשה בתחלה אבל לא באה לבית חולים חוק!
 

טלי2

New member
אוי רחלי

העצב שלך חיחל אליי....כל כך מכירה את זה... יש ימים כאלה, שכל הקושי מתנקז לתוכם, כך נשמע היום הזה שלך, אז צריך להוציא את זה קצת, לבכות לא יזיק, להתחבק גם מועיל לפעמים, אני מקווה שאחרי שפרקת מעט מהמשא הכבד הדברים כבר נראים פחות נוראיים. בכל אופן נותנת לך חיבוק גדול מרחוק, ומקווה שהביקור יולדות הבא שתצטרכי להיות נוכחת בו, יהיה מהכיוון השני, כשאת על הכורסא מניקה את הילד, וחברותייך הן שיבוא לבקר...
 

gilal

New member
לרחלי המתוקה ../images/Emo24.gif

היי, רחלי קראתי את מה שכתבת. זה קשה, אני יודעת. אמנם אני רק בתחילת הדרך אבל אני בהחלט יודעת מהי התחושה הזו. קראתי את מה שכתבת ובכיתי. כנראה, שאין אחת מהפורום שלא חוותה את התחושות שחוית. אני רק יכולה לאמר לך שנפילות קטנות כאלו רק מחזקות אותנו וגורמות לנו להמשיך הלאה. אנחנו ננצח, כולנו, במאבק הזה. חיבוקים, נישוקים והמון עידודים. גילה
 

רחלי*

New member
התעודדתי- בזכותכם.

אתן כולכם כל כך מתוקות וזה כל כך עוזר לראות שאת לא היחידה הלא שפויה בעולם ומה שאת עוברת הוא דבר הגיוני ונורמלי. הרגשתי זבל שאני מקנאה בחברות שלי ולקח לי הרבה זמן להגיד את זה במפורש לבעלי בגלל האנוכיות והגועל שבזה אבל הוא אמר בצדק שאני לא מקנאה אלא רוצה גם!!וזה תחושה אחרת לחשוב בדרך החיוב . עודדתם אותי במיוחד במשפט שכל מחזור הוא תחילת ההריון הבא-אהבתי!! קמתי הבוקר עם עיינים נפוחות מהבכי של הלילה אבל זהו התחתי כבר את ההריון של החודש החדש... מזל שיש אותכם.
ענקי לכולכם ושאף אחת לא תרגיש את התחושות הללו שוב.
 
רחלי ../images/Emo24.gif

כל-כך מבינה אותך, את הכאב שלך והכמיהה הזו... ללכת לבקר יולדות, ועוד ביום שהמכשפה באה לבקר, זה באמת מעל ומעבר. אני מקווה שהפעם הבאה שתגיעי לבי"ח ליולדות תהיה כדי ללדת את התינוק המקסים שלך , ושזה יהיה מאוד בקרוב!!!
 
למעלה