נשבר לי הלב... 
יצאתי עכשיו מהעבודה, ואחרי כמה עשרות מטרים, בדרך לתחנת האוטובוס, ראיתי אותו: קטנטן, זעיר ממש, בגודל כף יד, פרוותי ובוכה, חתלתול כבן 3 שבועות... הוא לא נרתע ממני, להיפך, התחכך בקרסולי (רק עד לשם הוא הגיע) ובכה... נתתי לו מה שהיה לי: דגני בוקר כריות במילוי בננה-אמנם לא המאכל המועדף על חתולים, אבל זה מה שהיה... הוא הצליח רק ללקק אותם, אז שברתי לחתיכות יותר קטנות. כל כך רציתי לקחת אותו, שיהיה לבוזיק חבר קטן, אבל מה לעשות שאני נוסעת ב2 אוטובוסים, וגם לא ישר הביתה... ממש כואב הלב. אני פוחדת עליו... הוא רץ אחרי עוד כמה מטרים והתעייף. חוששת לגורלו, מסכן כזה...
יצאתי עכשיו מהעבודה, ואחרי כמה עשרות מטרים, בדרך לתחנת האוטובוס, ראיתי אותו: קטנטן, זעיר ממש, בגודל כף יד, פרוותי ובוכה, חתלתול כבן 3 שבועות... הוא לא נרתע ממני, להיפך, התחכך בקרסולי (רק עד לשם הוא הגיע) ובכה... נתתי לו מה שהיה לי: דגני בוקר כריות במילוי בננה-אמנם לא המאכל המועדף על חתולים, אבל זה מה שהיה... הוא הצליח רק ללקק אותם, אז שברתי לחתיכות יותר קטנות. כל כך רציתי לקחת אותו, שיהיה לבוזיק חבר קטן, אבל מה לעשות שאני נוסעת ב2 אוטובוסים, וגם לא ישר הביתה... ממש כואב הלב. אני פוחדת עליו... הוא רץ אחרי עוד כמה מטרים והתעייף. חוששת לגורלו, מסכן כזה...