נשבר לי הלב.

[Charmed Gal]

נשבר לי הלב.

אני לא מסוגל. שתי איבדות מהסוג הכי כואב ביום אחד, שתיהן פעם ראשונה. הראשונה זה החתול שלי. בחיים שלי לא אבדתי בעל חיים או בנאדם קרוב. בחיים. אף אחד. ואתמול החתול שלי הורדם. 3 פעמים קראו לנו לבוא להרדמה ורק בפעם ה-3 זה קרה. באנו וחזרנו, באנו וחזרנו ובסוף זה קרה... וברקע אזעקות בכל פעם מחדש. והלב שלי נשבר. הייתי מאושר, היה לי טוב וכל הזמן אמרתי שאני אהרוס את זה וזה פשוט מה שקרה. הרסתי את זה. באמת שבלי להתכוון. אני יודע שאני קשה ושבטח עשיתי הרבה מעצבן, אבל השתדלתי גם לפנק ולתת את הכל. בניסעות, בלהוציא כסף על שטויות, בלהפגין חיבה... וכנראה חנקתי. הרסתי... אבל הכל היה מאהבה... ועכשיו אני לבד. והכי כואב? שאני עוד נאהב, אבל כידיד. אם לפני זה הייתה בי עוד קמצוץ תקווה, אחרי המשפט הזה אני מרגיש שמשהו בתוכי מת. וזה המצב הכי נורא שקיים... אני רק רוצה לבוא לכל אחד ולבכות על השני ושניהם אינם עכשיו. תולתול מצד אחד ואהבה מצד שני... כתבתי ביום איזה 8 פוסטים בבלוג. ואני כותב פעם בשנה. אבל אני לא מסוגל. אני חייב לפרוק על שניה. אני מדבר עם חברים, על שניהם, 24/7 וברגע שכולם הלכו ונשארתי לבד לבד זה רק מציף עוד יותר. אני רק רוצה למות. אני מסתכל על תמונות, הכי מכאיבות, בכוונה. לא יודע למה. נהנה לסבול. רוצה לראות אותם לפחות בתמונות... לא ברור לי. אני שונא את עצמי, אני מתעעל בעצמי. ואי אפשר להחזיר שום דבר. מהמוות אי אפשר להחזיר ורגשות אי אפשר לשנות... וזה הכי מתסכל. ואני בנאדם עקשן שתמיד משיג מה שהוא רוצה. ופה אין לי סיכוי לשנות אף אחד מהשניים. וזה הורג אותי. אני לא מסוגל שכל כך כואב לי. וזה לא מפסיק. וזה לא נרגע לשניה.

 

[sh53]

בהחלט מצב לא קל

2 משברים קשים בתקופה כל כך קצרה - בהחלט לא קל. בענין החתול - אני חושבת שעשיתם את מה שהכי טוב בשבילו, ידעתם שהוא סובל וזה הדבר הכי טוב שאפשר לעשות במצב הזה. מצד אחד אוהבים וקשה להפרד, אך מצד שני כואבים את סבלו ולפעמים אין ברירה וצריך להפרד. בקשר לאהבה השניה שלך - קורה לכולנו, אנו רוצים לתת יותר ויותר, להיות אחד ליד השני כמה שיותר ובעצם אנו חונקים את הצד השני, אך מטעויות לומדים, זה קורה לכולנו וזה מבחנים שאנו עוברים בדרך לזוגיות. אולי אתה מרגיש שמה שאומר עתה לא נכון ולא יהיה, אבל אני מאמינה שתמצא אהבה אחרת, אהבה בה לא תחזור על מה שעשית בקשר הקודם, אהבה שמחכה לך אי שם עד שתהיה מוכן ובנוי לקשר חדש. אולי נראה לך כבלתי אפשרי ולא יכול להיות, אבל לכולנו יש יותר מאהבה אחת בחיים. בקשר לתמונות - לא יודעת אם אתה מזוכיסטי כלפי עצמך. לפעמים דרך הכאב אפשר להתקדם הלאה. לפעמים הכאב עצמו זה הריפוי. יש אנשים שבזמן משבר אוהבים דווקא לשמוע שירים שמחים וקצביים ויש כאלה שיאהבו דווקא לשמוע שירים עצובים ודכאוניים. אולי ככה אתה מוציא את הכאב החוצה שיש לך בתוך הלב ע"י הבטה בתמונות. מאחלת לך לסיום שיהיו לך ימים יותר יפים ואל תפסיק לכתוב, תוציא החוצה את מה שאתה מרגיש, אל תשמור בבטן הכל וגם אם אתה מספר לחברים ובוכה על כתפיהם - הרגש בנוח, זה בסדר ובשביל זה יש חברים.

 

[מיכל שב]

באמת כואב הלב../images/Emo10.gif

כאב על אובדן בעל חיים הוא עצום. אנחנו הרדמנו את הכלב שלי לפני שנתיים ועד היום כשאני רואה פודל שמזכיר אותו אני יכולה לפרוץ בבכי באמצע הרחוב

ולגבי אהבה - כל הקלישאות לא יעזרו עכשיו למרות שהן נכונות (הרי זה לא היה אמור לקרות, היא לא שווה את זה וכו'). להביט בתמונות לא יעזור ולא יקדם אותך לקראת המטרה החדשה (התאוששות). קח את התמונות או חפצים אחרי שמזכירים אותה, שים בשקית ניילון ותניח בארון למעלה. אין סיבה להביט בהם. יחד עם זאת, תן לעצמך להתאבל. הן על החתול והן על הקשר. קח נשימה עמוקה ותביט לשמיים, הם באמת כחולים ויפים

 

[יעל ניסן]

חצי קשור

יש לי כלב קשיש (כבר בן 14) - שהתחלנו לעשות עמו תהליכי פרידה כאלה - קוראים לו קשישא, מסבירים לכולם שצריך לשרוק כי הוא כבר לא כל כך שומע תדר של דיבור... עוזרים לו לקפוץ על הספה... ועם כל זאת אני יודעת שלא יהיה פשוט להיפרד באמת. עם כל הקושי הצפוי, לא הייתי מוותרת על השנים הנהדרות איתו והחלק החשוב שהיה לו במשפחה שלנו.