נשבר לי מחוש הכיוון הדפוק שלי!

[פרח בשדה קוצים]

נשבר לי מחוש הכיוון הדפוק שלי!../images/Emo15.gif

ניסיתי להגיע לתיכון חדש בת"א מרמת גן. פעולה פשוטה לכל הדעות. קיבלתי הדרכות מהחבר ואפילו מפה מהאוניברסיטה. אך כמו תמיד ההיגון הפנימי שלי אומר לי אחרת. הכל התחיל מ - "סעו מערבה לכיוון ת"א..." מה זה מערבה למען השם? אחרי שכבר שקעה השמש? אין לי מושג!!! בקיצור הגעתי לרוקח, ראיתי את תיכון חדש עובר לנגד עיני מהצד השני של הכביש, כמובן שלא הייתה שום שמאלה, לכן עשיתי פרסה אי שם ואז שוב חלף תיכון חדש על פניי... הפעם מהצד שלי... עקב חלימה או התרכזות מוגזמת. בקיצור ה"טיול" הסתיים בצורה מאוד מתסכלת. ואתם? איך אתם בדרכים חדשות? גם אתם מגיעים למקום בו לא דרכה כף רגל אדם?

 

[מיכל ט]

פרח יקרה בטח שזה מוכר

כשאני צריכה להגיע לאימון (ואני מגיעה לשם כבר מעל שנה ) מכיוון שאני לא רגילה אליו אני עדין יכולה להתבלבל וללכת 10 פעמים הלוך וחזור עד שאני מגיעה לפניה הנכונה. אני יכולה גם לחלום באוטובוס ולשכוח לרדת בתחנה הנכונה. אני יכולה לחלום בדרך ולהתקע בעמוד (אני נשבעת לך זה באמת קרה) בסוף מצאת את הדרך?

 

[ailag]

לול

יש לי חוש כיוון מצויין. באמת. אבל בהוראות למקום חדש, למרות שאני זוכרת אותם מצויין ומבינה מצויין.. למשל, לפני כמה שבועות הייתי צריכה להגיע למקום , ההוראות היו "תעי על כביש חיפה, תסעי ישר, תפני ימינה ותחני" (עם שמות רחובות, דהה). עליתי על כביש חיפה, אוטובוס כמעט הסתיר לי את השלט לרחוב אלייו רציתי לפנות, לא היתה פרסה, הסתובבתי בערך חצי שעה, מחפשת פניית פרסה. וזה תמיד קורה.

 

[ailag]

נצל"ש עוף

תחזיקו אצבעות.. עונת מועדי ב התחילה, יש לי 3-4 (!) , 2 בזמן הקרוב. הראשון מחר, אם אני לא עוברת אני צריכה לחזור על הקורס

קורס כיפי (אלגברה לינארית 1) אבל בכ"ז, עדיף לי לגמור עם זה כבר.

 

[kniaper]

בהצלחה

אני עשיתי אלגברה ליניארית פעמיים

 

[kniaper]

פה את דוקא מזכירה לי את אחותי

אני דוקא מצליח להגיע למקומות דיי טוב גם אם לא הייתי שם אף פעם. לאחותי דוקא אמרתי פעם (בהתקף של רגישות לזולת) שהיא יכולה לאבד את הדרך גם בבית. אחרי שהיא קיבלה רשיון נהיגה היא ממש פחדה ליסוע לבד בכביש בדרך שהיא לא מכירה וזה נורא הפריע לה. אני חושב שהיום היא כבר יותר בטוחה. חוצמיזה רוב האנשים גם לא יודעים להסביר ואת לא צריכה ישר לחשוב שמשהו איתך לא בסדר. קחי לדוגמא את ההנחייה ליסוע מערבה: מה את קפטיין של אניה (גם לאלה יש מצפן) מאיפה את צריכה לדעת איפה זה מערב. יש דרכים נכונות יותר לתת הנחיות נסיעה כך שהנהג יוכל להתמקד בנהיגה ולהפנות מינימום קשב להנחיות הנסיעה וגם להגיע לאן שהוא צריך. תנסי לחשוב אילו הנחיות את מבינה ופעם הבאה שנותנים לך הנחייה שאת יודעת שאת עלולה להסתבך איתה תגידי: רגע, נא לנסח מחדש, מתוך הבנה שזה לא שאת לא מבינה הסברים אלא מי שמולך לא יודע להסביר.

 

[freearth10]

אני לוקחת ת'זמן

כל פעם שאני צריכה להגיע למקום חדש. אני לוקחת לי את הזמן. יוצאת חצי שעה לפני הזמן, כך שגם אם אתבלבל, לא אצטרך להילחץ ולהתבלבל שוב.

 

[גידי פרידמן]

אני מוכרח להודות שחוש הכיוון שלי

דווקא לא רע ובכל זאת אני תמיד מבקש הכוונה מעוברי אורח. היות ואני לא מצליח לזכור את *כל* ההוראות כי זה מציף אותי לגמרי, אני מתרכז בשתים שלוש הפניות הראשונות שאני מקבל, משתדל להתעלם מהמשך ההוראות (שלא ימחקו לי את הראשונות) ואז עוצר שוב להכוונה. גידי

 

[r66]

בדיוק מה שקורה לי../images/Emo140.gif

אני מתאמצת לגכור את ההתחלה ויודעת שאני אתקשר לברר לגבי ההמשך.

 

[r66]

לגכור, הכוונה - לזכור../images/Emo163.gif

 

[spidergirl]

גם אני

בדיוק אותו דבר

 

[r66]

אוי, אוי..נושא כאובבבבב../images/Emo140.gif

שנה שלמה אני נוסעת באותה דרך וכל פעם מחדש לא בטוחה שאני על הדרך הנכונה ובאותה שנה שלמה כל פעם שאני נכנסת לאותה מכללה אף פעם לא זוכרת לאיזה כיוון במסדרון להכנס (זה נורא, נורא). אתם יודעים כמה קשה היה לי לעבור את שיעורי הנהיגה?? לא אתם לא יודעים. בכיתי אחרי כל שיעור. המורה לא הבין מה קורה איתי והיה צורח עלי מידי יום "רק אתמול היינו כאן" וכו'..(ולמרות הכל עברתי במבחנים הראשונים). אפילו להגיע לבית של אחות שלי אני לא מצליחה, כי אף פעם אני לא בטוחה בפנייה. פעם אחת הסתובבתי בתוך אזה"ת בראשון ארבעה סיבובים סביב אותו מקום. ממוש, אני מגיעה למקומות שבהם כף רגלי דרכה שוב ושוב וכל פעם כאילו מחדש..

לפעמים אני פותרת את הבעיה ע"י הדפסת מפת דרכים באינטרנט ולפעמים לא. הקושי שלי, בהתמצאות מתגבר רק משום שאני "לא יודעת" לנסוע לאט ולכן אני מפספסת הרבה פעמים את הדרך. דוגמאות: אתמול, הבאתי את הבת שלי לחבר שלה. לאחר שעה כששבתי לקחת אותה הביתה, לא זכרתי את הדרך . הבת הקטנה שלי (6) הראתה לי אותה. גם הגדולה, יש לה חוש כיוון מפותח והיום כשנסענו לנצרת, היא זאת שהראתה לי את הדרך חזרה. פעם אתה בא משמאל לימין ובחזור הכיוונים מתחלפים והבילבול גובר. דרך-אגב, בקשר לשעורי הנהיגה, אחרי שאמרתי למורה מה הבעיה שלי, הוא ממש הבין אותי והפסיק לצעוק עלי (המגעיל!!!). המסקנה- להגיד ולא לשמור בבטן.

 

[spidergirl]

רינה

אין סיבה לסבול ממורי נהיגה, מי שחצוף - שירגיש את זה בכיס ויוחלף לאלתר

 

[r66]

מתוקה שלי, אמרתי שבסיפור

הזה מכאיבים לי יותר מדי, לא??

החלפתי מורה וחזרתי אליו "על ארבע". הוא פשוט מורה טוב, די אכלתי אותה. עברתי למורה שכל הזמן נגע בהגה, החליף לי הילוכים באמצע נהיגה, לחץ על ברקס במקומי, וכד'.. לא נורא, העיקר שיש סוף טוףףףף לסיפור. כל פעם שהמורה רואה אותי הוא מתבדח "את יודעת איך להגיע לעפולה?" , כי אני גרה 10 דק' מעפולה.

 

[חנה גונן]

אני הרי המצאתי את המושג-

חוש כיוון דפוק,יכולים להגיד לי זה פה שני מטר ממך ואני עדין אעמוד על מקומי מנסה להבין איפה זה הפה ואיפה הם השני מטר ולא להבין שהם מתחת לאף שלי,גם אני צריכה מפה כדי לתכנן הגעה למקומות לא מוכרים אבל כשאני כבר מתמקדת בענין עצמו הבעיה קצת פחות בעיתית יותר קשה לי למצוא את העיפרון שנפל מתחת לשולחן או את נעלי הבית שליד המיטה למרות שברור לי שרק אתמול הרי הנחתי בידיוק שם... שלך חנה גונן

 

[zivadina]

אני החלפתי 5 מורים

וגם עברתי לאוטומטי, ובסוף כל המורים היו מבסוטים חוץ ממני, שלא עברתי את הטסטים ונגמר לי הכסף לממן את המורים (שעורים). בלמודי הנהיגה הבאים אקח ריטלין. אולי יעזור.

 

[r66]

חנה, את המצאת??? לא

מוכנה לנצל זכויות יוצרים, קחי, קחי מהר...בחזרה

 

[חנה גונן]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo8.gif../images/Emo13.gif

 

[עדו בן צבי]

נקודת אור.

אותי שלחו לקורס חובשים כי הייתי הנווט הכי גרוע במחלקה.