בת צחוק קרן אור, ומחול טהור לי את בחלום. חוף ים תכול מעיין נובע, שלג בחרמון ים אדום בדרום. קדושת הספר מלח הארץ, חזון נשגב וזעקת השבר. זרי פרחים כתר מלכות, עזות נפש וקדחת יתוש. כל זאת ועוד נשמת אפך, דמעתך החמה וחיים של תקווה.
יש בה מרוחב לב גם אם צרה היא וגם תאחז מתני בכל היקפי מכילה היא אותי מים עד ים בהירה צעירה מישוריה ירוקים וגופי כאב סער ויקוד לחגוג עוד שנה ועוד ועוד...
גם כשהיא מדממת ונקרעת לגזרים אנשים דבקים ברגביה ואינם עוזבים כי איך אפשר לנטוש שורשים גם כשמתנתקים ממנה עליה חושבים אז מה יש בה באוכלת יושביה הדבש? החלב? העוקץ? ואולי יש בה הכל...
