נשואה+3
שלום לכולם אני נשואה+3 בת 32 ונשואה לבעל שאני ממש לא אוהבת... גילאי הילדים הם 10 8 וכמעט שנתיים בעלי ואני כמעט לא מדברים וגם כשאנחנו כן מדברים זה על נושאים בקשר לילדים בלבד. בעלי עובד בעבודה שבה הוא רואה את הילדים במקרה הטוב חצי שעה ביום בתשע בערב וגם זה אם יש לו מזל והם עדיין לא נרדמו.הוא עובד בעבודה שבה אנחנו נאלצים להעביר את הילדים דירה כל שנה שנתיים למקומות אחרים. אנחנו נשואים 11 שנה. אני כבר שנים רבות לא מאושרת,כל הזמן מחפשת נחמה אצל אחרים.עכשיו אני נמצאת בקשר עם מישהו כבר כמעט שנה.הוא אדם מדהים, אוהב את הילדים אהבה מטורפת ורוצה שנתחתן. אני מפחדת בעיקר בגלל הילדים.מפחדת שהנזק שייגרם להם הוא גדול בגלל כל תהליך הגירושין כי לדעתי הוא לא הולך לעשות את התהליך קל.הוא אדם קשה הבחור שאני יוצאת איתו כל הזמן אומר לי שילדים שחיים בבית שבו ההורים לא מאושרים זה פגיעה יותר חמורה מכל תהליך של גירושין כי הם מרגישים את זה.אני טוענת ואני לא משוכנעת בזה, שלילדים לא רע.זאת המציאות שהם מכירים.שהם רואים את אבא שלהם מדי פעם ובסופי שבוע לרוב הוא בבית. הבחור שאני יוצאת איתו טוען שהם צריכים מישהו שיהיה כל הזמן בבית אני נמצאת כרגע בתקופה שאני צריכה להחליט החלטה כי שוב מתקרבת תקופה של מעבר דירה וניתוק הילדים מהחברים ומבית הספר (כרגיל).לא יודעת מה לעשות..נואשת...מבולבלת לא אוכלת...פשוט נואשת... בבקשה תעזרו לי
שלום לכולם אני נשואה+3 בת 32 ונשואה לבעל שאני ממש לא אוהבת... גילאי הילדים הם 10 8 וכמעט שנתיים בעלי ואני כמעט לא מדברים וגם כשאנחנו כן מדברים זה על נושאים בקשר לילדים בלבד. בעלי עובד בעבודה שבה הוא רואה את הילדים במקרה הטוב חצי שעה ביום בתשע בערב וגם זה אם יש לו מזל והם עדיין לא נרדמו.הוא עובד בעבודה שבה אנחנו נאלצים להעביר את הילדים דירה כל שנה שנתיים למקומות אחרים. אנחנו נשואים 11 שנה. אני כבר שנים רבות לא מאושרת,כל הזמן מחפשת נחמה אצל אחרים.עכשיו אני נמצאת בקשר עם מישהו כבר כמעט שנה.הוא אדם מדהים, אוהב את הילדים אהבה מטורפת ורוצה שנתחתן. אני מפחדת בעיקר בגלל הילדים.מפחדת שהנזק שייגרם להם הוא גדול בגלל כל תהליך הגירושין כי לדעתי הוא לא הולך לעשות את התהליך קל.הוא אדם קשה הבחור שאני יוצאת איתו כל הזמן אומר לי שילדים שחיים בבית שבו ההורים לא מאושרים זה פגיעה יותר חמורה מכל תהליך של גירושין כי הם מרגישים את זה.אני טוענת ואני לא משוכנעת בזה, שלילדים לא רע.זאת המציאות שהם מכירים.שהם רואים את אבא שלהם מדי פעם ובסופי שבוע לרוב הוא בבית. הבחור שאני יוצאת איתו טוען שהם צריכים מישהו שיהיה כל הזמן בבית אני נמצאת כרגע בתקופה שאני צריכה להחליט החלטה כי שוב מתקרבת תקופה של מעבר דירה וניתוק הילדים מהחברים ומבית הספר (כרגיל).לא יודעת מה לעשות..נואשת...מבולבלת לא אוכלת...פשוט נואשת... בבקשה תעזרו לי