נשואים במשבר..

[סתם אחת61]

נשואים במשבר..

שלום לכולם...
צריכה עזרה..
אני כבר שבוע מתייסרת, לא אוכלת.. מרגישה רע מאוד.

אני נשואה כבר 4 שנים.. עד לפני שבוע הכל היה טוב.. כמובן שהיו ריבים כמו אצל כל זוג.. היו רגעים ששברתי את הכלים ואמרתי "זהו אני לכאן לא חוזרת".. אבל הכל עבר בשלום בסוף...

עד שהכרתי מישהו חדש..
במסגרת לימודי השתלמות שאני עושה הכרתי בחור נשוי. התחלנו לדבר בעיקר על הלימודים ופיתאום השיחות בינינו התחילו לגלוש....
.התחלנו לדבר עד 2 בלילה בהתכתבויות, ובסוף השבוע האחרון גם התחלנו לדבר בטלפון.. החלפנו תמונות וכו'..
הוא מושך אותי בטירוף... יותר במראה מאשר באופי (ממה שהכרתי)...
בשיחות בינינו הוא התעקש שנעשה שיחת וידאו כדי שהוא יוכל לראות אותי.. כמובן שלא עשיתי.. היו פלרטוטים - אין ספק!
אבל ניסיתי לעצור את זה ואמרתי לו שאני פוחדת לחצות גבולות ולהגיע למקום שממנו אין דרך חזרה... ומאז? הוא לא דיבר איתי יותר.
עברו 3 ימים..
הוא לא יוצא לי מהראש! אני לא מפסיקה לחשוב עליו.. רק הוא בראש שלי.. לא שום דבר אחר.

מה עושים? איך ממשיכים מכאן?

 

[gaboon67]

בודקת מה לא בסדר עם בעלך היום ומנסה לתקן את זה....

מכוון שלא פרטת כל כך מה האופי של מערכת היחסים שלך עם בעלך אז אני אהיה כללי בתגובתי.
אם את אוהבת את בעלך, אז תלכו ליעוץ זוגי ותבדקו מה לא בסדר ואיך משפרים את המצב.
חשוב שתהיו כנים אחד עם השני ותדברו על מה שמפריע.
תשקיעי בזוגיות שלך היום במקום לא להתמודד עם הבעיות.
אם חסרים לך ריגושים בזוגיות, תדברי על זה עם בעלך ותצרו ביחד ריגושים.
יפה ששמת גבול לאותו גבר נשוי ועובדה שהוא ברח כך שמשהו רציני לא היה יוצא מזה...
בתכלס, הוא ניסה לצוד אותך למטרת סקס בלבד. עובדה שאת מודה שמבחינת אישיות הוא לא משך אותך וזה לדעתי עוד יותר מחזק את זה שמדובר בקשר שלא היה נעשה רציני עם אופק לזוגיות חדשה.
בקיצור, כל הכבוד שעצרת את זה לפני שהיית פוגעת במשפחה שלך ואולי במשפחה נוספת.
&nbsp
תמשיכי הלאה ותצרי לך חוויות משותפות עם בעלך...
&nbsp
&nbsp

 

[שילה1]

אתה לא מצטט נכון.אבל מילא.

תעשי לך חשבון ומאזן רווח והפסד. רוצה לנסות?שימו קווים אדומים ברורים ונסו. אין לי עצה טובה יותר.

 

[מריוס זכריה]

אשאל בחזרה: מה היית רוצה שיקרה?

אין שום טעם שאני אגיד לך שאת צריכה לעשות א' או ב' או ג'. זה מה שאני הייתי עושה, לא את. הרי החיים שלך הם באחריותך. כי גם במצב הכי קשה ומבולבל, מי שמנווט את חייך זו את. לכן השאלה היא לאן את רוצה לנווט אותם כרגע. כלומר, מה היית רוצה שיקרה?

- שהוא יחזור לדבר איתך?
- שהוא ייעלם מחייך?
- לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה?
- לשקם את היחסים עם בעלך?
- או שאין לך מושג מה את רוצה, ולכן היית רוצה לצאת מהבילבול?
- משהו אחר לגמרי?

כל אלו משאלות לגיטימיות, כל אחת והרווחים שלה והקשיים שלה והמחירים שלה.
התשובה שלי אליך תשתנה בהתאם למשאלה שלך.
אז מה היית רוצה?
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי

 

[סתם אחת61]

רוצה לחזור לחיים שלי

הריגוש הזה בלבל אותי מאוד.
מצד אחד אני רוצה להמשיך לדבר איתו כי זה כיף לי.. מרגש אותי! מצד שני- הבלבול הזה משגע אותי, המועקה הזאת לא עוזבת אותי.. להרגיש מאוהבת בגיל 27 שוב זה ממש לא כיף.

 

[מריוס זכריה]

בקיצור את בצומת ולא יודעת לאן לפנות (והתנועה מאחורייך צופרת)

משהו בך אומר לך לפנות ימינה, לבצר ולתקן את הקשר עם בעלך.
ומשהו אחר אומר לך לפנות שמאלה בעקבות ההתרגשות וההתלהבות.
אם את שואלת אותי לאן לפנות, ימינה או שמאלה, אני שוב אומר: לא מתפקידי לומר לך.

ברמת העומק, שתי האפשרויות עשויות להתגלות כנכונות - או כלא נכונות.

אולי את צריכה לחזור לבעלך, כי הבעיות איתו הן טבעיות לכל זוג צעיר, ויש ביניכם התאמה עמוקה, וההתאהבות שלך מקורה בדברים כמו לחץ, פחד ממחויבות וכולי.

ומאידך גיסא אולי את דווקא צריכה בסופו של יום לעזוב את בעלך, כי ההתאהבות הזו מדגישה את העובדה שבחרת לא נכון, והבחור שהתאהבת בו הוא קריאת השכמה לתקן את הטעות (וההתרגשות שבעניין היא תופעת לוואי של העניין).

את מבינה, כל אחת מהתאוריות עשויה להיות נכונה או לא נכונה באותה מידה.

אז איך מבררים?
כמו שכתבו לך עוד כמה כאן, יש דרך נוספת, והיא דרך של טיפול *פרטני*, כי בטיפול זוגי יהיה יותר מסובך ומסוכן לברר את חששותייך העמוקים ביותר לגבי הנישואין.
זו הדרך שאני ממליץ עליה.
נכון שזה נשמע פחות מסעיר, ואף מלחיץ.
אבל זו הדרך המעמיקה והנכונה. כי הבירור חייב להיעשות לעומק, בשקט, בכנות, באומץ -ועם כלים מקצועיים (להבדיל משיחות עם חברות וכולי).
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי

 

[1Shir]

נחמד שאתה כותב לה שתי אופציות לגבי בעלה

לא נראה לי שזה רלוונטי עבורה. אין לה עניין בזה.
הדילמה שלה כרגע היא האם להמשיך קשר עם הבחור מההשתלמות.
אבל מסכימה בכל אופן עם השורה התחתונה שלך

היא צריכה עזרה.

 

[פילוסוף רוחני33]

שלום

קשר עם אדם יכול להיות נחמד, גם אם נשאר כידידות פשוטה ולא מחייבת. את הגבר תוכלי לשמור כזיכרון טוב שהיה לך, אבל חשוב שתתרכזי ביחסים עם בעלך ותטפחי אותם. אל תבגדי בו בשום אופן. אם תשקיעו בקשר הנישואין, יתקדם ולא תצטרכו לחשוב מדי על קשרים אחרים.
&nbsp

 

[סתם אחת61]

מנסה להתרכז

מנסה להתייחס רק לבעלי אבל ממש לא מצליחה, הראש שלי במקום אחר..

 

[מיתר פורט על אהבה]

אני חושב שהבחור הזה הוא טריגר להתחלה של הסתכלות פנימית

הרגשות החזקים כל כך את חווה מעידים שמשהו חסר לך בקשר הנוכחי.
הבחור הזה לא מעניין. הוא רק אפיזודה חולפת, אבל עלולים לבוא בעקבותיו עוד הזדמנויות.
אני במקומך הייתי מנסה לברר עם עצמי מול מטפל טוב מה חסר , מה אפשר לשפר, מה גרם לי להתאהב בצורה כל כך אינטנסיבית.
אני לא חושב שגיל 27 הוא גיל מאוחר להתאהב ולהתלהב מחדש ובכלל.
השאלה מה את מרגישה עם בעלך. האם את מאושרת, האם יש ילדים?

 

[סתם אחת61]

אין ילדים..

בעלי חשוב לי.. הוא חבר שלי יותר מבעלי...
אני דואגת לו, אכפת לי ממנו.. בגלל זה רע לי... כי זה לא מגיע לו..
אבל אני חושבת הרבה על אותו אחד והאם זה באמת טריגר ?

 

[shirael]

טוב,

די הסגרת פה את העניין. התחתנת עם אדם שהוא "חבר שלי יותר מבעלי" - דמות אח, ידיד קרוב, אולי אפילו אבא, אבל לא גבר נחשק ומסעיר בעינייך. את כל החוסר הזה שהצטבר אצלך כמה שנים את כרגע משליכה על גבר שאת נמשכת אליו בטירוף, שממה שאת מספרת גם הוא יודע לפלרטט ולנצל היטב את הסקס אפיל שלו, והדבר הזה, הפער הזה, בין הדבר ההוא שלבחור הנשוי יש לבין מה שאצלך בבית אין - בין אם זה התלהבות, כימיה, משיכה.. הקיטוב המיני ההכרחי ליצירת חשמל בין גבר לאישה - הפער הזה הוא מה שיושב עלייך באובססיה כרגע. את מודה בפה מלא שהבחור הנשוי לא מעניין אותך כאדם, זו רק המשיכה הזו הארורה.
&nbsp
אז זה קצה החוט שלך. הדבר שהכי הכי הכי מעורר ומחרפן אותך בבחור הנשוי - זה מה שחסר לך בבית. תתחילי לעקוב אחרי החוט הזה ותמצאי שם את הקשר בינך לבין בעלך, על כל מעלותיו וחסרונותיו, ושם תגלי את החסך.
&nbsp
בשלב זה הייתי ממליצה לגשת לאיש מקצוע כדי לחשוף את המימדים המלאים של החסך הזה, ולהבין אם מדובר במשהו שהוא בינך לבין עצמך, שאת רק משליכה על בעלך התמים שהוא דווקא ממש אחלה עבורך, ושאת תוכלי לפתור בעבודת מודעות, או שמדובר במצב שבו פשוט בחרת לך גבר לנישואין מתוך פשרה מוגזמת שאת לא יכולה לחיות איתה, ושזמנו של הקשר הזה תם.

 

[פילוסוף רוחני33]

אז טטפחי את הקשר עם בעלך

תעשי אתו דברים, תדברי אתו יותר על נושאי עניין משותפים, תדאגי לו ותתמכי בו כשצריך. זה יחזק את הקשר.
&nbsp

 

[סתם אחת61]

קצת קשה כשכל מה שיש לי בראש זה אותו גבר..

 

[פילוסוף רוחני33]

מה בדבר לשמור ידידות עם הגבר?

 

[La Milagrosa]

מאיפה העצות ההזויות האלה תגיד לי

 

[פילוסוף רוחני33]

תשובה

אם את באמת מחבבת את הגבר, תוכלי גם לשמור ידידות טובה אתו. גם זה קשר רגשי. אם לא, תוכלי לשכוח מהמחשבות עליו בכך שתעסקי בעניינים חשובים יותר כמו דברים שאת אוהבת לעשות.
&nbsp

 

[La Milagrosa]

את חייבת להפסיק לחשוב עליו וזהו.

אם תחפרי ותשאלי בפורומים ותגידי לעצמך ש"את לא יכולה להפסיק" ו"זה לא בשליטתך"- את באמת לא תצליחי לעצור את הבגידה הזאת.
באמת שווה לך לבגוד בבן זוגך בשביל איזה סטוץ שאת אפילו לא מתה על האופי שלו?
גם אם תיפרדי מבעלך אז תעשי את זה בצורה נקיה, בלי בגידות.
אחרי הפרידה תעשי מה שאת רוצה.

 

[Helper 82]

שאלת הטווח הארוך והטווח הקצר ושאלת הבחירה

שלום! הסיפור שלך נגע לליבי. להקלע למצב רגשי שלא בחרת בו ועוד בתלות במישהו אחר שהשיח איתו על המצב לא ברור והוא כמעט זר יכול להיות מאוד מורכב.
במצב מורכב שכזה, אני נזהר לתת עצות של "פתרונות אינסטנט" אלא רק להעלות נקודות מחשבה, שנראות לי רלוונטיות מתוך הזדהות שלי עם העניין.
ראשית, ראיתי בשירשור שאין לכם ילדים, לא שזה מה שאמור להכריע את הגורל, אבל כל עוד אין אנשים אחרים שתלויים בהחלטתך וחייהם תלויים במערכת היחסים שלך עם בעלך אפשר לעשותה עם פחות "מצפון". גם אם היו לך ילדים, זה לא בהכרח חייב לסמן לך שאת "כלואה". חשוב לקחת בחשבון ש"גרושה" ו"גרושה +..." הם מצבים שונים לחלוטין באופן שלא נתפס. יכול להיות מאוד שאחרי 4 שנות נישואין ועוד בטח תקופה לא מבוטלת שיצאתם קודם, לך ולבחור השני מההשתלמות יצא לחלוק גורל משותף וזה מאוד חיבר אתכם. כדאי להכיר יותר טוב את הבחור ולהבין האם מבחינתו זו גם הרפתקאה חד פעמית וריגוש או שהוא מחפש לסיים קשר. אם כן, האם יש לו ילדים או לא, גם יכול לשנות מאוד את התמונה של המחוייבות אלייך.
אני לא מכיר את הפתיחות שלך עם בעלך ועד כמה אתם קרובים והאם הוא רכושני או ליברלי. אם הוא מאוד ליברלי ואתם גם חברים ממש טובים את יכולה לשתף אותו בכך שהיית רוצה לעשות שינויים או לנסוע למשל. אם אתם חברים ממש קרובים ודברים לא נעשים מאחורי הגב ייתכן שאפילו תופתעי מתגובתו. לפעמים חופשה של שבוע שבועיים ביחד יכולה לשנות החלטות או לאפשר קירבה. לפעמים, לא שאני מכיר את העניין מקרוב, אבל אצל אנשים מסוימים עם תכונות מסוימות לא ניתן להמשיך חיים תקינים ללא בדיקה או התבוננות פנימה במצבם האישי. במקרה כזה אולי כן כדאי לנסות להתייעץ עם מומחה בתחום הזוגיות או אולי לנסוע לחופשה לבד, ללא בעלך, כדי להרגיש געגוע או לחשוב באופן נקי יותר. ייתכן שזהו מצב שאהבתכם כבר מובנת מאליו, ואת אדם שצריך שינויים תכופים וזה גורם לך לראות את בעלך כנטל חלילה.
לסיכום, הדילמה הזו יכולה מצד אחד להציל אותך מנישואים לא מוצלחים לפני שיש ילדים בתמונה ומצד שני, יכולה לעשות לך מן מבחן של "האם אנחנו עולים שלב וזה האיש להקים איתו משפחה". כמו כן, יכול להיות שזהו שלב מאוד טבעי שאת עוברת כאדם הרפתקני כי זהו אופייך והרגשות כלפי הגבר הזר יחלפו במהרה כאשר תיזכרי שוב מה גרם לך לרצות את הגבר שענד טבעת על אצבעך. אני מכיר כמה חברים וחברות שהמצב קרה להם. כל אחד מהם ברמה אחרת של קרבה ותשוקה לאדם זר כמובן. זה קרה במיוחד, לזוגות כאלו שנישאו לבחירת ליבם/ן בגיל צעיר יחסית ולא התנסו במערכות יחסים רבות.
רובם הגדול נשארו במערכת היחסים וויתרו על הריגוש. ישנם שלושה אנשים שאני מכיר (שני חברים ומכרה מהעבר), שלקחו את הריגוש שלהם ביחד עם בן/בת הזוג ומימשו את הפנטזיות ביחד, כזוג אוהבים וחברים. זוג אחד ממשיך כך עדיין במשך שנים, גם כשהם הורים היום. לזוג אחר נוצר משבר רציני עד כדי כך שהם היו צריכים לעבור אזור מגורים רק כדי להתרחק מאוד מאזור הפיתויים.
אני מקווה שתוכלי להרגיש שבחרת את הבחירה הנכונה.