נשיכות

reli20

New member
נשיכות

בני בן 4 וחצי , קצת הקדמה, מדובר בילד בכור במשפחה, יש לנו ילד נוסף, בני (הבכור) מאוד חכם, אפשר לאמר יותר מגילו, ילד מחונך עם גבולות המלווה בהרבה חום, מגע , הקשבה, מצידנו ההורים יש לי בעיה מאוד בולטת אצלו (עוד מגיל שנתיים) הוא אינו מפסיק לנשוך, (כל נשיכה שלו היא נוראית,הוא נושך מתוך כעס, אני מרגישה שזו צורת התבטאות שלו כלפי כעס, בעיקר כעס מול אובייקט (שזה יכול להיות אח, חבר בגן)מאיים בשעת לקיחת משחק או הפרעה לריכוז תוך כדי מעשה הסברנו (אנחנו ההורים) כי לא נושכים, אנחנו משתמשים במשפטים הבאים: "זה לא נעים לנשוך", עשית ל-X אדום וכואב, וזה לא נעים לו", לפעמים אנחנו נותנים לו זמן לחשוב ולאחר המעשה אנחנו מכניסים אותו לחדר להירגע וכשהוא מסיים להירגע הוא מבקש סליחה. הוא בפירוש אומר: "אני מבטיח לא לנשוך יותר" אך לצערי שוב חוזר התסריט ושוב רק בשעת איום על רצונותיו אני אובדת עצות, אוטוטו חוזרים לגן וממש לא נעים לי מילדים אחרים, אנא מה עושים? כיצד מפסיקים את זה?
 
הילד טועה, הילד זקוק לעזרה ...

רלי שלום רב וברוכה הבאה לפורום, לעניין נשיכות בקרב פעוטות התייחסתי לא פעם בפורום. אלא, שהפעם מדובר בילד. בילד שהתאמן בדפוס של נשיכות מגיל שנתיים והפך אותם להרגל מושרש. הילד מדבר בהתנהגותו. הוא מנסה להעביר מסר של קושי שלא הובן ולא טופל. או ליתר דיוק, לא הובן על ידיכם וטופל בדרכים שלא פתרו ואף העצימו את הסימפטום. נדמה לי שזה הזמן ששיחה/מספר שיחות ייעוציות עם איש מקצוע שיעזור לכם למקד את המסר ואת הדרך בה עליכם לעזור לבנכם. בפורמט של הפורום ניתן לומר קווים כלליים אלא שעליכם למצוא דרך לחבר נכון בין תאוריה למעשה. מה דעתך? עינת גבע, יועצת משפחתית ומנהלת הפורום מטעם מכון אדלר.
 
למעלה