נשים הן טבע וגברים הם תרבות.

[עוד אחת]

נשים הן טבע וגברים הם תרבות.

וגברים נעלים על נשים כשם שהתרבות נעלה על הטבע. המעבר ממטריאכיה לפטריאכיה הוא בעצם מעבר מטבע לתרבות. כשגברים התחילו לשלוט וחדל להיות שוויון בין גברים לנשים, עלתה הציויליזציה. אלה לא הגברים "הרשעים" שהפכו את הנשים לשפחות ושמרו אותן במקומן, אלה טבע הנשים בלבד. לעולם ועד נהיה חיבות כולנו את כל הציויליזציה, הידע, האומנות והטכנולוגיה המודרנית לגברים ולכן הוגן לדעתי שהם יזכו ליחס יותר טוב בחברה מהיחס שאנו נקבל. דיכוי הנשים לא נבע מרצון הגברים לשלוט, אלא מהטבע שנתן לנשים את היכולת ללדת ילדים ולכן שלא יהיה להן זמן לתרום לציויליזציה.

 

[מירה חניק]

חבילה גדולה של "בולשיט". מציעה לך

לקרוא את סיפרה של מרילין פרנץ´ "מעבר לעוצמה", שם היא מתווכחת (ומנצחת...) באופן מעמיק, רהוט ומסודר עם ההכללה המרושעת והריקה שציטטת. אין דבר כזה "גברים זה תרבות ונשים זה טבע". את הקביעה הזו המציאו גברים, ואין בה אטום אחד של אמת. קיראי את מרילין פרנץ, ותיווכחי שבנשים "יש תרבות" לא פחות מאשר בגברים "יש טבע", וההכללה המפרידה ביניהם, ומפקיעה את התרבות מנשים ואת הטבע מגברים היא המצאה של הפטריארכיה שהעדיפה להתעלם מן העובדה שנשים עסקו מאז ומתמיד בתרבות, בציור, כתיבה, טקסים ופולחנים דתיים, ועוד ועוד, לא פחות מגברים, וכי גברים קשורים לטבע ומתמזגים איתו לא פחות מנשים. כל ההמצאה הזו נולדה וטופחה במשך מאות בשנים ע"י כל מוסדות הפטריארכיה כדי לשמור על תפיסה של "עליונות" גברית, ובגלל חוסר היכולת שלה (הפאטריארכיה) לסבול את העובדה (הנכונה) שהאישה היא היחידה לה ניתן כוח הבריאה - הזהה, בעצם, לזה אל אלוהים (אוי ואבוי!!! איזו מחשבה איומה! נשים יכולות לברוא אדם ברחמן, וגברים לא!!).

 

[עוד אחת]

את שוכחת שעד לפני שבועות אחדים...

מחצית מגופו של אדם ש"נברא" ברחם האישה היה שייך לגבר. ובגלל שהנשים היו בהריון בזמנים הקדומים בהם החלה התרבות להתפתח מנעה מהן לקחת חלק בפיתוח התרבות וגרמה למעמדן הנחות ולכן אם הציויליזציה היתה מופקדת בידי נשים היינו חיים עדיין בבקתות קש (משפט של אישה אחרת).

 

[מירה חניק]

ובעניין "כשהגברים שלטו...

עלתה התרבות": ובכן גם זהו משא גדול של "בולשיט": עם עליית הפאטריארכיה חלה ירידה חדה ובולטת מאד ב"רמה התרבותית" של החברות האלה. אם תשווי אותן לחברות קדומות יותר, אבל שיוויוניות יותר בפרה-הסטוריה, תמצאי חברות בעלות תפיסה, יכולת ומיצוי גבוה יותר של תרבות וטכנולוגיה. גם מימצאים אלה תוכלי לוודא אצל מרילין פרנץ´. גם אם מתייחסים למיתוסים על חברות מאטריארכליות (שאין לגביהם מימצאים עובדתיים, אלא רק סיפורים בעל-פה), אזי גם שם אפשר לראות חברות נעלות הרבה יותר מן החברה הפאטריארכאלית שאנו מכירים, כאשר הדגש הוא על תרבות, ערכים, צדק ואיכות חיים גבוהים יותר מן החברות בהן שולטים גברים, כך שכל הטענה שלך אין בה מילה אחת של אמת. גם לגבי המשפט הטוען שהטבע הוא זה שנתן לנשים ללדת ולכן "לא היה להן זמן לתרום", אני רוצה להזכיר לך, שבחברות רבות (חוץ ממדינות המערב) הנשים הן אלו העושות את מירב העבודה הפיזית: חורשות, זורעות וקוצרות בשדה, בונות בקתות, תופרות בגדים ואוהלים, מייצרות רהיטים וחפצי-נוי, מאכילות את המשפחה, ואף סוחרות בשוק (ראי למשל, בארצות אפריקה רבות, באסייה - וייאטנאם, לאוס, קמפוצ´יה, תאילנד, בטורקיה, ועוד ועוד). כך שלהגיד שבגלל הלידה לנשים אין "זמן לתרום" זה מגוחך לאור העובדה שנשים מייצרות יותר מ- 70% מן התוצר הגולמי בעולם (בעוד ברוב הארצות שמניתי הגברים יושבים בכיכר המרכזית ומרכלים, או מעשנים נרגילה). יחד עם זה, כשקוראים "תרבות" ליצירות שהמימסד מחליט מה הן, ולא מאפשרים לנשים ללמוד מקצוע או אומנות, ובוודאי לא מרשים להן לפרסם כתבים\ציורים\הלכות\ועוד, באופן חופשי, או מגבילים את תנועתן, את יכולתן להוציא כסף, וכד´, אז על איזו תרבות אנו מדברים? אנו מדברים על חברה המטפחת מחצית מהאוכלוסייה ומאלפת את המחצית השנייה להיות שפחתו של החצי הראשון. האם לזה את קוראת "תרבות"?

 

[עוד אחת]

בחיי, את נותנת תשובות חכמות! תודה

 

[אורין קיי]

מירה,

על ברכי אני מודה לך. כל מה שאגרתי במשך שנים, רק מבלי לזכור ולציין "מראי מקום", נובע ממך בכזו קלות ובהירות ועוצמה, שמכל הנאום הארוך, שהכנתי ל"עוד אחת"נשאר רק זה: עוד אחת, כשאת מביאה הצהרות בומבסטיות בנוסח זה, ולא פעם ראשונה, את מאמינה בהן או שאת מקווה שיוכיחו לך אחרת, או שזה רק כדי להרגיז ולעורר אותנו?

 

[עוד אחת]

אני תמיד מקווה שיוכח לי אחרת,

כי התחושה שאני שייכת למין נחות מאוד לא נוחה לי, ולפעמים יש מקרים שבהם אין לי מה לענות לאנשים שחושבים שהשלב האכזרי של הפטריאכיה היה שלב הכרחי להתפתחות הציוליזציה האנושית.

 

[calisto]

אתן חייבות להודות

שאלמלא היה לנו את עוד אחת לא היתה למירה הזדמנות לבטא עצמה בצורה רהוטה ומעוררת קונצנזוס כ"כ... אז אני גם מודה לעוד אחת ולא רק למירה.

 

[sista]

ראיית העולם כניגודים בינאריים

ניגודים בינאריים: התפיסה לפיה תופעה יכולה לבוא בשתי צורות בלבד, כשלא תיתכן חפיפה בין צורה אחת לשניה. למשל: חזק-חלש, גבר-אישה, טבע-תרבות, טוב-רע, רציונלי-רגשי. הניגודים הבינאריים קלים לתפיסה ולקטלוג ולכן מהווים פעמים רבות הפתרון הקל והמהיר.הניגודים הבינאריים שימשו לא פעם לדמגוגיה חסרת בסיס על דרך ההיקש.למשל, אם גבר אינו אישה והוא חזק, האישה חלשה. כך נעשתה הצמדה של ניגודים שמלבד נוחותה אין בה ולא כלום. מצד אחד הגבר: חזק, תרבותי, אקטיבי, רציונלי, טוב. האישה: חלשה, "טבעית", פסיבית, אמוציונלית, רעה. מי שכך רוצה לראות את העולם, מספיקה לו ראיה דו ממדית. בעצם, אפשר אפילו לסגור עין אחת ואולי גם אוזן והכול יהיה בסדר.

 

[calisto]

You go sista!

 

[ניתאי77]

כיף כשיש את מי להאשים...

נוח מאד להאשים את הגברים ב"דיכוי" המין הנשי הקטן והמסכן... רשעים שכמותינו... א. המין הנשי אחראי לדיכוי של עצמו, לא פחות מהמין הגברי. ב. למעשה, ישנה פה מערכת שמדכאת את שני המינים ומגבילה אותם, כל אחד בתחומים אחרים. ג. זה נחמד מאד שיש על מי להטיל אחריות, אבל למעשה כולנו חלק מאותה המערכת המדכאת, וכדאי לעשות בדיקה מעמיקה לגבי איך זה עובד במקום לראות צד אחד של התמונה ולהגיד "מצאנו פיתרון!", כי הוא לא כל כך פשוט וקרוב.

 

[אורין קיי]

ל- ניתאי77 - מה הקטע?

לא הבנתי כלום! יכול להיות שאתה שייך למין הזכרי לפי התוכן, וגם אז זה לא חשוב לעצם הענין: 1. זה לא"נוח" אלא עובדה. לך לבדוק בספרים. 2. המין הנשי איננו "קטן ומסכן" וודאי לא לפי ההנחה והגישה הפמיניסטית, אלא מדוכא ומנוצל, וזו הסיבה בגללה נשים, בכל העולם, התעוררו להילחם ולהיאבק על מימוש זכויותיהן. 3. אם קיימת מערכת מדכאת, לפי דבריך, מי הקים ומיסד אותה ומי מעונין בשמירתה כפי שהיא? נא להשיב. 4. איך בדיוק מדוכא ומוגבל המין הזכרי? 5. האם ערכת בדיקה מעמיקה ואם כן מה תוצאותיה?

 

[חנה בית הלחמי]

אורין, חבל להגיב להודעות כאלה

 

[ניתאי77]

חבל

חבל שאת לא מרימה את הכפפה ששלחתי לך ונותנת יד לסתימת פיות

 

[ניתאי77]

הקטע שהבעייה היא לא כל כך פשוטה.

א.נכון, אני שייך למין הזכרי (ואני מפסיק להתבייש בזה). ב. זה שהמין הנשי מדוכא זה עובדה, אבל היא חסרה, כי גם המין הגברי מדוכא-אני לומד את הנושא, אז אני קורא את הספרים. ג. אני חושב שזה מצויין שהמין הנשי התעורר ונאבק - זה פתח את הדלת גם לגברים לעשות את זה. ד. המערכת לא הוקמה ע"י אנשים, אלא ע"י ערכים של כוחניות, תפיסות של המין וכו´, וחלוקת התפקידים, שמונצחים גם ע"י גברים וגם ע"י נשים (לכו תבדקו כמה נשים רוצות בעל שיהיה עקר בית, והולכות ללמוד מקצועות פרקטיים-אני אישית חושב שרצוי שיהיו יותר). ה. המין הגברי מדוכא בהרבה שטחים, כגון: התחום הרגשי (קשה להרבה גברים להיות פתוחים רגשית, מפחד שיזהו את זה כחולשה, ושזה לא ימשוך בנות, ואני מכיר כמה מערכות יחסים, בה כל חולשה של של הגבר פגעה בבת זוגו, ואיכזבה אותה כי היו לה ציפיות ממנו כגבר חזק ותומך. תחום אחר זה לדוגמא הציפייה הכמעט מולדת שגברים יהיו פרקטיים וילמדו מקצוע מפרנס (אני אישית לומד תחום שיכניס לי מעט כסף, והשאלה הראשונה שאני שומע כשאני אומר לאנשים (ונשים) את מה שאני לומד, זה "ומי יפרנס את המשפחה?"), כך שהנטל הכלכלי נופל עליהם. תחום אחר הוא האלימות-בצבא לדוגמא, ישנו המיתוס של הלוחם (שהוא החלק האיכותי וה"שווה" בצבא), מה שאומר שבשביל סטטוס וכבוד, גבר צריך לסכן את חייו, ועוד דוגמא לאפלייה באלימות היא המשפט "לנשים לא מרביצים" - לאישה זה לא בסדר להרביץ, אבל לגבר כן (בין אם זה גבר אחר שמרביץ, ובין אם זה אישה - כן יש גם נשים שמרביצות, וזה בדוק ומוכח במחקרים. תראו לדוגמא בכמה מהסרטים או כמה נשים באיזור שלכן נתנו סטירה לבחור, וכמה פעמים הוא עזב אותן בגלל זה - איזשהו אישור לכך שזה נסבל). ויש עוד הרבה תחומים ודוגמאות לכך. בקשר לנקודה החמישית, אני התחלתי ללמוד את הנושא באונ´, ואני רק מקבל משם אישור שאכן כך הדבר (מעבר לתחושה האישית שלי של דיכוי). תרשי לי לשאול אותך עכשיו: האם את ערכת בדיקה מעמיקה של הערכים והעובדות, ומצאת שגברים לא מדוכאים?

 

[ניתאי77]

הערה נוספת

אני אישית גבר שחושב שהמהפכה הפמיניסטית היא אחת התופעות החברתיות היותר טובות ומשמעותיות שנוגעת בעומק עולם הערכים שלנו ומובילה לשינוי מהיסוד: שינוי באמת מבורך ורצוי, אבל אני פשוט לא מוכן שבתור גבר יהפכו לא אותי ולא את המין שלי לשעיר לעזאזל של המהפיכה, רק כי אין קבוצה יותר טובה להאשים. המין הגברי הוא גם כן קורבן של הנסיבות, וגם הוא צריך להתעורר ולהוציא את עצמו מכבלי הערכים הבעיתיים האלו, ואני חושב שהאשמת הגברים בערכים האלו זה חוטא למטרה של המהפיכה הפמיניסטית משתי סיבות: א. זה הופך את הגברים לנחותים שהיו צריכים להשתלט בכוח על נשים כדי לשמור על מעמדם - מה שאומר שהם נחותים מהנשים (אחרת למה לנו לרצות לשלוט, אם אנחנו לא מאויימים), מה שבסך הכל לא מביא לשוויון, אלא להיפוך יחסי הכוחות. ב. המצב הזה היה מאד נוח גם לנשים וגם לגברים - כשכל אחד יודע מה הוא צריך לעשות זה נותן בסיס נוח לחיים, ועודנו כך; עובדה שהרבה אנשים ונשים לא מסכימים/ות עם הפמיניזם.

 

[sista]

אין לך מה להרגיש מאוים.

בעד נשים זה לא נגד גברים. אני לא טוענת שגברים במו ידיהם דיכאו נשים וצריך לכתוש אותם מהיום, אלא שזו היתה הסביבה החברתית והיום היא פשוט לא אקטואלית יותר וצריך לייסד עולם חדש ומזרח תיכון חדש והכול חדש, נשים וגברים יחד. וואו, אני בשוק מהאופטימיות שלי. איזה שמחה.

 

[ניתאי77]

את זה אני תמיד שמח לשמוע

כי לא תמיד זה כל כך ברור. השפה שפמיניסטיות רבות נוקטות בה )יכול להיות גם שלא במודע(כן מרמזת על דיכוי מכוון ומתוכנן של גברים את המין הנשי, וכאחד מאותו מין, קשה לי לשמוע את ההאשמות המרומזות האלה, כיוון שאני נפגע מהן. ההסתכלות על עולם הערכים ככלי שרת של המין הגברי הוא הסתכלות חד צדדית על העולם כמורכב מהמישור הקונקרטי בלבד, בו מצליחים הגברים יותר, וזאת מתוך אי הבנה או חוסר רצון להכיר את אותו המין המואשם. באוניברסיטה חשתי לא פעם ולא פעמיים מותקף על ידי מרצות אשר דיברו על המין הגברי המדכא את המין הנשי, אבל כאשר ניסיתי להציג נקודת מבט שונה על אותו דיכוי, נסתם לי הפה, ולאחר תקופה מסויימת, אפילו חלק מחבריי וידידותיי החלו לרדת עלי בדברים כגון "אוי נו באמת. ממש מסכנים הגברים האלה". אני מודה ומתוודה שתחושת המותקפות פועלת פה אבל אני לא חושב שנקודת המבט שהיא מביאה חסרת ערך, ולדעתי חלק מהבאת השוויון הוא גם התיחסות לצד הגברי של הדברים, והן בחירת מושגים זהירה יותר, שתשקף יותר את כל הצדדים )שלא לדבר על כך שיותר גברים יוכלו לקבל את הפמיניזם, ברגע שהם פחות ירגישו מותקפים על דברים שהחברה דורשת מהם(.

 

[עוד אחת]

ואם כבר מדברים על ציויליזציה...

האם הטבע אכן נחות מהתרבות? מה יותר טוב לדעתכם? חיים בעיר הגדולה והסואנת כשיש לכם ידע רב, תוחלת חיים גבוהה ושיעור תחלואה נמוך, הסטוריה מפוארת ואומנות עשירה, אבל יש הרבה מלחמות ועוולות ואי-שוויון ורצח ואונס ואלימות והרס איכות-הסביבה, או- חיים בג´ונגל ירוק ופורח שכוללים ציד חיות קטנות וליקוט, שיעור התחלואה גבוה ותוחלת החיים נמוכה, אין טלוויזיה ואין מחשב ואין ספרים גדולים ואומנות הסטורית והרבה ילדים מתים לאחר לידתם, אבל יש הרמוניה ואהבה וכולם שווים ושיעור האלימות והפגיעה באחרים אפסית? אני הייתי מעדיפה את הראשון, אבל מה הבחירה שלכם?

 

[עוד אחת]

ואם כבר מדברים על ציויליזציה...

האם הטבע אכן נחות מהתרבות? מה יותר טוב לדעתכם? חיים בעיר הגדולה והסואנת כשיש לכם ידע רב, תוחלת חיים גבוהה ושיעור תחלואה נמוך, הסטוריה מפוארת ואומנות עשירה, אבל יש הרבה מלחמות ועוולות ואי-שוויון ורצח ואונס ואלימות והרס איכות-הסביבה, או- חיים בג´ונגל ירוק ופורח שכוללים ציד חיות קטנות וליקוט, שיעור התחלואה גבוה ותוחלת החיים נמוכה, אין טלוויזיה ואין מחשב ואין ספרים גדולים ואומנות הסטורית והרבה ילדים מתים לאחר לידתם, אבל יש הרמוניה ואהבה וכולם שווים ושיעור האלימות והפגיעה באחרים אפסית? אני הייתי מעדיפה את הראשון, אבל מה הבחירה שלכם?