נשים , ספרות וספרים

[beky1]

נשים , ספרות וספרים

קישורים העוסקים בתחומים אלו: 1. ספרות נשים 2. הלולייניות 3. סדר נשים

 

[דוסטו]

הקשור הראשון ריק! טוב מאוד!!

מה זה ספרות נשים? נשים מחזיקות את העט במאנוש? כותבות מהרחם? גברים כותבים עם הזין? יריה ברגל של פמינסטיות שלא מבינות מה זה פמיניזם.

 

[siv30]

טוב דוסטו יש לך דרך ציורית לתאר את

הדברים. אבל אני חושבת שהיא מיצתה את הדיון במשפטים הבאים: "ספרות נשים זו הגדרה בעייתית כי היא מתייחסת למין הכותבת ואפילו לא במובן של מיגדר",אומרת פרופ' חנה נוה, ראש התוכנית ללימודי נשים ומיגדר באוניברסיטת תל-אביב. "ההגדרה הזו מציינת מי כתב יצירה לפי מרכיב זהות לא רלוונטי למהות, מה שמרמז על קבוצה דפוקה, כמו 'שחורים' למשל. נשים גם מאוד שונות זו מזו, ולא אצל כולן הנשיות היא בכלל מרכיב חשוב ביצירה. המידור הזה מדכא, מתייג סופרות כ'סקטור' וזו בעיה לדבר על נשים כקטגוריה הומוגנית, כקבוצה אחת בהקשר הספרותי". לי מציקה השאלה, אם ההגדרה כל כך לא רלוונטית למה בכלל לעורר דיון על הנושא

http://images.maariv.co.il/cache/cachearchive/06032003/ART444449.html

 

[דוסטו]

חנה נווה -אישה אינטילגנטית

אויב הפמיניזם. תקראי את הספר שלה "נוסעים ונוסעות" ותראי איך היא ממינת את הספרות לפי מגדר ומגיע למסקנה שנשים-סופרות מתעסקות בשאלות קטנות ושוליות בעוד גברים-סופרים עוסקים ברומו של עולם.

 

[siv30]

../images/Emo6.gif אי אפשר להתכחש לאמת

יש לנו מספר בעיות של התעסקות בנושאים שוליים. גבר מגיע למקום עבודה הוא נכנס למו"מ על הנושאים שמעניינים אותו : שכר ותנאים. אנחנו לעומת זאת, מתביישות, חוששות ולא תמיד דורשות את מה שמגיע לנו. במקום זה אנחנו נתקעות עם הדברים השוליים: כמו האם אני אקבל סלולרי או לא (תאמינו לי אני מכירה את הנושא מקרוב), האם אני אקבל את השולחן הזה או את השולחן השני ולמעשה מפספסות את ההזדמנות שלנו לקבל את התמורה השווה בעד עבודה שווה.

 

[beky1]

|שרייקירי אין סיכוי לקישור ריק ,אבל

ליתר בטחון ולהרגשתך הטובה , במיוחד בשבילך : ספרות נשים

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

וואלללה דוסטו הצחקת אותי ../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

אני חושבת שיש הבדל בין כתיבת נשים וגברים אבל...זה לא העניין, אין לי שום בעיה להיות בסקטור שמתעסק ב"דברים הקטנים" הם אלה שמכריעים את הכף לפעמים... ושגברים... יטפלו בדברים שברומו של עולם...בכייף... אווופס, אני לא פמינסטית? טוב, אז לא, אז מה? אני לוקחת לי את החופש המוחלט להיות לפעמים אישה רכה וכנועה שכל עולמה הוא המרק בצהריים... ולפעמים גבר/ת שלוחמ/ת כמו שמצפים רק מגבר... מותר לי, ככה אני רוצה, זה פמיניזם? או לא?...זה לא משנה... בכל מקרה אהבתי את מה שכתבת... בעיני זה לא היה ציורי, זה היה מאוד מציאותי... שבוע טוב לך

 

[דוסטו]

החיים הטובים

באיזה 'מועדון ספר' שאני נטלתי בו חלק ואשר הועבר ע"י סופרת מצוינת היא עשתה פעם תרגיל והקריאה קטעים נבחרים ('ומחשידים') מספרים, המשתתפים התבקשו לקבוע מי כתב זאת - נשים וגברים. התוצאה היתה אקראית לחלוטין. שולמית הראבן (סופרת מעולה) אפילו כתבה ספר ששמו זרח מפרחוני תחת שם שגם הוא פרח מזכרוני אבל שיכול להשתמע כזכרי או נקבי. רוב המבקרים התיחסו אליו כאל מה שנכתב ע"י גבר. אני אשמח לשמוע ניתוח מובנה על מה ההבדל בין כתיבת נשים לכתיבת גברים. אני חושב שיש ספרים מצוינים, יש ספרים טובים ויש (הרבה) ספרים גרועים. נקודה. הנסיון ליחד כתיבת נשים (למה לא מיחדים כתיבת גברים?) הוא יריה ברגל של הרעיון החשוב לשיוויון בין נשים לגברים, צהובים שחורים ולבנים, סטרייטים להומולסבים. you name it. זו גחמה של אנשי אקדמיה מלאי חשיבות שמנסים לייחד לעצמם תחום מחקר אחר. מה שחנה נווה עשתה בספרה זה לא להצדיק את העיסוק ב'דברים קטנים' או בנושאים ש'ברומו של עולם', אלא נקטה עמדה שיפוטית כדי להוכיח תיזה ולאו דווקא לחיוב. כפי שטענתי למעלה, אני מוכן להרחיב ולהכליל: יש ספרים שמנסים לגעת בנושאים 'חשובים' והם גרועים כמו שיש ספרים שמתעסקים בנושאים 'טריוויאלים' שהם מצוינים. 'מאדם בוברי' הוא דוגמא אחת (אופס. נכתב ע"י גבר. פלובר), 'שדות התהילה' שניה(אופס. עוד גבר שמתעסק בקטנות. ז'אן רואו. אבל גם הוא צרפתי. אולי זה היחוד? ) ואשר להגדרה שלך של פמינזם - אני מסכים. רק ששופרות הפמינזם לא יסכימו איתך. הם יטענו נגדך מה שטוענים אלה שמנסים להנציח את העדתיות בארץ שאת, כמו למשל אלי עמיר או רונית מטלון, מזרחי/פמיניסטית מזויפים שהשתכנזו/נכנעו למין הזכרי השליט.

 

[Rivendell]

כמה הערות על "ספרות נשים"

דיי כיסיתם את מה שהיה לי להגיד במובן המגדרי של העניין (אני לא חושבת שנכון לקטלג ספרות לפי מין הכותב), אז ברשותכם אתייחס לצד שאני חזקה בו יותר - הספרותי. במאמר נותנים את ג'ו, גיבורת "נשים קטנות" כדוגמא לאישה שהצליחה ונהייתה סופרת. אבל עד כמה שזכור לי מהספר, את סיפוריה הראשונים היא נאלצה לפרסם תחת שם של גבר, כי אף מגאזין שכיבד את עצמו לא הסכים באותם ימים לפרסם סיפור שנכתב ע"י אישה. יש עוד כמה דוגמאות כאלה בעולם הספרות. אז אולי לא נכון לקטלג, אבל כנראה שלא המצאנו את הגלגל. והנקודה השנייה, לגבי ספרי בנות, רק רציתי להזהיר שלמרות ההמלצה החמה "המדריך לנערות לציד ולדיג" הוא בהחלט לא ספר טוב, שלא מתקרב לקרסוליו של "בריג'יט ג'ונס". אני ממש לא נהניתי ממנו. מי שמתעניינת יכולה להכנס ללינק ולקרוא יותר בפירוט