נשים שור ומטידיאור
כך הבנתי משיחה עם ידידה שלי לעבודה(וידידה) ..לא ואין צורך ברופא מבחינתן שיחבוש לפצעים אלא יתרה מזו הן רוצות לראות איך הכאב נשפך כמו מלב זקן ושבור.. "למה אני רציני כזה מה מישהו מת"? שאלה אותי החברה לעבודה השבתי לה "שמשהו מת" ..והיא ישר הגיבה -אין דבר אתם תחזרו האחד לשנייה "נו שאלה ואיך היתה הפרידה" - (נו החתול אולי ימות ואולי לא) מזאת אומרת שאלתי איך הייתה הפרידה-- נו נו ספר על האש הברק הקללות הצעקות הבכי והדם שנגר מהלבבות ואני נדהם ואומר לה שדם לא היה קללות לא פרחו להם על חרב הפפיות והצעקות לא עברו את מחסום ארבע האמות.. ספרתי לה שישבנו במסעדה "הרצליה פיתוח" ישבנו על שירמפסים בקבוק יין נתח בשר בהמה גמדי סיגריות מוזיקה טובה פה ושם שאריות אחרונות של נשיקות קלילות והצצות לעבר הסועדים שמדי פעם צהלו לשירת המלצרים שהפריחו בלונים לאלה אשר חגגו ימי הולדת. אחרי חצות משהו כמו אחד בלילה(ביום המחרת) ישבנו בדירה שלה שוב על יין שיחה על הקשר העומד להתנתק ולמיטה למחרת התעוררתי התקלחתי יצאתי את הדירה שלה ומשם לדירה שלי ..וזהו.. וזהו ?נפלטה השאלה ואיפה כל הדם איפה לא יכול להיות, אני רוצה דם אני לא מאמינה לך אני רוצה לראות את הדם...אני מניח שאילו היה אפשר היא הייתה שמה אותי על השולחן כמו כהן הייתה לוקחת לסכין פותחת לי את הבטן באיזור הלב לראות שאין שם שטף דם ואם עד עכשיו לא היה דם הרי שכעשיו יהיה דם...אוי נשים נשים מתי יבינו שקשר אפשר לסיים גם בדרך אחרת. והיא סיימה את השיחה הזו במשפט הזה -"מאחר ולא היה דם אתם בטח תחזרו להיות יחדיו"...כי רק שיש דם ..דם.. דם.. אני יודעת כי זה נגמר וסופית כמו אדם מת. אני לא יודע מה יש בצבע האדום..אך נראה שמשהו שם מסעיר את הנשים כמו השור והמטדיאור.
כך הבנתי משיחה עם ידידה שלי לעבודה(וידידה) ..לא ואין צורך ברופא מבחינתן שיחבוש לפצעים אלא יתרה מזו הן רוצות לראות איך הכאב נשפך כמו מלב זקן ושבור.. "למה אני רציני כזה מה מישהו מת"? שאלה אותי החברה לעבודה השבתי לה "שמשהו מת" ..והיא ישר הגיבה -אין דבר אתם תחזרו האחד לשנייה "נו שאלה ואיך היתה הפרידה" - (נו החתול אולי ימות ואולי לא) מזאת אומרת שאלתי איך הייתה הפרידה-- נו נו ספר על האש הברק הקללות הצעקות הבכי והדם שנגר מהלבבות ואני נדהם ואומר לה שדם לא היה קללות לא פרחו להם על חרב הפפיות והצעקות לא עברו את מחסום ארבע האמות.. ספרתי לה שישבנו במסעדה "הרצליה פיתוח" ישבנו על שירמפסים בקבוק יין נתח בשר בהמה גמדי סיגריות מוזיקה טובה פה ושם שאריות אחרונות של נשיקות קלילות והצצות לעבר הסועדים שמדי פעם צהלו לשירת המלצרים שהפריחו בלונים לאלה אשר חגגו ימי הולדת. אחרי חצות משהו כמו אחד בלילה(ביום המחרת) ישבנו בדירה שלה שוב על יין שיחה על הקשר העומד להתנתק ולמיטה למחרת התעוררתי התקלחתי יצאתי את הדירה שלה ומשם לדירה שלי ..וזהו.. וזהו ?נפלטה השאלה ואיפה כל הדם איפה לא יכול להיות, אני רוצה דם אני לא מאמינה לך אני רוצה לראות את הדם...אני מניח שאילו היה אפשר היא הייתה שמה אותי על השולחן כמו כהן הייתה לוקחת לסכין פותחת לי את הבטן באיזור הלב לראות שאין שם שטף דם ואם עד עכשיו לא היה דם הרי שכעשיו יהיה דם...אוי נשים נשים מתי יבינו שקשר אפשר לסיים גם בדרך אחרת. והיא סיימה את השיחה הזו במשפט הזה -"מאחר ולא היה דם אתם בטח תחזרו להיות יחדיו"...כי רק שיש דם ..דם.. דם.. אני יודעת כי זה נגמר וסופית כמו אדם מת. אני לא יודע מה יש בצבע האדום..אך נראה שמשהו שם מסעיר את הנשים כמו השור והמטדיאור.