נשימה
דברים שבלב לעולם לא יוכלו להיות פשוטים, כי אלו הם רגשות ורגשות כשמם הם-רוגשים. וכשהלב מרגיש ופועם וידך נאחזת בידי. טיפות של גלים רוחשות בתוך מוחי, והנני אוחזת ברובה ויורה מצרורות ליבי צרחות ודמעות, שברון ובכי. ותווי וצלילי מנגינה אט אט מרחפים וענן של קהות חושים. וחום זר ומוזר מתכנס מבפנים מנוכר, רוצה קר, דר במקום בר, מחפש לו מקום בתוך גופי הקפוא שמפשיר אט אט תחת מגע מלוהט. אנחות ורעדות כאן גורמות לי לצחוק, מתוך אושר, מבוכה מרגישה כמו שפחה. שפחה של מגע של מגע מטומא, שם הכל כה מותר, כאן דבר לא יהיה זר והכל מחובר וסוטה ונהדר. אני נושמת בקול רוצה עוד לשאול, משתוקקת לבעול, מגיעה עד לשאול, ושם בשאול חום גופי, חום גופו מתלהט עוד באש הנשיה. וקרבה מדהימה של שתוף פעולה, של שנאה של אחוה של בחילה של נעילה- ותפילה זו סוגרת את כל בקשותי, רחמים ומחילה אין יותר בשמיים, ואש הלהט שפרצה ביני לבינו מאכלת את ליבי, מאכלת את גופו כקורבן על המזבח, כשלמים, כעולה. נשמתי מסוגרת בתוך ד` אמות, חרישית ושותקת, מבקשים ממני שקט.
דברים שבלב לעולם לא יוכלו להיות פשוטים, כי אלו הם רגשות ורגשות כשמם הם-רוגשים. וכשהלב מרגיש ופועם וידך נאחזת בידי. טיפות של גלים רוחשות בתוך מוחי, והנני אוחזת ברובה ויורה מצרורות ליבי צרחות ודמעות, שברון ובכי. ותווי וצלילי מנגינה אט אט מרחפים וענן של קהות חושים. וחום זר ומוזר מתכנס מבפנים מנוכר, רוצה קר, דר במקום בר, מחפש לו מקום בתוך גופי הקפוא שמפשיר אט אט תחת מגע מלוהט. אנחות ורעדות כאן גורמות לי לצחוק, מתוך אושר, מבוכה מרגישה כמו שפחה. שפחה של מגע של מגע מטומא, שם הכל כה מותר, כאן דבר לא יהיה זר והכל מחובר וסוטה ונהדר. אני נושמת בקול רוצה עוד לשאול, משתוקקת לבעול, מגיעה עד לשאול, ושם בשאול חום גופי, חום גופו מתלהט עוד באש הנשיה. וקרבה מדהימה של שתוף פעולה, של שנאה של אחוה של בחילה של נעילה- ותפילה זו סוגרת את כל בקשותי, רחמים ומחילה אין יותר בשמיים, ואש הלהט שפרצה ביני לבינו מאכלת את ליבי, מאכלת את גופו כקורבן על המזבח, כשלמים, כעולה. נשמתי מסוגרת בתוך ד` אמות, חרישית ושותקת, מבקשים ממני שקט.