על הסקאלות
לפני כמה שנים טובות הייתי בסדנא,
מהסדנאות האלו שמשתתף עולה לספר משהו שמפריע לו,
והמנחה מוביל אותו לניתוח הסיטואציה לפני הקבוצה.
לפעמים היו דברים מאד חזקים שם.
(רק מדגישה, לא סדנא חד פעמית, אלא משהו מתמשך על פני מספר שבועות וחודשים).
בכל מקרה,
ראיתי מול העיניים שלי את התהליך של בחור הומו שעבר להיות סטרייט.
ללא, כמובן, כל לחץ או אמירה שככה או אחרת צריך להיות, ממש לא.
אלא פשוט מתוך התהליך שהוא עבר תוך כדי השיתופים, תוך כדי הניתוחים של השיתופים,
ההבנה שלו,
מאיפה הדברים הגיעו,
איך דברים בחיים שלו -
כמו פחדים,
כמו משיכה מינית לאמא שלו כשהיה בגיל העשרה
ורגשות אשמה קשות בשל כך -
הובילו אותו בדרך מינית מאד מסוימת.
ברגע שהדברים עלו, והוא הבין אותם, ואז עיבד אותם רגשית,
הוא מצא את עצמו אשכרה ... לא נמשך יותר לגברים,
והמשיכה לנשים פשוט צפה.
מה שאני מתארת כאן זה תהליך של חודשים, כן?
אבל זה מה שהיה.
אחרי זה ראיתי מקרים נוספים בכיוון דומה,
של התנועתיות הזו על הסקאלה של המיניות שהיא לאו דווקא מולדת, אלא נרכשת, וזה יכול להיאמר בדיוק, אבל בדיוק באותו אופן גם על בדסמ.
מצד שני,
בוודאי שיש כאלו שזו לגמרי נטייה מינית מולדת שלהם.
ככה שאני מסכימה חלקית עם מה שכתבת:
- להיות נשלט/ת יכול בהחלט להיות מובנה.
יכול, אבל לא בהכרח.
- מוסיפה שזה אותו הדבר - גם לגבי שולט/ת.
- וכתבת שזה בדיוק כמו נטייה מינית.
אז לא כמו, אלא זו באמת נטייה מינית.
מה שכן, לסיום בקטנה:
כשמישהו נמצא בנקודת זמן מסוימת בחייו,
ומה שהוא כָּמֵהַ זה להיות נשלט,
זה לא ממש משנה אם הוא נולד עם הנטייה הזו או רכש אותה אי שם במהלך חייו.
הכמיהה היא אותה כמיהה, והצורך הוא אותו צורך,
שמחפש להיענות.
ויותר מזה:
יש מי שמחפש בנקודת חיים מסוימת לבחון את עצמו, את זהותו,
את השורשים של התנהלותו,
וייתכן שיגלה שהנטייה המינית שלו נרכשה אי שם,
אבל בינתיים היא כבר הפכה להיות מי שהוא, בלי שום צורך לשנות אותה.
