נשמה יפה
בקיץ שלפני 9 שנים נפגשנו,אני נער מתבגר ואתה...גור שחור,מתוק כל כך,יושב לו בכלוב גדול עם שתי אחיך ומיד ידעתי שגורלנו יקשר לשנים. ישבת כך סתם בצד שקט שקט..חולמני משהו,בעוד שניהם התקרבו להתלקק..לבקש חופש... וביקשתי להחזיק בך אז שם ולא יכולתי להרפות..כל כך מתוק,כל כך תמים..מיד ראיתי בך נשמה יפה בציפוי פרווה שחורה מנוקדת בחום אשר אותה אשחרר לחופשי והיא אותי מכלובי חיי. מאז ועד היום עברנו המון,יחד ולחוד. אני התבגרתי וכמוני גם אתה,התמתנו קצת שנינו..למרות שלפעמים הרגשתי שזה רק אני ושאם הדבר היה תלוי בך היינו שנינו נשארים אותם שובבים אנרגתיים אשר נכנסים עם הרכב לתוך האצטדיון ורצים את הצוק שם למעלה כמו שאף כלב לא יכל... או סתם יוצאים בערב לחנויות או לפאב,אוכלים קרמבו או נאבקים על הדשא כך כמו שני ילדים קטנים. כמוני גם אתה,עברת המון בחייך..נפלנו וקמנו וחייכנו ובכינו וצברנו צלקות במרוצת השנים,עברנו לעיר הגדולה וחזרנו למדבר שלנו אח"כ,כמוני גם אתה אהבת את השקט את האויר הקר ואת המרחבים,לפעמים היה לי נדמה שגם אלו לא הספיקו לך ואם היית יכול היית רץ את המדבריות כאן כל היום מבלי לעצור, אולי בעצם היית עוצר בשביל לחכות לי קצת ולא להרגיש לבד,אני יודע ששנאת להיות לבד ושהיית זקוק למגע אנושי באופן קבוע...למגע רגשי בשביל למלא את חלל ליבך הרחב,אני מקווה שאתה יודע שהשתדלתי נורא לתת לך הכל,השתדלתי שתדע שאתה הכלב של מישהו שמאוד אכפת לו ממך.. והערב שוב הלכתי למקום שלנו,למצפה וישבתי שם למטה ודמעתי ללא הפסקה ונזכרתי בכל כך הרבה רגעים גדולים שלנו יחד וכל פעם שהרוח גלגלה את העלים על הרצפה קיוויתי שזה אתה,חשבתי ששמעתי אותך רץ אליי בשביל לבדוק ולוודא שאני עוד שם יושב ומעשן ולהצטרף אליי קצת,לכמה דקות..לעלות על הספסל ולתת לרוח ללטף אותך בזמן שאתה מלמעלה סורק את הגזרה לפני הגיחה האחרונה רגע לפני שהולכים... וכשהלכתי בחזרה הביתה כל כך רציתי לראות אותך שם מחכה לי ליד הברזיה ברחוב..כל כך רציתי להפעיל אותה בשבילך ולהשקות אותך לרוויה יפה שלי,אבל לא היית שם אז המשכתי הביתה כלא מאמין. בכל מקרה יפה שלי אני רוצה שתדע שאני נורא מתגעגע אליך ושאני לא מפסיק לחשוב עליך ועלינו ושאני עדיין מקווה לנס. ואם לא אני מאחל לך את המקום הכי יפה שרק יכול להיות...שכולו מרופד וקריר ומלא בנשמות טובות שכמותך שישחקו איתך ויעשו לך טוב.. שלום יפה שלי, אוהב ומתגעגע,אחיך בדם. נבאר.
בקיץ שלפני 9 שנים נפגשנו,אני נער מתבגר ואתה...גור שחור,מתוק כל כך,יושב לו בכלוב גדול עם שתי אחיך ומיד ידעתי שגורלנו יקשר לשנים. ישבת כך סתם בצד שקט שקט..חולמני משהו,בעוד שניהם התקרבו להתלקק..לבקש חופש... וביקשתי להחזיק בך אז שם ולא יכולתי להרפות..כל כך מתוק,כל כך תמים..מיד ראיתי בך נשמה יפה בציפוי פרווה שחורה מנוקדת בחום אשר אותה אשחרר לחופשי והיא אותי מכלובי חיי. מאז ועד היום עברנו המון,יחד ולחוד. אני התבגרתי וכמוני גם אתה,התמתנו קצת שנינו..למרות שלפעמים הרגשתי שזה רק אני ושאם הדבר היה תלוי בך היינו שנינו נשארים אותם שובבים אנרגתיים אשר נכנסים עם הרכב לתוך האצטדיון ורצים את הצוק שם למעלה כמו שאף כלב לא יכל... או סתם יוצאים בערב לחנויות או לפאב,אוכלים קרמבו או נאבקים על הדשא כך כמו שני ילדים קטנים. כמוני גם אתה,עברת המון בחייך..נפלנו וקמנו וחייכנו ובכינו וצברנו צלקות במרוצת השנים,עברנו לעיר הגדולה וחזרנו למדבר שלנו אח"כ,כמוני גם אתה אהבת את השקט את האויר הקר ואת המרחבים,לפעמים היה לי נדמה שגם אלו לא הספיקו לך ואם היית יכול היית רץ את המדבריות כאן כל היום מבלי לעצור, אולי בעצם היית עוצר בשביל לחכות לי קצת ולא להרגיש לבד,אני יודע ששנאת להיות לבד ושהיית זקוק למגע אנושי באופן קבוע...למגע רגשי בשביל למלא את חלל ליבך הרחב,אני מקווה שאתה יודע שהשתדלתי נורא לתת לך הכל,השתדלתי שתדע שאתה הכלב של מישהו שמאוד אכפת לו ממך.. והערב שוב הלכתי למקום שלנו,למצפה וישבתי שם למטה ודמעתי ללא הפסקה ונזכרתי בכל כך הרבה רגעים גדולים שלנו יחד וכל פעם שהרוח גלגלה את העלים על הרצפה קיוויתי שזה אתה,חשבתי ששמעתי אותך רץ אליי בשביל לבדוק ולוודא שאני עוד שם יושב ומעשן ולהצטרף אליי קצת,לכמה דקות..לעלות על הספסל ולתת לרוח ללטף אותך בזמן שאתה מלמעלה סורק את הגזרה לפני הגיחה האחרונה רגע לפני שהולכים... וכשהלכתי בחזרה הביתה כל כך רציתי לראות אותך שם מחכה לי ליד הברזיה ברחוב..כל כך רציתי להפעיל אותה בשבילך ולהשקות אותך לרוויה יפה שלי,אבל לא היית שם אז המשכתי הביתה כלא מאמין. בכל מקרה יפה שלי אני רוצה שתדע שאני נורא מתגעגע אליך ושאני לא מפסיק לחשוב עליך ועלינו ושאני עדיין מקווה לנס. ואם לא אני מאחל לך את המקום הכי יפה שרק יכול להיות...שכולו מרופד וקריר ומלא בנשמות טובות שכמותך שישחקו איתך ויעשו לך טוב.. שלום יפה שלי, אוהב ומתגעגע,אחיך בדם. נבאר.