נשמות תועות - חלק א
יש כאן הסבר על המושג נשמות תועות - זה יובא בשני חלקים כדי להפריד בין סוגי הנשמות שמוגדרות כנשמות תועות.
זאת תופעה לא שכיחה אצל נשמות שחוזרות הביתה לעולם הנשמות, רוב הנשמות חוזרות לעולם הנשמות והן לא נשארות במישור האסרטלי שקרוב לכדור הארץ. יש המון סיבות לכך מדוע זה קורה ויש גם כמובן תופעות מקשרות בין כולם.
את הכתוב לקחתי מהספר "מסע הנשמות" מאת דר' מייקל ניוטון.
יש נשמות שנפגעו כל כך עד שהן סוטות מן הנתיב הרגיל של הנשמות החוזרות אל בסיסן הרוחני. מספר הנשמות הבלתי נורמליות הללו אינו רב, בהשוואה לכל הישויות החוזרות. ואולם, הן מושפעות קשות מן ההתנסויות שחוו על אדמות והשפיעו על אנשים אחרים.
יש שני סוגים של נשמות תועות: אלה שאינן משלימות עם העובדה שגופן הפיזי מת ומתנגדות לחזרה לעולם הרוחות בשל מצוקה אישית, ואלה שהיו מעורבות בפעילות פושעת בהיותן בגוף. במקרה הראשון, הסטייה מן הנתיב הרגיל נעשית מתוך בחירה של הנשמה, ואילו במקרה השני, הרוחות המדריכות אינן מאפשרות לנשמות אלה במתכוון להתרועע עם ישויות אחרות לזמן בלתי מוגבל. בשני המצבים, הרוחות מבקשות להביא לשיקומה של הנשמה, אך מכיוון שמדובר בנסיבות שונות למדיי אדון בהן בנפרד.
הסוג הראשון מכונה 'רוחות רפאים'. רוחות אלה מסרבות ללכת הביתה אחרי המוות הפיזי ולעתים הן מציקות לאנשים הרוצים לסיים את חייהם בעולם הזה בשלוו. נשמות תועות אלה מכונות לפעמים בטעות 'שדים', משום שהן חודרות לתודעת האנשים, אך אין להן כל כוונה להזיק. העוסקים בפאראפסיכולוגיה חקרו ברצינות רוחות שליליות אלה. אך לדאבוננו, תחום רוחני זה משך אליו גם שרלטנים הניזונים מפגיעותם של אנשים רגישים.
הנשמה התועה היא ישות לא בוגרת שלא פתרה עניינים שונים בחייה ואפשר שאין לה כל קשר לאדם שאת מנוחתו היא טורדת. אנשים מסוימים מושכים אליהם רוחות שליליות המבקשות להביא לידי ביטוי את נטייתן לריב ומדון. פירוש הדבר שאדם הנתוון במדיטציה עמוקה עלול לקלוט איתותים מרגיזים מנשמות משוטטות, מהצקות מטופשות ועד לפרובוקציות. ישויות חסרות מנוחה אלה אינן רוחות מדריכות. מטרת האחרונות לרפא והן אינן ממררות את חיי האנשים עם מסריהן.
הרוחות הנרדפות קשורות לעיתים קרובות למיקום גיאוגרפי מסוים. חוקרים שהתמחו בחקר תופעת רוחות הרפאים טוענים שהישויות התועות הללו נלכדו בין המישור האסטרלי הנמוך של כדור הארץ לעולם הרוחות. מן המחקר שאני ערכתי, לא נראה לי שהנשמות הללו אבודות בחלל, וגם לא כשמדובר בשדים. אלא שהן בוחרות להישאר זמן מה במישור של כדור הארץ לאחר מות גופן הפיזי בשל רמה גבוה של חוסר סיפוק. לדעתי, אלה הן נשמות פגועות משום שהן מבטאות בלבול, ייאוש ועוינות בדרגה כזו הגורמת לרוחות המדריכות להתרחק מהן. אנו יודעים שניתן לתקשר עם ישות תועה שלילית בדרכים שונות, כמו 'גירוש שדים', ולבקש מהן שיפסיקו להציק לבני אדם. ניתן לשכנע רוחות כאלה לעזוב ולעבור בסופו של דבר בדרך נאותה לעולם הרוחות.
נשאלת השאלה, אם בעולם הרוחות שולט סדר ויש בו רוחות מדריכות הדואגות לנו, כיצד ייתכן שקיימות נשמות בלתי מסתגלות המקרינות אנרגיה שלילית? הסבר אחד הוא שיש לנו רצון חופשי, גם לאחר המוות. הסבר אחר אומר שמכיוון שאנו עוברים תהפוכות רבות כל כך ביקום הפיזי, עלינו לצפות גם לסטייה מן ההתקדמות הנורמלית של הנשמות. רוחות תועות, לכודות ואומללות מהוות כנראה חלק מן התכנית הרחבה. כאשר יהיו מוכנות, יילקחו נשמות אלה מן המישור האסטרלי הארצי אל מקומן המתאים בעולם הרוחות.
יש כאן הסבר על המושג נשמות תועות - זה יובא בשני חלקים כדי להפריד בין סוגי הנשמות שמוגדרות כנשמות תועות.
זאת תופעה לא שכיחה אצל נשמות שחוזרות הביתה לעולם הנשמות, רוב הנשמות חוזרות לעולם הנשמות והן לא נשארות במישור האסרטלי שקרוב לכדור הארץ. יש המון סיבות לכך מדוע זה קורה ויש גם כמובן תופעות מקשרות בין כולם.
את הכתוב לקחתי מהספר "מסע הנשמות" מאת דר' מייקל ניוטון.
יש נשמות שנפגעו כל כך עד שהן סוטות מן הנתיב הרגיל של הנשמות החוזרות אל בסיסן הרוחני. מספר הנשמות הבלתי נורמליות הללו אינו רב, בהשוואה לכל הישויות החוזרות. ואולם, הן מושפעות קשות מן ההתנסויות שחוו על אדמות והשפיעו על אנשים אחרים.
יש שני סוגים של נשמות תועות: אלה שאינן משלימות עם העובדה שגופן הפיזי מת ומתנגדות לחזרה לעולם הרוחות בשל מצוקה אישית, ואלה שהיו מעורבות בפעילות פושעת בהיותן בגוף. במקרה הראשון, הסטייה מן הנתיב הרגיל נעשית מתוך בחירה של הנשמה, ואילו במקרה השני, הרוחות המדריכות אינן מאפשרות לנשמות אלה במתכוון להתרועע עם ישויות אחרות לזמן בלתי מוגבל. בשני המצבים, הרוחות מבקשות להביא לשיקומה של הנשמה, אך מכיוון שמדובר בנסיבות שונות למדיי אדון בהן בנפרד.
הסוג הראשון מכונה 'רוחות רפאים'. רוחות אלה מסרבות ללכת הביתה אחרי המוות הפיזי ולעתים הן מציקות לאנשים הרוצים לסיים את חייהם בעולם הזה בשלוו. נשמות תועות אלה מכונות לפעמים בטעות 'שדים', משום שהן חודרות לתודעת האנשים, אך אין להן כל כוונה להזיק. העוסקים בפאראפסיכולוגיה חקרו ברצינות רוחות שליליות אלה. אך לדאבוננו, תחום רוחני זה משך אליו גם שרלטנים הניזונים מפגיעותם של אנשים רגישים.
הנשמה התועה היא ישות לא בוגרת שלא פתרה עניינים שונים בחייה ואפשר שאין לה כל קשר לאדם שאת מנוחתו היא טורדת. אנשים מסוימים מושכים אליהם רוחות שליליות המבקשות להביא לידי ביטוי את נטייתן לריב ומדון. פירוש הדבר שאדם הנתוון במדיטציה עמוקה עלול לקלוט איתותים מרגיזים מנשמות משוטטות, מהצקות מטופשות ועד לפרובוקציות. ישויות חסרות מנוחה אלה אינן רוחות מדריכות. מטרת האחרונות לרפא והן אינן ממררות את חיי האנשים עם מסריהן.
הרוחות הנרדפות קשורות לעיתים קרובות למיקום גיאוגרפי מסוים. חוקרים שהתמחו בחקר תופעת רוחות הרפאים טוענים שהישויות התועות הללו נלכדו בין המישור האסטרלי הנמוך של כדור הארץ לעולם הרוחות. מן המחקר שאני ערכתי, לא נראה לי שהנשמות הללו אבודות בחלל, וגם לא כשמדובר בשדים. אלא שהן בוחרות להישאר זמן מה במישור של כדור הארץ לאחר מות גופן הפיזי בשל רמה גבוה של חוסר סיפוק. לדעתי, אלה הן נשמות פגועות משום שהן מבטאות בלבול, ייאוש ועוינות בדרגה כזו הגורמת לרוחות המדריכות להתרחק מהן. אנו יודעים שניתן לתקשר עם ישות תועה שלילית בדרכים שונות, כמו 'גירוש שדים', ולבקש מהן שיפסיקו להציק לבני אדם. ניתן לשכנע רוחות כאלה לעזוב ולעבור בסופו של דבר בדרך נאותה לעולם הרוחות.
נשאלת השאלה, אם בעולם הרוחות שולט סדר ויש בו רוחות מדריכות הדואגות לנו, כיצד ייתכן שקיימות נשמות בלתי מסתגלות המקרינות אנרגיה שלילית? הסבר אחד הוא שיש לנו רצון חופשי, גם לאחר המוות. הסבר אחר אומר שמכיוון שאנו עוברים תהפוכות רבות כל כך ביקום הפיזי, עלינו לצפות גם לסטייה מן ההתקדמות הנורמלית של הנשמות. רוחות תועות, לכודות ואומללות מהוות כנראה חלק מן התכנית הרחבה. כאשר יהיו מוכנות, יילקחו נשמות אלה מן המישור האסטרלי הארצי אל מקומן המתאים בעולם הרוחות.