לשאלתך -
סימני ניקוד תפקידם הוא לומר לקורא איך לקרוא את המילה. הקל אומר שיש להגות את המילה בצורה יותר - קלה, מאשר בצורה יותר מודגשת (= מוטעמת = קריאה בהטעמה = הגדשת הצליל).
תפקיד המרכאות הוא:
1. לציין שם של דבר, למשל, באנגלית ההדפסה היא בעזרת אות גדולה. מכיוון שעברית אין אותיות גדולות, ובכל זאת, אם אנו רוצים לדבר למשל על מותג אז:
אני לובש "ליוויס".
אני מתקין "חלונות 10" מטעם חברת "מיקרוסופט".
אני קורא "ידיעות אחרונות", "ישראל היום" ו"מעריב"
2. להגיד שמשהו הוא מצחיק, מבדר, קומי או מעלה גיחוך קל, מכיל אירוניה.
היום דיברו בחדשות על "אדם שנשך כלב".. איזה ביטוי מצחיק (הופיע היום בחדשות).
"איזהו העשיר השמח בחלקו...?!" (כסיום לבדיחה).
3. ציטוט:
גולדה מאיר אמרה על אנשי הפנתרים השחורים: "הם לא נחמדים!".
הרצל אמר: "אם תרצו, אין זו אגדה".
גלילאו אמר: "נוע תנוע!".
4. כינוי לנזכר (מופיע בתוך סוגריים עגולים).
האשמה שהופיע בחדשות ("תיק 4000") הייתה לשיחת היום.
הסרט ("הקול בראש") של "פיקסאר" היה למוצלח ביותר והמכניס ביותר לחברת "פיקסאר".
אז כמובן, שלאחר הרשימה הבא. נראה שיש עוד תפקידים ... לא זוכר....
בכל מקרה, אני חושב שהתכוונתי למרכאות ב-2. זו הסיבה להדגשה בדרך כלל.
מה שכן אני יכול לחשוב עליו זה החלפת גרש-ים במרכאות, על מנת להדגיש חלק מהכתוב. אבל עדיין זאת אינה הדגשה רגילה, אלא הגדשה של מילה בציטוט, ובטקסטים רבים ששמתי לך (בעיקר ברשת) משתמשים קודם במרכאות ורק אחר כך בגרשיים. אז בוא לא נהפוך את היוצרות.
ניתן להשתמש במרכאות במקום גרשיים, אבל זה להדגיש דבר מסוים בתוך ציטוט, בשאר המקרים - לפי הרשימה המופיעה לך למעלה