נשקים והגנה עצמית.....

[shelycat]

נשקים והגנה עצמית.....

כמה מכן נושאות איתן איזה שהוא כלי נשק להגנה עצמית? הכוונה היא לכל דבר שיכול לשמש לכך סכין/נשק חם/שוקר חשמלי/גז מדמיע-תרסיס פלפל/תרסיס נגד כלבים/צופר אויר חזק. מה עמדתכן בנושא נשק חם (כלי יריה למינהם), צריך לדעת להשתמש (גם אם לא מחזיקים בבית)? כדאי/צריך להחזיק ברישיון לנשק? תכניסו/הכנסתן אליכן הביתה אקדח לשם הגנה עצמית? האם לדעתכן יש הבדל בין החזקת נשק קר לנשק חם והאם יש הבדל בין סוגי הנשק החמים, האם יש הבדל ושינוי בדעה שלכם לגבי אקדח קטן לעומת רובה אויר או M16? מה ריגשותיכן ומחשבותיכן בנושא והאם בני הזוג מרגישים לגבי הנושאים הללו באותה דרך?

 

[שירי וגיל]

וואוו! איזו שאלה...

פעם היה לי גז מדמיע בתיק. היום אני הולכת בלי נשק משום סוג. אני חושבת שזה קשור לאורח החיים שלי שהשתנה. לא עוד דירות שכורות וחזרה הביתה בשעות לילה מאוחרות... כשגרנו ברמת גן (גבול גבעתיים) ועדיין לא תפסו את האנס הסדרתי, ממש פחדתי לישון לבד כשגיל היה במילואים (בית קומה ראשונה, ללא סורגים) אז לקחתי מערוך (כן כן...) והחבאתי מתחת לכרית, לכו תדעו מה יכול לקרות. כשגיל חזר ומצא את זה, הוא דווקא היה משועשע מהעניין. אני הייתי מרגישה יותר בנוח לו היה לי אקדח. לגבי נשק חם, הדעה שלי חד-משמעית: צריך להיות פיקוח הדוק על מתן רישיונות ועל חידושם. בתור מישהי שהיתה קצינת קליעה בצבא, אני חושבת שהרבה מאוד אנשים שיש להם רשיון לנשק לא בהכרח יודעים להשתמש בו. מה זה מטווח של 20 כדורים כדי לקבל רישיון לאקדח? זה ממש כלום! לאדם שאין בטחון מלא בנשק ושמכיר אותו ואת הנזקים שהוא עלול לגרום, שהבריאות הנפשית שלו לקויה, שיש לו עבר פלילי אסור לדעתי להחזיק נשק. M16 הוא נשק מסוכן וקטלני. שימוש בנשק כזה בשטח בנוי עלול לגרום נזקים לאנשים (ולרכוש) נוספים מלבד אלו שאנחנו מנסים להתגונן מפניהם! רשיון לנשק כזה צריך לדעתי לתת אך ורק לאזרחים שגרים באיזור השטחים (בלי שום קשר לדיעה פוליטית, פשוט לאור המקרים האחרונים שהיו, אקדחים ממש לא היו עוזרים). אני חושבת שהרבה מההחלטות באשר לרישוי כלי יריה צריך להיעשות בהתחשב במצב. והלוואי שלא נצטרך את כל הנשקים האלו...

 

[היידי אור]

../images/Emo129.gifאני בחורה מסוכנת...

לפני שעברנו לבית שלנו, דווקא הייתי די ממוגנת... בתיכון הלכתי בעקבות אבא שלי והתנדבתי למשא"ז. מפה לשם מאוד אהבתי לצאת למטווחים- מה שרק התגבר בצבא, ומהר מאוד נכנסתי לכיתת צלפים. האמת? בלי שחצנות- אני ממש ממש ממש טובה. זו הרגשה ממכרת- ההדף הזה, הריח של אבק שריפה ומתכת חמה... חבל על הזמן. אבל כבר שנתיים שהנשק ואני לא ביחד... הכל נעול בכספת אצל אבא שלי... ועכשיו עם משפחה, אין לי כוונה להחזיק אקדח או רובה בבית. ולדעתי, ל 99% מהאוכלוסיה לא צריך להיות נשק בבית. זה מאוד מסוכן, ומשום מה החוק מחייב מטווח רק פעם בשישה חודשים- מה שלא מאפשר פיתוח של יכולת כיוון וקליעה. חוץ מזה רק בצבא היה לי גז מדמיע. נכון להיום יש לי בבית אלה וכמה סכינים- וזה מונח ליד המיטה רק מחשש לפריצות. (למרות שפרצו לנו, והכלבה הבריחה את הפורץ... איזו כלבה טובה!). עמית לעומתי שונא נשק, וגם לא קולע באף מטווח... אגב- לפני כמה זמן השתעשענו עם אקדח כדורי (מן צעצוע לצורך אימון בלבד- ממש לא מסוכן) וכמה פחיות ריקות- וקלעתי 7 מתוך 9 כדורים... לא רע אחרי שנתיים של הפסקה... ועוד אגב- היום עמית היה בחתונה ופרצו לנו את האוטו (שברו את החלון)וגנבו את הCD וגם את גלאי הרד"רים... ומה אמרו לו במשטרה??? "מי משאיר רדיו דיסק באוטו ברמלה?".... בעסה...

 

[shelycat]

הקפצה../images/Emo105.gif../images/Emo105.gif../images/Emo105.gif../images/Emo105.gif

ק פ י ץ ק פ ו ץ

 

[Ronnie*]

אנחנו קצת חלוקים בדיעותינו בנושא...

אני מתנגדת לזה שיהיה נשק בבית/בהישג יד, כי לדעתי זה יותר מסוכן ממועיל... לעומת זאת, בעלי היקר "מאיים" כבר שנים שהוא ינסה להוציא רשיון לנשק, אבל בינתיים זה לא מתממש (אולי גם עקב התנגדותי הנחרצת). בינתיים יש לנו גז מדמיע, רק שלא נצטרך, טפו-טפו-טפו...

 

[רחלילי]

זה מזכיר לי...שני כלים להגנה עצמית:

1) כשגרתי בתל אביב עם שותפים, אבא שלי קנה לי גז מדמיע. לא זוכרת למה. אולי זה היה כי היו כל מיני מקרים באותה תקופה, לא זוכרת. בהתחלה ישנתי עם זה מתחת לכרית ובסוף הוא נשכח לו בארון... עם הזמן אפילו חשבתי שזה די מסוכן ועלול להפתח (הנצרה) כשלא רוצים! 2) בימי הנערות... היה גן ציבורי ליד הבית שהיה מין ציר תנועה לכל מקום: לבית ספר, לדואר, למכולת, וכן היה צריך לעבור דרכו בדרך מתחנת האוטובוס הביתה. השמועות היו שהיו שם כל מיני מקרים (אתן יכולות לבד להבין) ולי אישית יצא לראות שם סוטה מין כשהייתי בת 12... עומד לו מתחת לעץ ומפשיל מכנסיו... בכל מקרה מישהי מהבנות בכיתה אמרה לנו שאם נלך בלילה בדרך מהאוטובוס, להחזיק ביד נשק: את צרור המפתחות לשים ביד כשבין כל אצבע מבצבץ לו מפתח, וכך אם מישהו תוקף אנחנו ישר מכניסים לו את זה... אז ככה נהגתי ללכת עד שפשוט התחלתי לרדת שני תחנות קודם וללכת ברגל את כל הרחוב מסביב כדי לא לעבור דרך הגן!

 

[רחלילי]

ועוד משהו על נשק - הפעם חם. ומסוכן.

כשהייתי נערה וניסיתי להתנדב ב-מד"א, המקרה הראשון (והאחרון, חשוב לציין) שבו עליתי על קריאה לאמבולנס היה כשנערה בת 18 ירתה בעצמה כדור ישר לתוך הפה, כשהיא משמשמת באקדח של אביה. לקח זמן עד שהגענו, ההורים היו המומים, שמעו יריה ולא ידעו מה קורה. עלינו לחדר, ואז היה ברור מאד מה מצבה (לא אכנס כאן לתיאורים פלסטיים, למרות שהרבה מתנדבי מד"א אוהבים לפרט...) רק אומר שכשיצאנו מהחדר ההורים שאלו את הנהג "דוקטור, היא תהיה בסדר?" בחיים אני לא אשכח את השאלה הזו, את הפנים שלהם ואת מה שראינו שם בחדר. מיותר לציין שלנו אסור היה לומר להם את מצבה כיוון שהנהג לא היה רופא ואסור היה לו לקבוע מוות בעצמו. אבל אתם יכולות להבין לבד את המצב. ובאמת לא אכנס לתיאורים אבל זה היה לפני כל כך הרבה שנים ועדיין צרוב לי בזכרון, מודחק ועולה כל פעם שמישהו מזכיר נשק חם...ומשפחה יחד באותו משפט.