אני יודעת מעט כי עשיתי על זה מחקר
באוניברסיטה - למעשה התיאוריה מאחורי סיפור הסיפורים מתבססת על 2 סיבות: 1. חינוך הילדים להתנהגות מסויימת למשל, במקרה של כיפה אדומה, שזה מסוכן לילדה קטנה ללכת לבד ביער, הסיפור מסביר מה יכול לקרות לה ובמקרה כזה איך עליה להגיב. או שבנות אמורות להתנהג כנסיכות עדינות ובנים כאבירים נועזים ואמיצים שמצילים והורגים כדי להיחשב כגיבורים. - על כך האנושות גידלה את דורותיה במשך דורי דורות. 2. הסיפורת בימי הביניים שונה ופחות נועזת מהסיפורת כיום. סקס היה דבר מוצנע, היה מותר רק במסגרת נישואים ולא מקובל במסגרות אחרות, באופן שאינו מיסיונרי מיסיונרי או שאינו מוצנע. סוג סיפורת כגון זו של המרקיז דה סאד אפילו בצורה הרבה יותר מעודנת הייתה מוקעת עד להתפתחות הקולנוע ולימיה הראשונים של הוליווד. זאת בניגוד להיום, בה די קל להשיג סיפורת פורנוגרפית והרבה מחסומים הורדו בתחום של הסקס. הדבר מתבטא באגדות בכך שכשהאחד מצא את האחת הם רכבו לכיוון השקיעה וחיו באושר ועושר עד עצם היום הזה. אף אחד לא מספר הרבה על המתרחש מעבר לחתונה, אם בכלל. יחסי מין אינם מוזכרים והדבר הנו טאבו. לכן הנשים היו מפנטזות על האביר כיוון שזה מה שהן הכירו
ושיהיה לכם סופ"ש מקסים