נתניהו פועל להפקיע משר התחבורה
את הסמכות הבלעדית על מדיניות התעופה שר האוצר, בנימין נתניהו, צפוי להעלות היום על שולחן הממשלה הצעת החלטה שנועדה להפקיע משר התחבורה ורשות התעופה האזרחית את הסמכות הבלעדית לקביעת מדיניות התעופה של ישראל. לפי ההצעה, ועדת שרים שבה יהיו חברים שרי התחבורה, האוצר והתיירות תוכל לשנות את החלטותיה של רשות התעופה, למשל סירוב להוסיף טיסות. ההצעה היא חלק ממהלך שנוקט נתניהו בשיתוף שר התיירות, אברהם הירשזון, הנועד להגדיל את התחרות בין אל על לחברות התעופה הזרות; זאת במטרה להוזיל את כרטיסי הטיסה ולהגדיל את הקיבולת ואת מספר התיירים המגיעים לישראל. כיום אחראי על קביעת מדיניות התעופה של ישראל שר התחבורה, מאיר שטרית, הפועל באמצעות ראש רשות התעופה האזרחית, אודי זוהר. יועץ התקשורת של שר האוצר מסר: "החוק בענייני התעופה הוא ארכאי. יש בו סעיפים שהתאימו לשנות ה-60 אך לא למשק חופשי ותחרותי של היום. כמה מהסעיפים אפילו פוגעים במדינת ישראל בעניין היכולת להביא תיירים ארצה". לדבריו, מדובר בצעד ראשון שנועד להגדיל את התחרות בתחום התעופה, דבר שייטיב עם ציבור הצרכנים בישראל ובחו"ל. במשרד התחבורה מתנגדים לשינוי המוצע, ומעדיפים להקים ועדה לקביעת מדיניות התעופה בראשותו של מנהל רשות התעופה, שבה יהיו חברים נציגים של משרדי האוצר והתיירות. במשרד התחבורה אף הצביעו על הגמישות הרבה יותר שהפגינה רשות התעופה בשיחותיה האחרונות עם מינהלות התעופה של ספרד ואוסטריה בעניין הוספת טיסות. במשרד התיירות טוענים כי הנזק שנגרם לקופת המדינה כתוצאה ממדיניות השמים הסגורים מוערך בסכום של מיליארד דולר בשנה - כך עולה ממסמך ששלח מנכ"ל משרד התיירות, אלי כהן, למשרד האוצר. מדיניות השמיים הסגורים שנועדה להגן על חברת אל על מונעת מחברות תעופה זרות להגדיל את מספר טיסותיהן לישראל. לדברי כהן, מדיניות השמיים הסגורים מונעת את הגעתם לישראל של מאות אלפי תיירים, עקב היעדר קשרי תעופה ישירים בין ישראל למדינות דרום אמריקה, סקנדינוויה ומדינות מפתח באסיה. לדבריו, מדיניות זו גם גורמת לעליית מחירי כרטיסי הטיסה לישראל, והדבר מצמצם את מספר התיירים המגיעים לארץ. על פי הערכת משרד התיירות, מדיניות השמים הסגורים גרמה לאובדן שנתי של כ-3,000 תיירים מהולנד, כ-15 אלף תיירים מבריטניה, כ-10,000 תיירים מצרפת וכ-42 אלף תיירים מגרמניה. להערכת משרד התיירות, במדינות אסיה - בהן קוריאה, פיליפינים, אינדונזיה ויפאן - קיים פוטנציאל תיירות לישראל, ואולם הוא אינו מתממש בשל היעדר טיסות ישירות. בהשוואה ל-2000 ולאור הגידול הטבעי בהיקף התיירות בעולם, האובדן המוערך הוא של 100 אלף תיירים בשנה ממדינות אלה. לדברי כהן, ישראל היתה יכולה לקלוט עוד כ-460 אלף תיירים בשנה, שהיו מביאים ליצירת יותר מ-40 אלף מקומות עבודה. "אי פתיחת שוק התעופה לתחרות תנציח את המצב ותמנע ממשרד התיירות את הגשמת המשימות שקבענו לעצמנו", כתב כהן למשרד האוצר. מתוך:the marker
את הסמכות הבלעדית על מדיניות התעופה שר האוצר, בנימין נתניהו, צפוי להעלות היום על שולחן הממשלה הצעת החלטה שנועדה להפקיע משר התחבורה ורשות התעופה האזרחית את הסמכות הבלעדית לקביעת מדיניות התעופה של ישראל. לפי ההצעה, ועדת שרים שבה יהיו חברים שרי התחבורה, האוצר והתיירות תוכל לשנות את החלטותיה של רשות התעופה, למשל סירוב להוסיף טיסות. ההצעה היא חלק ממהלך שנוקט נתניהו בשיתוף שר התיירות, אברהם הירשזון, הנועד להגדיל את התחרות בין אל על לחברות התעופה הזרות; זאת במטרה להוזיל את כרטיסי הטיסה ולהגדיל את הקיבולת ואת מספר התיירים המגיעים לישראל. כיום אחראי על קביעת מדיניות התעופה של ישראל שר התחבורה, מאיר שטרית, הפועל באמצעות ראש רשות התעופה האזרחית, אודי זוהר. יועץ התקשורת של שר האוצר מסר: "החוק בענייני התעופה הוא ארכאי. יש בו סעיפים שהתאימו לשנות ה-60 אך לא למשק חופשי ותחרותי של היום. כמה מהסעיפים אפילו פוגעים במדינת ישראל בעניין היכולת להביא תיירים ארצה". לדבריו, מדובר בצעד ראשון שנועד להגדיל את התחרות בתחום התעופה, דבר שייטיב עם ציבור הצרכנים בישראל ובחו"ל. במשרד התחבורה מתנגדים לשינוי המוצע, ומעדיפים להקים ועדה לקביעת מדיניות התעופה בראשותו של מנהל רשות התעופה, שבה יהיו חברים נציגים של משרדי האוצר והתיירות. במשרד התחבורה אף הצביעו על הגמישות הרבה יותר שהפגינה רשות התעופה בשיחותיה האחרונות עם מינהלות התעופה של ספרד ואוסטריה בעניין הוספת טיסות. במשרד התיירות טוענים כי הנזק שנגרם לקופת המדינה כתוצאה ממדיניות השמים הסגורים מוערך בסכום של מיליארד דולר בשנה - כך עולה ממסמך ששלח מנכ"ל משרד התיירות, אלי כהן, למשרד האוצר. מדיניות השמיים הסגורים שנועדה להגן על חברת אל על מונעת מחברות תעופה זרות להגדיל את מספר טיסותיהן לישראל. לדברי כהן, מדיניות השמיים הסגורים מונעת את הגעתם לישראל של מאות אלפי תיירים, עקב היעדר קשרי תעופה ישירים בין ישראל למדינות דרום אמריקה, סקנדינוויה ומדינות מפתח באסיה. לדבריו, מדיניות זו גם גורמת לעליית מחירי כרטיסי הטיסה לישראל, והדבר מצמצם את מספר התיירים המגיעים לארץ. על פי הערכת משרד התיירות, מדיניות השמים הסגורים גרמה לאובדן שנתי של כ-3,000 תיירים מהולנד, כ-15 אלף תיירים מבריטניה, כ-10,000 תיירים מצרפת וכ-42 אלף תיירים מגרמניה. להערכת משרד התיירות, במדינות אסיה - בהן קוריאה, פיליפינים, אינדונזיה ויפאן - קיים פוטנציאל תיירות לישראל, ואולם הוא אינו מתממש בשל היעדר טיסות ישירות. בהשוואה ל-2000 ולאור הגידול הטבעי בהיקף התיירות בעולם, האובדן המוערך הוא של 100 אלף תיירים בשנה ממדינות אלה. לדברי כהן, ישראל היתה יכולה לקלוט עוד כ-460 אלף תיירים בשנה, שהיו מביאים ליצירת יותר מ-40 אלף מקומות עבודה. "אי פתיחת שוק התעופה לתחרות תנציח את המצב ותמנע ממשרד התיירות את הגשמת המשימות שקבענו לעצמנו", כתב כהן למשרד האוצר. מתוך:the marker