נתקלתי בזה במיקרה- stochastic electromagnetic
יצא לי לחשוב לאחרונה על הקשר בין שדה מגנטי לשדה חשמלי. פיסיקת החלקיקים איחדה את שתי הכוחות הללו לאחד וזה כניראה משתמע גם ממשואות מאקסוול.
התחלתי לחשוב אם מדובר על כוח אחד אז למה נצפים שני שדות נפרדים ושונים זה מזה? כשמסתכלים על השדה החשמלי של מטענים נעים מקבלים שדה מגנטי. חיפשתי בוויקיפדיה דריבציה ולא מצאתי. אז נזכרתי שבזמנו למדתי באלקטרודינמיקה קוונטית שמסלול האלקטרון כולל תנועה תזזיתית מהירה בשם ציטרבבגונג. התחלתי לחשוב שאולי זה יוצר שדה מגנטי. מסתבר שלא. מדוע השדה המגנטי מעגלי והחשמלי לא? אם מדובר על שני פנים של אותה תופעה. באלקטרודימיקה קלאסית יחסותית, רואים שבמערכת שנעה עם המטענים, השדה המגנטי מתאפס ויש רק שדה חשמלי.
ובעודי מתבונן בציטרבבגונג גיליתי לינק וויקיפדיאלי למושג חדש שנקרא אלקטרודינמיקה סטוכסטית שמסתבר שזה נסיון קלאסי להסביר אפקטים ששייכים לתחום הקוונטי.
בשורה הראשונה בלינק ויקיפדיה מסופר כי התחום הזה הוא נסיון להניח קיום של שדה קרינה עם אינווריאנטיות לורנץ (שזה אומר סימטריה לבוסטים יחסותיים כלומר במערכת צירים הנעה במהירות הקרובה למהירות האור, התורה הזו תשמור על חוקיותה) אשר, התכונות הסטטיסטיות שלה יהיו זהים לאלו של תורת "שדה נקודת האפס"
ZPF מאלקטרודינמיקה קוונטית.
המאמר טוען שתורה זו מתעסקת בשני ענינים עקריים-
1.תכונות השייכות לתחום הקוונטי שהתורה יכולה לחקות.
2.התיימרות להסביר מוצא הגרביטציה והאינרציה כתוצאה מ ZPF שלמעשה אומר zero point field
תורה זו מניחה קיום של שדה רקע הנובע מכוח לורנץ כאשר הסטטיסטיקה הקלאסית של השדות המגנטי והחשמלי וקומבינציות ריבועיות שלהם מתאימות לערכי התצפית של הואקום ביחס לאופרטורים המקבילים בQED .
חישובים הנובעים מתורה זו ושאינם במחלוקת הם: כוח קאזימיר, כוחות ואן דר ואלס ואפקט אונרו (שעליו לא שמעתי)
חישובים הנתונים במחלוקת הם מצבי היסוד של אטום המימן ושל מתנד הרמוני קוונטי, גלי דה ברולי, אינרציה (התמדה),גרביטציה ועיקרון האי לוקאליות ובדיקות של עיקרון בל (האחרון קשור ב entangled photons )
Haisch and Rueda טענו כי האינרציה נובעת מכוח גרירה אלקטרומגנטי על חלקיקים מואצים וטענו כי חישבו תנע שונה מאפס של ZPF ווקטור פוינטינג שונה מאפס של ZPF
טענות נוספות- ניתן לרתום אנרגיה מתוך הואקום, הצפיפות הגבוהה של אנרגיית הואקום האלקטרומגנטית היא למעשה פרופוגציה של גלים הנושאים עימם כמות רצינית של אנרגיה ושטף של תנע.
הלינק לוויקיפדיה:
יצא לי לחשוב לאחרונה על הקשר בין שדה מגנטי לשדה חשמלי. פיסיקת החלקיקים איחדה את שתי הכוחות הללו לאחד וזה כניראה משתמע גם ממשואות מאקסוול.
התחלתי לחשוב אם מדובר על כוח אחד אז למה נצפים שני שדות נפרדים ושונים זה מזה? כשמסתכלים על השדה החשמלי של מטענים נעים מקבלים שדה מגנטי. חיפשתי בוויקיפדיה דריבציה ולא מצאתי. אז נזכרתי שבזמנו למדתי באלקטרודינמיקה קוונטית שמסלול האלקטרון כולל תנועה תזזיתית מהירה בשם ציטרבבגונג. התחלתי לחשוב שאולי זה יוצר שדה מגנטי. מסתבר שלא. מדוע השדה המגנטי מעגלי והחשמלי לא? אם מדובר על שני פנים של אותה תופעה. באלקטרודימיקה קלאסית יחסותית, רואים שבמערכת שנעה עם המטענים, השדה המגנטי מתאפס ויש רק שדה חשמלי.
ובעודי מתבונן בציטרבבגונג גיליתי לינק וויקיפדיאלי למושג חדש שנקרא אלקטרודינמיקה סטוכסטית שמסתבר שזה נסיון קלאסי להסביר אפקטים ששייכים לתחום הקוונטי.
בשורה הראשונה בלינק ויקיפדיה מסופר כי התחום הזה הוא נסיון להניח קיום של שדה קרינה עם אינווריאנטיות לורנץ (שזה אומר סימטריה לבוסטים יחסותיים כלומר במערכת צירים הנעה במהירות הקרובה למהירות האור, התורה הזו תשמור על חוקיותה) אשר, התכונות הסטטיסטיות שלה יהיו זהים לאלו של תורת "שדה נקודת האפס"
ZPF מאלקטרודינמיקה קוונטית.
המאמר טוען שתורה זו מתעסקת בשני ענינים עקריים-
1.תכונות השייכות לתחום הקוונטי שהתורה יכולה לחקות.
2.התיימרות להסביר מוצא הגרביטציה והאינרציה כתוצאה מ ZPF שלמעשה אומר zero point field
תורה זו מניחה קיום של שדה רקע הנובע מכוח לורנץ כאשר הסטטיסטיקה הקלאסית של השדות המגנטי והחשמלי וקומבינציות ריבועיות שלהם מתאימות לערכי התצפית של הואקום ביחס לאופרטורים המקבילים בQED .
חישובים הנובעים מתורה זו ושאינם במחלוקת הם: כוח קאזימיר, כוחות ואן דר ואלס ואפקט אונרו (שעליו לא שמעתי)
חישובים הנתונים במחלוקת הם מצבי היסוד של אטום המימן ושל מתנד הרמוני קוונטי, גלי דה ברולי, אינרציה (התמדה),גרביטציה ועיקרון האי לוקאליות ובדיקות של עיקרון בל (האחרון קשור ב entangled photons )
Haisch and Rueda טענו כי האינרציה נובעת מכוח גרירה אלקטרומגנטי על חלקיקים מואצים וטענו כי חישבו תנע שונה מאפס של ZPF ווקטור פוינטינג שונה מאפס של ZPF
טענות נוספות- ניתן לרתום אנרגיה מתוך הואקום, הצפיפות הגבוהה של אנרגיית הואקום האלקטרומגנטית היא למעשה פרופוגציה של גלים הנושאים עימם כמות רצינית של אנרגיה ושטף של תנע.
הלינק לוויקיפדיה: