נתקפתי בפחד....

[ע נ ב ל 2]

נתקפתי בפחד....

נתקפתי בפחד....
יובל כבר בת שנה ושבעה חודשים...רציתי לחכות עוד קצת....בגלל הגזרות כבר הייתי אצל הרופא, וקיבלתי מרשמים לטיפול הבא. הטיפול יהיה החזרת עוברים מוקפאים מהם הריתי בפעם הקודמת את יובל. החלטנו להתחיל כבר בחודש בקרוב...פתאום יש לי עוד המון מה להספיק עד אז...חשד לפריצת דיסק, צריך לעשות c.t , לעשות ניתוחון להוריד נקודת חן ולהוריד עוד כמה ק"ג. פתאום הכל נראה לי חשוב נורא ודחוף....ברור לי שזה הפחד...מכישלון ואולי מהצלחה??? מה אתם אומרים? ענבל של אביב ויובל

 

[Mרוצה]

כמה שאני יכולה להבין את הפחד

נתקפתי בפחד....
יובל כבר בת שנה ושבעה חודשים...רציתי לחכות עוד קצת....בגלל הגזרות כבר הייתי אצל הרופא, וקיבלתי מרשמים לטיפול הבא. הטיפול יהיה החזרת עוברים מוקפאים מהם הריתי בפעם הקודמת את יובל. החלטנו להתחיל כבר בחודש בקרוב...פתאום יש לי עוד המון מה להספיק עד אז...חשד לפריצת דיסק, צריך לעשות c.t , לעשות ניתוחון להוריד נקודת חן ולהוריד עוד כמה ק"ג. פתאום הכל נראה לי חשוב נורא ודחוף....ברור לי שזה הפחד...מכישלון ואולי מהצלחה??? מה אתם אומרים? ענבל של אביב ויובל

כמה שאני יכולה להבין את הפחד
את הרי כבר יודעת בדיוק במה זה כרוך ויודעת שזה לא כיף גדול

, בעיקר כשיש עוד ילדים קטנים בבית. אבל מה שמונח על כף המאזניים הפעם גדול ומשמעותי יותר מכל אותם דברים האחרים (טוב, פריצת דיסק זה לא בלתי-חשוב, כמובן). כולנו מקווים שהמאבק של "הזכות להורות" יצליח לבטל את הגזירות או לפחות להפחית את חומרתם, אבל אני חושבת שלא כדאי לקחת את הסיכון רצוי להתחיל כמה שיותר מהר. החזרת מוקפאים קלה יותר מטיפול שלם, אז זה כמובן אמור להיות פחות מפחיד. ופחד מהצלחה???....

 

[ע נ ב ל 2]

הכוונה בפחד מהצלחה...

כמה שאני יכולה להבין את הפחד
את הרי כבר יודעת בדיוק במה זה כרוך ויודעת שזה לא כיף גדול

, בעיקר כשיש עוד ילדים קטנים בבית. אבל מה שמונח על כף המאזניים הפעם גדול ומשמעותי יותר מכל אותם דברים האחרים (טוב, פריצת דיסק זה לא בלתי-חשוב, כמובן). כולנו מקווים שהמאבק של "הזכות להורות" יצליח לבטל את הגזירות או לפחות להפחית את חומרתם, אבל אני חושבת שלא כדאי לקחת את הסיכון רצוי להתחיל כמה שיותר מהר. החזרת מוקפאים קלה יותר מטיפול שלם, אז זה כמובן אמור להיות פחות מפחיד. ופחד מהצלחה???....

הכוונה בפחד מהצלחה...
רציתי לחכות עוד קצת שיובל תגדל...אני חוששת מהעובדה שיהיה קשה מאוד להסתדר כלכלית ופיסית, עם ילד בן 10 (עם דרישות של גיל ההתבגרות), ו 2 תינוקות. אנחנו גרים בישוב די מרוחק מהמשפחה...כך שעזרה על בסיס יומי בטח שלא תהיה. אני מרגיעה את עצמי שכשהקושי יגיע ...מקווה שנסתדר.

 

[אמאלה2]

התחושות מוכרות ומובנות

נתקפתי בפחד....
יובל כבר בת שנה ושבעה חודשים...רציתי לחכות עוד קצת....בגלל הגזרות כבר הייתי אצל הרופא, וקיבלתי מרשמים לטיפול הבא. הטיפול יהיה החזרת עוברים מוקפאים מהם הריתי בפעם הקודמת את יובל. החלטנו להתחיל כבר בחודש בקרוב...פתאום יש לי עוד המון מה להספיק עד אז...חשד לפריצת דיסק, צריך לעשות c.t , לעשות ניתוחון להוריד נקודת חן ולהוריד עוד כמה ק"ג. פתאום הכל נראה לי חשוב נורא ודחוף....ברור לי שזה הפחד...מכישלון ואולי מהצלחה??? מה אתם אומרים? ענבל של אביב ויובל

התחושות מוכרות ומובנות
הרי אף פעם זה לא הזמן המתאים לשלב בחיים ריצות, בדיקות, זריקות ועוד ועוד. אני כבר עברתי טיפול עם העברת דירה וטיפול סביב ארוע משפחתי גדול ועכשיו שוב יוצא לי עם ארוח משפחתי מחו"ל. הכל באמת חשוב ודחוף ואין לנו ברירה אלא לשלב בתוך כל זה גם את הטיפולים. מאחלת לך שתדעי רק הצלחה!