נתק עם בנותיי

[מרי האחת]

נתק עם בנותיי

אני אמא ל3 ילדים בני 8,14,16.לפני שנתיים וחצי התגרשתי (ולא אכנס לכל הסיפור )המצב היום הוא שבנותיי המתבגרות חיות עם אביהם ,אשתו השניה והתינוקת שלהם בת ה5 חד',ואני עקרתי לעיר אחרת עם בני בן ה-8.לאחר שהיחסים עם בנותיי עברו עליות וירידות מאז הגירושים(קודם גרו איתי ואז עזבו אחת אחרי השניה לגור עם אביהם לפני פחות משנה)כבר שלושה חודשים שהם לא רוצות ששום קשר איתי כולל משפחתי (את אחיהם הם פוגשות אחת לשלושה שבועות) וניסיתי הכל! לבסוף אמרו לי להרפות ולהיות סבלנית,ולהמשיך הלאה (קל לומר כשהתחושה היא שכרתו לך אברים מגופך!) אני מנסה להבין למה ? תמיד היה לי קשר חם איתם ותמיד כיבדתי את הבחירות שלהן.שאלה לי לילדים שעברו או עוברים מצב דומה:האם יכול להיות שבנותיי מחקו את כל תקופת הילדות שלהן איתי וכבר לא אוהבות אותי ורואות באשתו של אביהם כאמא שלהן?אני מאמינה שיש פה ילדים באותו מצב הייתי רוצה לשמוע מה עובר עליכם (שבטוח דומה למה שהבנות שלי מרגישות)מכיוון שמהן אין רצון לפתוח את הלב אלי כמו פעם.אשמח לתגובות תודה רבה

 

[lisa roo]

חשבתי הרבה על תגובה להודעה שלך..

מי שייעץ לך להמשיך הלאה אינו מבין את משמעות שבניתוק האם מילדיה. אני מניחה שיש דברים במהלך הגירושים שקרו והבנות ראו בעין פחות יפה ולכן מגיבות כך. יכולות להיות מגוון רחב מאוד של סיבות למה.. אני נוטה להאמין שאי אפשר למחוק לגמרי חוויות מהעבר. אני אומנם בקשר עם אמא שלי וגרה איתה, אבל לא בקשר שנים עם אבא שלי, ואני יכולה לומר לך.. שעם כל המשקעים שיש ביני לבינו.. אני עדיין נזכרת בדברים הטובים שהיו, גם אם הם מעטים. הדרך היחידה לדעת למה בדיוק הניתוק הזה.. היא פשוט לנסות ולגשש.. כל פעם קצת.. לתת הרגשה שהדלת פתוחה לדבר.. אני לא יודעת איך את מתנהלת במהלך היום יום שלך.. האם את יוצרת איתן קשר.. האם את מתעניינת בדברים מעבר ללימודים ולדברים שמצריכים לחנך. וגם.. ולא פחות חשוב.. מה עמדת האב ואישתו השנייה. מניסיוני.. כשבת הזוג של האב לוחצת על קשר הוא לרוב מתקיים.. כשהבת זוג של האב מרגישה מאויימת היא לא תדחוף לזה. אבל זה מהכיוון שלי.. כשאבא והבת לא בקשר. לא כשאמא והילדות לא בקשר. אם אפשר לשבת לשיחה רצינית עם הגרוש שלך? זה מאוד חשוב שהדברים יעברו באופן ישיר ביניכם ולא בעקיפין.

 

[slifshitz]

אני חושב שזה שלב בהתפתחות

אני לא מבין בזה אבל נראה לי שיש שלבי התפתחות, ובכל שלב ניתן לצפות להתנהגות מסוימת ובגיל ה"טיפש עשרה" הרבה נערות מתקרבות מאוד לאביהם (מכיר הרבה דוגמאות כאלה). לפי דעתי את צריכה להשאר קרובה אליהן, להעביר אליהן הרבה אהבה, ובזמן הנכון, תקבלי הכל בחזרה. לפי דעתי אין תחליף לאמא, גם אם הן מתלהבות מאשתו של האבא שלהן, עדין אין לך תחליף ובנוסף, רצוי שתשמרי על יחסים טובים גם עם האבא שלהן (למען הילדים)

 

[ItsOk]

בתור ילדה להורים גרושים

זה תלוי בסיבה גם שהתגרשתם הם לא יימחקו אותך כל כך מהר אל תדאגי, וכנראה יש לך בנות עם הרבה אומץ כשההורים שלי רק התגרשו והם התגרשו רק בגלל אמא שלי כל מה שרציתי זה לעוף ממנה ולהראות לה שאני כועסת עלייה ושזה בגללה ושהיא אשמה ורציתי לכעוס עליה כל כך! אבל לא עשיתי את זה כי אני פחדנית האמת שעשיתי משו קטן שפגע בה אבל זה עבר אחרי שעתיים וחצי והמשכתי "הלאה" וזה אוכל מבפנים הם לפחות לא חיות עם הרגשה נוראית בבטן ויודעות שהן לעולם לא יצטרכו להוציא אתזה..אני החלקתי, הם בחרו להוציא את זה....וזה טוב אולי ככה הם ייכעסו עלייך, באיזהשהו שלב יתגברו על זה ויחזרו לקשר נורמלי. אני בקשר נורמלי עם אמא שלי ולא כל הזמן כועסת עליה אבל יש בי בפנים משו שמאוד כועס עליה ואני תמיד מדמיינת איך זה יהיה להגיד לה את זה כשהיא תשאל אותי על זה בעוד המון שנים שאני יהיה אמא. הכי טוב לדעתי זה לנהל איתן קשר אבל לא חונק מדי אולי תתקשרי ותשמרי על קשר ואם צריך על אש קטנה, אבל תני להן לפרוק את זה.. תאמיני לי את לא רוצה שהן יישארו עם ההררגשה הזאת.

 

[הפרי האסור 2003]

אני חושבת שיש סיכוי טוב מאוד

שלהסתה יש חלק מאוד גדול בהתנהגות שלהן. ילדים רוצים קרבה אל הוריהם, והם לא מנתקים איתם קשר כך סתם משום מקום, אלא אם ממלאים להם את הראש. יש מקום לבדוק את העניין הזה.