נתק תקשורתי עם ההורים

פו-הדוב

New member
נתק תקשורתי עם ההורים

היי לכל ההורים כאן יש לי שאלה אלייכם כיצד פותרים מצב של נתק תקשורתי עם ההורים? יש לי אח בכור שנפגע קשה בתאונת דרכים לפני שנתיים+ מאז באופן טבעי ומובן רוב צומת הלב של הורי מופנת אליו,דבר זה גרם לי לנתק תקשורתי מסויים עם הההורים שלי. כרגע המצב הוא שאנו מטפלים בבעיה אצל פסיכולוג וישבנו אצלו וכל אחד הבהיר את הצד שלו אך עדיין אני מרגיש שכל רצונם הוא שאני יגמור ביה``ס וזהו ויצא לחיים הבוגרים,אין שום נושא שיחה אחר ביניינו כמעט,ואני מרגיש כנטל נוסף שאין לאף אחד מהם כח אליו. כיצד עוד אפשר להסביר להם את זה?(כי הם די מכחישים את זה). עצות יתקבלו בברכה ביי אסף
 

m_katzmann

New member
הפוך על הפוך

לאסף שלום, ההורים שלך וגם אתה עברתם טראומה קשה כשנפגע אחיך הבכור. ההורים שלך במצוקה אדירה, כי בבת אחת חרב עליהם כל עולמם. לא בגלל שהם אוהבים את אחיך יותר, אלא משום שילד שהשקיעו בו כל כך הרבה הפך פתאום לכל כך תלוי שוב בהם. והם מרגישים שהוא זקוק להם כרגע יותר מאשר אתה. אסף, אתה לא נטל נוסף, למעשה, אתה בכלל לא נטל. הם סומכים עליך ואפילו אולי זקוקים לתמיכתך. היוצרות התהפכו פה קצת. הקטן הפך לגדול וההורים הפכו לנזקקים. נסה להבין אותם ולראות את מצוקתם. אני בטוחה שהם רק רוצים את טובתך, לכן כל חשוב להם שתלמד ותצליח. נסה לדבר איתם ותסביר להם שאתה זקוק להם לא פחות מאשר אחיך. חוץ מזה אני לא בטוחה שכל הבעיה היא רק תשומת הלב שמוקדשת היום לאחיך. איך הרגשת במשפחה לפני התאונה? האם הכל אז היה בסדר ולא היו כעסים או תקשורת לקויה? כי אם לפני התאונה היו ביניכם יחסים טובים - אין שום סיבה שלא תמצאו שוב את הדרך האחד אל השני. כי אתם יחידה אחת. אתה זקוק להם בדיוק כמו שהם זקוקים לך. מקווה שעזרתי ולו במעט, מאיה
 

גרא.

New member
הוריך במצוקה,זקוקים להבנה והתחשבות

פו-הדוב,הוריך עברו טראומה (פגיעה נפשית) קשה ביותר,עדיין סובלים,וימשיכו גם בעתיד להתייסר על הפגיעה הקטלנית של אחיך בתאונת הדרכים.אתה צודק בתחושתך שמירב תשומת הלב מופנית לאחיך.הוא כנראה זקוק לכך בצורה נואשת.. תן להם את כל הזמן שבעולם שהם זקוקים לו עלמנת להתמודד עם מצוקתם הרגשית. אין לי ספק שהם אוהבים אותך,מעריכים אותך כבוגר,ונותנים לך אשראי ענקי ליכולתך להתמודד לםי שעה,בלעדיהם עם בעיותך.אכן,את מירב האנרגיה הנפשית שלהם הם משקיעים באחיך.ולך כמעט לא נשאר.אבל פו,זה יחס שנוצר בחוסר ברירה,ולא מתוך בחירה.ממכתבך לא ברור מהו גילך..אבל נסה להתמקד יותר בחברת בני גילך,בספורט,במחשב וכדומה..נסה להבין את מצוקת הוריך,ואולי תנסה גם להתחבר אליהם בדאגה ובטיפול באחיך,זה עשוי לעזור.
 

פלונית

New member
זה קשה

אסף היקר,תהיה חזק ולמרות הכל,נסה להבין את ההורים שלך,ואל תתיאש ותמשיך לנסות,וכמה שזה קשה תילחם על קשר איתם,כי אתה יכול לתת להם כוח והרבה נחת.הם מתנהגים כך כי הם סומכים עליך-פשוט זו תקופה כזו שקשה להם להפגין זאת כלפיך.תהייה חזק,מתוק,תנסה לדבר איתם ולהסביר להם שהקשר איתם חשוב לך.שיהיה בהצלחה,ואל תרגיש נטל כי אתה מקור האור !!!
 
למעלה