תודה על ששמרת על המסגרת
חיה לא מבזבזת גרם אנרגיה סתם. חתול אינו מזיז את קצה שפמו אם אין לכך משמעות השרדותית. זה אנסטינקט בסיסי. הוא רפוי בדריכות. קשת שדרוכה כל הזמן מאבדת את גמישותה. אדם כל הזמן ובכל רגע נתון, נע בין השאלות והתשובות. אפילו פעולה גופנית פשוטה ולא מודעת של הנשימה כרוכה בשאלה האם אני צריך חמצן. הנשימה היא התשובה. כנ"ל לגבי רעב צמא שינה, וכל דבר. אם גופנו היה מטיל ספק בצורך לנשום מן הסתם היינו נחנקים. גוף בריא שואל שאלה ונותן תשובה, גירוי ותגובה, אלה דברים מאוד בסיסיים. לגוף המאוזן אין ספק. כשהספק מתחיל לנקר בנו זו עדות לכך שיש חוסר איזון ברמות הכי גבוהות, אחר כך זה מתבטא בפעולות הגופניות היומיומיות ובכל מיני מערכות ובצורה של חולי. בסופו של דבר ( לדעתי ) ישנה רק אמת אחת בסיסית. הפרשנויות לה אינסופיות ואולי זהו היופי שבדבר. אתן לך דוגמא : אדם משול לבייגלה. יש בייגלה עגול, אפשר שיהיה משולש, מרובע, עם סומסום בלי סומסום, מלוח, מתוק, חרוך וכו... אך המשותף בין כל הבייגלים הוא החור שיש לכולם. כך אני ואתה היינו הך ( אח ? ), למראית העין אנו שונים, באנו מעולמות אחרים, לשנינו תכונות שונות, אבל בד.נ.א האנושי אנחנו זהים לחלוטין ונושאים את אותם כרומוזומים המבדילים אותנו ממינים אחרים.
