סבא וסבתא "ברחו" לחו"ל כדי לא לעשות בייביסיטר

[פרפרי אהבה]

סבא וסבתא "ברחו" לחו"ל כדי לא לעשות בייביסיטר

בקבוצת פייסבוק שאני חברה בה כמה אמהות התלוננו בצחוק שההורים "ברחו" לחו"ל העיקר לא לעזור להם עם הקטנים.
ברור שזו לא החובה של ההורים לעשות בייביסיטר או לעזור להורים צעירים עם הילדים וזכותם לטוס לחו"ל אבל הבנות שם ממש הרגישו שזה היה מהמקום הזה של ה"דווקא" וזה גרם לרגשות מאוד שליליים כלפי ההורים.

אצלי זה לא רלוונטי כי גרה במדינה אחרת מההורים וההורים שלי מאוד היו שמחים לעזור והייתי שמחה אם היו עוזרים לי בדרך שמתאימה לשלושתנו אבל תוהה האם זו באמת ההרגשה של ההורים שלנו שצריך לברוח כדי שלא יתפסו לבייביסיטר וכו'.

אשמח לשמוע את הצד של ההורים הצעירים והצד של הסבא והסבתא בעניין. איך זה אצלכם? האם נותנים/מציעים עזרה עם הילדים בחופש?

 

[חייבתלהגיב]

אנחנו ממש לא מפילים את הילדות על הסבים.

לפעמים חמותי מציעה ופעם הגדולות היו אצלה כשבעלי היה בחו"ל, אבל בגדול אני נגד.

 

[ויקה1222]

בעיני זה משונה עד מאוד

אז אכן ההורים לא חייבים לנו כלום וכו" וגו". ועכשיו, כשאמרתי את זה, אני מוסיפה שבעיני זה מוזר ושלילי ברמות. ההורים שלי בחיים לא עשו דבר כזה, להפך, כשהם נוסעים (ולא באוגוסט) הם טורחים ומעדכנים אותי וגם מוודאים שאני בסדר עם התעריך, אפילו היום כשהילדים מתבגרים (אבל מתבגרים שאוהבים ללכת לסבא וסבתא אחרי בית ספר). אם הם היו מבריזים לי בסוף אוגוסט כשהילדים היו קטנים, הייתי מאוד נפגעת. מצד שני, הם זוכרים לכמויות אהבה אינסופיות מהנכדים, כך שנראה לי שעשו עסקה טובה. והדברים דומים גם בצד השני.

 

[הייתיאביבקיץ]

ההורים שלי מארחים כל נכד למשך כמה ימים בזמן החופש

ל״קייטנת סבא וסבתא״. לפעמים מארחים שני נכדים ביחד, בני דודים שקרובים בגיל.

אבל עושים את זה בשביל הכיף. הנכדים מאד אוהבים את הביקור, ואני מקווה שגם ההורים שלי נהנים. לא עושים כי צריך, אלא בשביל ההנאה. כל השנים - תמיד היו לנו פתרונות, זה לא שהיינו חייבים את הבייביסיטינג הזה.
וכמו שכתבה מעליי - מתכננים כמה שבועות מראש. כל אחד אומר איזה שבוע מתאים לו, גם לנו וגם לילדים וגם להוריי יש תוכניות, צריך לתאם.

אני חושבת שנחמד כשסבים יכולים ורוצים לעזור, אבל אם לא - ההורים הצעירים צריכים להבין שההורים שלהם לא חייבים לעזור.
מצד שני, אני מבינה הורים שגם ככה מאד לחוצים, קשב לתמרן עם עבודה וילדים, ואין מסגרות בחופש, ואלה שיש כלכך יקרות - אני מבינה איך הופכים להיות לחוצים ודרשנים.

 

[mykal]

הכותרת ממש "הקפיצה"

אותי, הורים צריכים לברוח לחו"ל --כדי לא לעשות בייביסיטר?
באמת?
לא רק שהורים יכולים פשוט לומר--סליחה, אין לי כח, או לא מתאים לי--
אבל הממערכת כ"כ מלחיצה שצריך לברוח?
אבל, רק הבוקר בעלי אמר (איש שממש לא אוהב נופש)
תראי כולם יוצאים קצת לחופש, לשנות אקלים (אני סובלת מהקיץ החם מאוד)
ורק אנחנו לא יוצאם בכלל.
אז הורים גם זכאים למנוחה/לניקוי ראש/להחלפת אקלים,
למה "ברחו".
וזה שהילדים נעלבים/כועסים--חושבים שחייבים להם זו בעיה שלהם.
אצלי נמצאים המון בחופשה--וכיף לי עם זה. אבל אם אחליט לנסע--
ממש אבל ממש לא חושבת שאי מי מילדי יעלב או יכעס.

 

[sweetdreams]

נו באמת... הם לא צריכים ״לברוח״, והם רשאים לנסוע לחו״ל.

אני גם לא מבינה את הקטע הזה של לתאם עם ההורים את התאריך לפני שהם נוסעים, אחרת זה נקרא ״לברוח״ או ״להבריז״. בעיניי זה שטויות. הם לא צריכים לתאם שומדבר. אולי רק להודיע, כי זה די סביר והגיוני במשפחות קרובות שמודיעים על נסיעות (היי, גם אנחנו מודיעים להורים ולאחים שלנו כשאנחנו נוסעים, וזה ממש לא כי מישהו חייב למישהו משהו בזמן הזה..).
גם אפשר לחשוב לכמה זמן הם נוסעים, חודש? בטח חופשה של שבוע-שבועיים. גם ההורים הכי לחוצים, יכולים להסתדר לבד שבועיים עם הילדים של עצמם, בלי לעשות פרצופים על כך שלא עוזרים להם.

 

[איילה א]

אלה שני צדדים של אותו מטבע

נשים בוגרות עם ילדים שמתרגזות על כך שהוריהן נוסעים לחופש כנראה מחייבות את ההורים "לברוח" כי הן חושבות שחייבים להן ולא יודעות לקבל לא.
&nbsp
ההורים שלנו משתדלים שלא לנסוע בחופשות. להיפך, הם שואלים אותנו וחמותי הגדילה לעשות ושאלה אם זה בסדר מבחינתי שהיא תיסע לחול לשבוע כשהייתי בחודש תשיעי. הרגעתי אותה שאני יכולה ללדת גם בלעדיה ושהיא יכולה לנסוע בשקט. בסוף היא לא נסעה. החליטה שהיא תרגיש עם זה לא בנוח. התשובה הקבועה שלנו כששואלים אותנו היא "תיסעו בכיף", גם אם זה מחייב אותנו להיערכות פחות נוחה. מצד שני, אנחנו תמיד מעריכים את העזרה הגדולה שאנחנו מקבלים מההורים, תמיד מודים להם וממש לא לוקחים את זה כמובן מאליו. הילד שלנו התברך בסבים מאוד קרובים שאוהבים אותו וכיף גדול גם לו וגם להם לבלות ביחד. זה שהם עוזרים לנו על הדרך זה בונוס, אבל אני מקפידה לזכור שאנחנו לא העיקר פה אלא חיזוק הקשר הנפלא בין ההורים שלנו לנכדים שלהם, ושהם בפירוש לא חייבים לנו כלום. ככה גם הרבה יותר נעים להם לסייע, אף אחד לא אוהב להרגיש שלוקחים אותו כמובן מאליו.

 

[yeshpitaron]

תשובה שאהבתי גם את הלך החשיבה.

 

[פריZמה]

הם כנראה ידעו ממה הם בורחים

 

[יוליקה]

יש לי ששה נכדים

אנחנו מחכים שהנכדים יגיעו אלינו...
אני נסעתי עם בתי לאילת כדי לשמור על 2 בזמן שהיא עבדה שם
השלישית היתה עם בעלי בבית
2 היו עדין בסיום הקייטנה וחיכו לתורם
היום הגעתי הביתה עם שלושה!!
הקטן ביותר בן 14 חודש היחיד שנשאר בבית....

 

[מימי מייאו 1]

לאמא שלי יש בעיה הפוכה, הנכדה (רגע לפני גיוס)

בורחת לחו"ל ולא באה מספיק לסבתא...

 

[נומלה]

לא אוהבת משפטים כאלה

"ברור שזו לא החובה של ההורים לעשות בייביסיטר או לעזור להורים צעירים עם הילדים וזכותם לטוס לחו"ל אבל הבנות שם ממש הרגישו שזה היה מהמקום הזה של ה"דווקא" וזה גרם לרגשות מאוד שליליים כלפי ההורים."
אין דבר כזה. אם ברור אז ברור ואין אבל. מי שעושה ילדים אחראי לטיפול בהם. סבא וסבתא זה בונוס. ככה נהגתי כאמא צעירה, וזה מה שאני חושבת שנכון. יותר מזה, אני מתעבת את חודשי הקייץ בארץ כי חם לי נורא. אני מבינה כל אחד שיכול ובוחר לברוח לארצות הקור בקיץ.

 

[סיגלית 2014]

 

[Lhuna1]

 

[adif11]

 

[RossieL]

בורחים? הבריזו?

ממש מקוממים הביטויים האלו.
כאילו מה, לסבא וסבתא אין חיים?
עכשיו הם צריכים לבקש אישור/ רשות לצאת לחופשה ולא, יבולע להם?

סבא וסבתא, כתבה כאן מישהי לפני, זה בהחלט בונוס ויש להם את הפריבילגיה, שאין להורים, אם הם רוצים, הם נוסעים או נשארים, עוזרים או לא.
ואם להורים [הצעירים] יש עם זה בעיה, שיתמודדו.

בעיני זו פשוט חוצפה לבוא בטענות לסבים וסבתות שאולי, לטעמם, לא מספיק עוזרים, כשהדגש הוא על עוזרים!
תפקיד ההורים לגדל את הילדים והסבים והסבתות נמצאים שם בשביל לפנק ולעזור, כל אחד לפי יכולתו ורצונו!

אז בחודשי הקיץ, כשכל עם ישראל ואחותו יוצאים לחופשה, או בכל זמן אחר, גם סבא וסבתא, אם נפשם חושקת, יצאו לחופשה והם לא צריכים לקבל על כך אישור מראש או בכלל. ומי שהביא ילדים לעולם - שיגדל אותם בבריאות טובה ויעשה כמיטב יכולתו מבלי להתסמך על אף אחד שיעשה את זה במקומו!


אה, ו.... שלום, נעים מאד
זו לי פעם ראשונה בפורום

 

[נושיתי האחת]

היי. הגעתי מהראשי. הכותרת של דברייך נשמעה לי

קצת אגוצנטרית. מה זה ההורים ברחו? האם אותן אמהות מצפות שסבא וסבתא יתאמו כל פעולה איתן? אומרים שבדר״כ סבא וסבתא לא יודעים לשים גבולת במעורבות שלהם בחיי המשפחה של ילדיהם. כאן זה נראה כאילו לאמהות אין גבולות לגבי סבא וסבתא. ולי עדיין אין נכדים. מחכה ומצפה, אך טרם מגיעים...

 

[rain31]

זה מאוד תלוי בסיטואציה ובסידור בינהם

אם נעזרים בסבא-סבתא לעיתים קרובות או יש סידור שקבעו מראש - אז כן, זה קצת חוסר התחשבות לנסוע לחו"ל, רצוי לפחות להודיע מראש לילדים שיתארגנו על סידור לילדיהם במידה והם עובדים בתקופה זו. אבל אם אין סידור קבוע מראש אז לא רואה שום בעיה. סבא-סבתא לא צריכים אישור של אף אחד כדי לצאת לחופשה.
במקרה שלי אין לי עזרה מהוריי, הם עדיין עובדים משרה מלאה ולא פנסיונרים. אמי עובדת קשה, גם בבית עושה הכל לבד ואני ממש לא רוצה ליצר לה עוד עבודה, מה גם שבאמת אין לה זמן פנוי.
הייתי נעזרת בחמי בתקופה שעבדתי משמרות והיה מגיע אלינו פעמיים בשבוע.
לצרכים אישיים אני לא מבקשת אף פעם .
גיסתי למשל כן נעזרה המון בחמותי, כרגע המצב שונה בגלל מצבה הבריאותי...
אבל הרבה פעמים היה נראה לי שהיא מנצלת אותה יותר מדי. הם כבר לא צעירים, הם עשו את שלהם, גידלו את ילדיהם ומגיע להם להנות מהנכדים ולא לתפקד כבייביסטר על בסיס קבוע.

 

[הפוך עם ראש כפול]

אצלי כבר שנים ההורים שלי טסים לחודש-חודשיים ביולי ואוגוסט...
הם בד"כ טסים לאחי (בקנדה) בחודשים היותר חמים של השנה, וברוב השנים זה בדרך כלל נפל על הקיץ. הסתדרנו. להגיד ששמחתי? לא. אבל זכותם המלאה ומצאנו דרכים להסתדר. מעולם לא סמכתי עליהם שהם "יסדרו" לי את הקיץ. אני לא חושבת שזה תפקידם.