קשור ובכלל
Zach Wahls מספר על המשפחה שלו. באשר למידת קבלת הלסביUת, וכמובן גם למידת קבלת נכדותים לא ביולוגים - מכיוון שבורות בשילוב דעות קדומות ופחדים בלתי רציונלים, הם השחקנים העיקריים במשוואה. אני מאמינה שה"תפקיד" שלכן הוא להפחית את רמת הבורות והפחדים. דהיינו, להביא מידע, לדבר, להפנות וכו'. סרטונים כגון הנ"ל, אתרי מידע, ספרים, וכדומה. ניתן כמובן להפנות הורים לארגון תהל"ה. אך החשוב ביותר הן שיחות בהן תאפשרו להורים לומר לכן את הפחדים, את הדעות הקדומות, את המחשבות. ללא כעס או התלהמות מצדכן. פשוט לשמוע, ואז להשמיע ולעזור להם לגלות את העובדות, את המציאות. תכינו את עצמכן, תלמדו, תאספו מידע וכו'. השקיעו במחקר קטן. קיימים אלפי אתרים טובים עם מידע אודות שאלות שכיחות, הורות, פירוק סטריוטיפים, מיתוסים מול עובדות וכך הלאה. בעיניי אגב, זה אבסורד כמובן, ומרגיז שבכלל צריך לעשות עבודה כזאת, אבל אין ברירה אם רוצים לשמור על קשר טוב עם ההורים. מתנצלת שאין לי זמן וכוח להציב קישורים ולפרט יותר (אם תחפשו מידע בנושא בפורום לסביות של "נענע". תוכלו למצוא מגילות שכתבתי בנושא, כולל הפניות וקישורים). אני מאמינה שהשיטה ברורה וניתן למצוא מידע די בקלות. אצלי אישית, היה מגוון. הורי הפגינו יחס ישיר והדוק בין מידת קבלת הלסביUת שלי, לבין קבלת הילדים. הם קבלו את הבן הלא ביולוגי שלי כנכד לכל דבר ועניין, בכלל לא הייתה שאלה כזאת. אמא של זוגתי דאז, לא קבלה בכלל, לא הייתה מוכנה להתייחס לעניין, והתעלמה מהבן הראשון (ביולוגי שלי). את הבן השני היא כבר לא זכתה לראות, היא נפטרה כשנתיים לפני שנולד. הרבה אנשותים חושבותים שניתן לחיות לנצח, ומתעסקותים בשטויות כל החיים. אם וכאשר שמבינים את העניין, אם מבינים שכל יום שחולף לא יחזור, מתחילים לקלוט שרצוי להשליך שטויות לפח הזבל ולהתמקד בדבר היחיד שבאמת חשוב בחיים. שיהיה בהצלחה עם ההריון ועם ההורים