סבא עם אופי

tairon

New member
סבא עם אופי

השבוע נזכרתי בסבא הגדול שלי שנפטר בגיל 93 היום כבר אין אנשים מהסוג הזה עד גיל 93 קרא ללא משקפים את העיתון חסר למי שהיה בא לבקר אותו עם לא נכנס עם עיתון ביד ורצוי היה מאד לתת את העיתון בסוף הביקור אחרת החל מאותו רגע ששמת לו את העיתון ביד אתה לא קיים היה בולע אותו בשקיקה עישן עד יומו האחרון היה מעודכן בכל מה שנעשה במדינה ואם לא נתנו לו את העיתון בתחילת הביקור היינו זוכים לשמוע סיפורי ילדות בגרות שלו אחד הסיפורים שהכי זכור לי הוא הסיפור על צורת ההכרות עם סבתא שלי היא היתה מאוהבת באחר והמשפחה שלה לא רצתה באחר כי לא נחשב לשידוך טוב ולכן לבסוף נישאה לסבא שלי לא היא לא היתה מאוהבת בו והוא סיפר לנו איזה תכשיט הוא היה אבל הוא היה מאוהב בה היא למדה לאהוב אותו והיא היתה הגבר בבית החזיקה אותו קצר ככה הוא היה מספר הוא היה בורח לה לשחק קלפים עם החבר`ה היא היתה מגיעה אחריו הופכת להם ת`שולחן ומכריזה על סיום המשחק לרבות הימים נולד להם ילד שזה סבא שלי הוא נולד חולני והיא בתוקף היותה אחות טיפלה בו ונלחמה עבורו גם הוא מסתבר היה תכשיט לא קטן כי בגיל 15 הוא עשה להם ויברח לישראל והם הגיעו לפה לחפש אותו ונשארו כאן בעקבותיו בנו את ביתם והיא ככה הוא היה מספר בזמן הצאנה לא היה דבר שלא השיגה לוחמת אמיתית ככה הוא כינה אותה חודשים לפני שהוא נפטר היא הלכה לעולמה והוא על הקבר הבטיח לה שלא תאלץ לחכות לו יותר מדי הוא יגיע אליה ואכן עמד בהבטחה שלו וחודשים לאחר מכן הוא נפטר לא חושב שהיום מיצרים אנשים מסוגו הוא היה מיוחד בדרכו שלו
 

קרני

New member
הסיפורים הכי מרתקים...

הם הסיפורים של הסבים והסבתות... אני יכולה לשבת שעות ולשמוע את סבתא שלי מספרת... לא אכפת לי ששמעתי את הסיפור הזה כבר לפחות 10 פעמים... כן, אנשים כאלו כבר לא ``מייצרים``... החברה שלנו לא מאפשרת לנו לחיות כמו פעם... אם זה לטובה או לרעה? המממ.... אם היה ניתן לקחת רק את הדברים הטובים מכל תקופה - אשרינו... אבל היי, די. יקיצה! :))
 
למעלה