סבא שלי נפטר

סלינוש

New member
סבא שלי נפטר

לפני קצת יותר מחצי שעה נפטר סבא שלי. שילוב של אלצהיימר עם דלקת ריאות קשה, דלקת במערכת השתן, פצעי לחץ - קריסת מערכות. סבא שלי לא ממש היה סבא, הוא לא הכיר אותי או את המשפחה גם בימים שהוא היה צלול, גם לאמא שלי ולאחים שלה הוא לא תפקד כאבא במיוחד.. הוא וסבתא שלי גרושים עוד מלפני שנולדתי. בכל זאת, לולא הוא - הרבה אנשים שיקרים לי לא היו כאן. אמא לא הייתה קיימת, גם אני לא. האחים, הדודים, הבני דודים.... ואחרי הכל, הוא אבא של אמא. כשההורים שלי פגיעים, אני פגיעה מאוד. את זה גיליתי כשאבא שלי עבר ארוע מוחי לפני 4 שנים. כשגיליתי שהם בני אדם וגם הם יכולים להפגע - קרסתי. והיום הצער על אובדן סבא, כמה שזה יישמע חסר רגש ומגעיל - לא משמעותי לי, כמו הדאגה לאמא, ולמשפחה. כנראה מחר תתקיים הלוויה. אני מקווה שאצליח להרגיש משהו. קצת רגש, כי אני כועסת על עצמי - שאין בי עצב, אין תחושת אובדן.. רק דאגה אמיתית למשפחה. ועם כל המילים נטולות הרגש האלה, יהי זכרו ברוך, כסבא, כאבא של אמא, כאדם - טוב שנגאל מיסוריו.
 

יעל :-)

New member
../images/Emo16.gif

סלינוש יכולה להבין אותך על העובדה שיש אנשים שיש לנו קירבה (ביולוגית) אליהם אך רגש גדול כלפיהם לא נמצא. לא כל אדם מצליח לגרום לנו להרגיש לפעמים בהלוויות וברגעים קשים גם אם לא בהכרח נוגעים לנו, כאשר אנו רואים את היקרים לנו מסביבנו כואבים, אנחנו גם מרגישים משהו בפנים. אל תכעסי על עצמך תהיי את ותרגישי מה שיש בך בפנים. יהי זכרו ברוך
 
../images/Emo16.gif ../images/Emo7.gif ../images/Emo16.gif

סלינוש יקירה, הרשי נא לי לחבקך חזק ולומר כי פרידה באשר היא - ובעיקר אם היא לאדם שרצינו בקרבתו אך לא יכולנו לה - כואבת ופוערת בתוכנו בור עמוק שמעט יכול למלאו. אהבה, תקווה, אושר מועט, עזרה לאחר - יכולים להרגיע את הכאב..והזמן...גם הזמן יודע לרפא. מלטפת את ראשך ומוחה דמעתך בשעת הכאב הזו. מי יתן ותוכלי להתנחם ברגעי האושר המעטים שהיו לך איתו או במחשבותייך עליו. אוהבת. ברבורה.
 
למעלה