סבא

סבא

סבא, בעולם יש דמויות בודדות שהן כל כולן טוב גדול ומוחלט. אין לי שום ספק שאתה אחד מאותן דמויות,אני עדין רואה את זה בעינים שלך שנשארו הדבר היחיד שעדין משדר איזה זכר של חיות שהייתה ועכשיו איננה עוד. איפה השנינות,הבדיחות בידיש - לאן ההומור נעלם? סבא,אתה האדם ההכי נפלא שיצא לי לפגוש מעודי,אני רק יכול להצטער שלא נולדתי אפילו לפני כדי לראות אותך לפני הדעיכה,לפני שהפכת לשבר כלי. אני חושב שגם עכשיו,מבעד לפנים המיוסרות ולגוף שאינו מסוגל לשאת אותך לשום מקום,עדין מסתתר אותו שובב פולני קטן שאהב להציק לאחים הגדולים שלו בסיפורים שכל כך הטבת לספר לפני שאיבדת את המילים. האם אזכה פעם לראות אותך חוזר אפילו לרגע לעולם? האם אזכה לראות משפט רצוף שיוצא מפיך ללא בילבול? אוזניך לא שומעות כמעט,עיניך רואות בקושי,ראשך מבולבל עליך - אבל אין ספק בליבי שנפשך חיה ובועטת,רוצה לשפוך את האור שהוא אתה על העולם,עלי. סבא,אני אוהב אותך ואני יודע שאתה אוהב אותי גם כן גם אם אתה לא מסוגל להגיד לי את זה לגמרי.
 

מרגו

New member
מרגש לקרוא מכתב לסבא. רובנו

תמיד חושבים על אלו שחיים ובועטים סביבנו, ולא מתפנים לחשוב על אלו שכבר קשה להם להגיב. כיף שיש נכד כזה.
 
למעלה