קלייטון.ש
Well-known member
אוריאנה נטשה את הביטוי ההוא והחליפה בחדש. המשמעות נשארה אותה משמעות, במיוחד כשהיא באה עם ידיים קטנות שמחבקות את צווארי ושפתיים שנצמדות למצחי.
נעמי מחקה את אחותה במדויק, וגם אם היא לא זו שמחליטה איך לקרוא לי, היא מתכוונת בכנות לאותו דבר.
שמחתי גדלה אפילו מעבר למה שציפיתי - ולא חשבתי שזה עוד אפשרי - כשהסתבר שגם רחל התינוקת יודעת להגיד "סבא", שהיא לגמרי בעניין שלי, ורוצה לבוא עם התאומות לאן שהן הולכות עם סבא וסבתא.
כולם קוראים לרחל "רחל התינוקת" כאילו זה הולך להיות כינויה גם כשתהיה בת 80. "סבתא רחל התינוקת". אורי וליאור בני אותו גיל בדיוק, ולא סוחבים את אותו תואר. אבל אליהם מתייחסים בדרך כלל פשוט כאל "הבנים" כמו בשאלה שנשמעת הרבה "איפה הבנים? מישהו ראה את הבנים?"
אוריאנה אומרת בקול בוגר, רציני ומדוייק "אחותי רחל התינוקת". אף אחד לא מתכוון לתקן אותה ולהסביר שרחל היא בת דודה ולא אחות, ואם היינו מנסים היתה בעיה, כי אוריאנה ונעמי קוראות "אמא" גם לאמא של רחל. לפי מה שנראה התאומות רואות באמא של רחל את אימן העיקרית, המטפלת העיקרית. אליה הן פונות כשלא נוח להן, כשהן עייפות או רעבות או עצובות. באימן הביולוגית הן רואות בעיקר חברה שמתאימה לקשר כשהכל בסדר.
אוריאנה מתגלית כגברת צעירה חריפה במיוחד. היא מזכירה לי את בתי הקטנה (אמא של רחל) שבגיל שנתיים ניהלה איתי שיחות פילוסופיות על משמעות החיים, והפחידה אותי למוות, כי לא היה לי מושג - ואין לי עד היום - איפה קלטה את התובנות האלה, שלא לומר איך היא יודעת להשתמש בהן בדיוק בהקשרים הנכונים. אוריאנה מאד דומה לה, חכמה באופן מפחיד. אני יודע שילדים הם באופן כללי יצורים חכמים ושהם צריכים להיות כאלה בשביל לשרוד בעולם הפכפך, אכזר ומסוכן. אבל יש ילדים חכמים ויש אוריאנה, וזה בכלל לא אותו דבר.
בשיחת המבוגרים בערב שישי התבשרנו ששלושת הזוגות הצעירים שוב בהריון, ושוב באותו שבוע. כפי שצפיתי והערכתי וניבאתי וחששתי והתרעתי והתריתי והזהרתי, הם עשו את זה בכוונה. הכל בשביל להביא לעולם עוד שלושה ילדים באותו יום, ואם אפשר - באותה דקה. אשתי אומרת "זו היתה נבואה שהגשימה את עצמה" כי באמת מרוב דאגה שכך הם יעשו פמפמתי להם כמה זה הזוי. מצד שני קשה לי להאמין שהם יקבלו החלטות כאלה רק בשביל לשגע אותי.
נעמי מחקה את אחותה במדויק, וגם אם היא לא זו שמחליטה איך לקרוא לי, היא מתכוונת בכנות לאותו דבר.
שמחתי גדלה אפילו מעבר למה שציפיתי - ולא חשבתי שזה עוד אפשרי - כשהסתבר שגם רחל התינוקת יודעת להגיד "סבא", שהיא לגמרי בעניין שלי, ורוצה לבוא עם התאומות לאן שהן הולכות עם סבא וסבתא.
כולם קוראים לרחל "רחל התינוקת" כאילו זה הולך להיות כינויה גם כשתהיה בת 80. "סבתא רחל התינוקת". אורי וליאור בני אותו גיל בדיוק, ולא סוחבים את אותו תואר. אבל אליהם מתייחסים בדרך כלל פשוט כאל "הבנים" כמו בשאלה שנשמעת הרבה "איפה הבנים? מישהו ראה את הבנים?"
אוריאנה אומרת בקול בוגר, רציני ומדוייק "אחותי רחל התינוקת". אף אחד לא מתכוון לתקן אותה ולהסביר שרחל היא בת דודה ולא אחות, ואם היינו מנסים היתה בעיה, כי אוריאנה ונעמי קוראות "אמא" גם לאמא של רחל. לפי מה שנראה התאומות רואות באמא של רחל את אימן העיקרית, המטפלת העיקרית. אליה הן פונות כשלא נוח להן, כשהן עייפות או רעבות או עצובות. באימן הביולוגית הן רואות בעיקר חברה שמתאימה לקשר כשהכל בסדר.
אוריאנה מתגלית כגברת צעירה חריפה במיוחד. היא מזכירה לי את בתי הקטנה (אמא של רחל) שבגיל שנתיים ניהלה איתי שיחות פילוסופיות על משמעות החיים, והפחידה אותי למוות, כי לא היה לי מושג - ואין לי עד היום - איפה קלטה את התובנות האלה, שלא לומר איך היא יודעת להשתמש בהן בדיוק בהקשרים הנכונים. אוריאנה מאד דומה לה, חכמה באופן מפחיד. אני יודע שילדים הם באופן כללי יצורים חכמים ושהם צריכים להיות כאלה בשביל לשרוד בעולם הפכפך, אכזר ומסוכן. אבל יש ילדים חכמים ויש אוריאנה, וזה בכלל לא אותו דבר.
בשיחת המבוגרים בערב שישי התבשרנו ששלושת הזוגות הצעירים שוב בהריון, ושוב באותו שבוע. כפי שצפיתי והערכתי וניבאתי וחששתי והתרעתי והתריתי והזהרתי, הם עשו את זה בכוונה. הכל בשביל להביא לעולם עוד שלושה ילדים באותו יום, ואם אפשר - באותה דקה. אשתי אומרת "זו היתה נבואה שהגשימה את עצמה" כי באמת מרוב דאגה שכך הם יעשו פמפמתי להם כמה זה הזוי. מצד שני קשה לי להאמין שהם יקבלו החלטות כאלה רק בשביל לשגע אותי.
