זמן להיפתח../images/Emo4.gif
שבוע שיחות בטלפון,
מתלבטת...כן/לא ....כן/לא בסוף החלטתי...לכי על זה מה כבר יכול להיות. שלח לי SMS ואמר לי "נו....את לא חושבת שהגיע הזמן להיפגש" אמרתי טוב... הבחור בשלילה, מה שאומר שאני נתבקשתי להשקיע מרחק נסיעה, דלק,
מאמץ ושלא לדבר על ביביי סיטר. בדרך ...שואלת איך מגיעים ולאן,,,לתומי חשבתי בית קפה מוכר וידוע. והוא בבטחון מלא...ניפגש ליד ביתי...יתאים יתאים, לא, לא. "אני כבר בשניה הראשונה יודע אם זה זה או לא".
התעקשתי ואמרתי...ואם זה זה...נמשיך לעמוד ברחוב? "מה עושה לכן הבחורות שני כסאות ושולחן", "מה כ"כ נחמד בלשבת לשתות קפה" "כאילו זה העניין"....
ואני קצת בשוק, מנסה להעביר את המבוכה בהומור... הלא...כבר יצאתי...אז מה... אחזור על עקבותיי או...שאמשיך "מה לא תשקיע בי קפה?, אתה יודע מה אני אשלם.." צוחקת...
סוכם שנתקדם לקפה קרוב באם יתאים.
אני מגיעה... נפגשים ליד ביתו, סמוך לפח הזבל השכונתי,
ותוך כדי שיחה אני שומעת ללא הרף את הביוב השכונתי מרעיש בכל פעם שאחד השכנים... הוא התלהב ממני חיצונית, אני...מצידי חשבתי ..בסדר. עומדים שם 3 שעות, ליד הזבל והביוב והבחור לא מציע...לשבת. צמאה, עייפה, ביקשתי לשבת ברכב שלי, כי כבר התעייפתי.
נכנס איתי לרכב....ו...כלום. לאחר שעה נוספת ,ביקש לראות אותי שוב...ע"מ לשכב איתי. נמשך אליי מאוד, חושב שכשיש משיכה , אז למה לעצור...טוען שאני אולד פאשן בגלל שביקשתי זמן...זמן להיפתח, להרגיש חופשיה ונינוחה. אבל סימן לי
ואמר שמזמן לא נתקל בבחורה טובה כמוני
וזה מושך אפילו יותר. הסתיים נחמד...אני לא יודעת אם ארצה לפגוש אותו שוב מה שכן הדייט הכי הזוי שהיה לי (ולא שהיו לי הרבה). יום מקסים לכם