סבלו של אדם.

[בארבאבא]

סבלו של אדם.

יוסף סולוביצ'יק,פילוסוף ורב,טוען שהסבל מסייע להתפתחות האדם. כלומר,לטענתו,האדם שולט בסבלו והוא יכול לצמוח מזה. מה דעתכם?האם באמת אפשר לצמוח מהסבל שלנו?האם בכלל יש לנו אפשרות בחירה אם לסבול או לא? ובהקשר דומה..דטרמניזם VS.בחירה חופשית.

 

[aviel931]

אין אפשרות

אדם תמיד סובל בצורה מסוימת

 

[Starving for truth]

אני בהחלט מסכימה

לגביי השליטה בסבל- לכל אחד מאתנו יש קשיים וכאב בחיים, כמו שיש שמחה או כעס או כל רגש אחר. העניין הוא הפרופרציה, ההשקפה- כאן יש יכולת לבחור. כאן יש בחירה ממה לסבול, כמה לסבול אם בכלל, מתי לשחרר וכו'. והצמיחה- זה מאוד הגיוני, הרי כל אדם שמאחוריו תקופה קשה מרגיש שהוא התפתח והתחשל. לדעתי הסיבה להרגשה הזו היא כי סבל הוא סימפטום לקושי גדול, למכשול, לחוסר שבעות רצון ממצב מסוים בחיים בעיקר. ההתפתחות היא לא כתוצאה מהסבל, אלא כתוצאה מההתגברות עליו. מישהו שסבל, וכעת כבר לא סובל יותר ממצב מסוים, הצליח להגיע לכדי שבעות רצון מהמצב הזה, כלומר פתר בעיה. ה"בעיה" האמיתית היא שהבעיות לא נגמרות, וסבל X יתחלף בסבל Y וכן הלאה, כך שהפתרון באופן כללי הוא לפתח פרופורציה בריאה ולקבוע גבולות בנוגע לרמת הסבל הרצויה בחיינו- כי זה סבל זו בחירה ללא ספק.

 

[אניהואאני]

הסבל, לפחות זה שהוא נחלתי

או בשמותיו העממים יותר - דיכאון וכעס , הוא בהחלט, ומתוך התנסות אישית בלבד , מרומם כוח . אני קורא לזה "האיש השואב את כוחו מהריק" , כלומר גם בדיכאון כשאני מרגיש שאין לי תמיכה ואני בתחתית של התחתית , בא לי מין פרץ של מוזה וחריצות, אולי זה בשביל להוכיח לעצמי שאני יכול יותר או כמנגנון פסיכולוגי כדי להפיג את המצב התודעתי הזה , בכל מקרה יש מין פרץ של כוח על פני מפח נפש. ואני לא מדבר על סבל פיזי , אני חושב שמעט מאוד יכול לצמוח ממנו , אולי למידת גבולות , ולא יותר מזה . לא בתחום ההתעלות על עצמך לפחות. אם יש לנו בחירה אם לסבול? אני מניח שכן(תוך חינוך ל"חיים מושלמים שכאלו" שלא משנה מה קורה ועד לאדישות), אך זהו עולם הרבה יותר קר ורדוד מעולם ללא סבל.

 

[Mayhem In My Soul]

רדוד? אתה באמת חושב שהעולם רדוד?

הייתי מגדיר את העולם הזה בהרבה מאוד מילים, אבל אני שרדוד הוא ממש לא. הוא מגוון ומלא בכל כך הרבה, יש בו המון עומק.

 

[אניהואאני]

אולי לא הבהרתי את עצמי כיאות

אם תבחר לא לסבול (נגיד להיות אדיש), העולם שלך יהפוך לקר ורדוד. דה?

 

[Mayhem In My Soul]

האדם בהחלט יכול לצמוח מהסבל שלו

אחרת לא היה כל כך טעם בסבל. הסבל, ברמה הפשוטה ביותר שלו, הוא מנגנון שמטרתו להתריע שמשהו שגוי, שמשהו לא בסדר ודורש שינוי. אלמלא מנגנון זה, היינו כנראה נשארים בשגוי. הסבל (בעיקר נפשי במקרה הזה) מעודד את האדם להתבונן פנימה אל תוך עצמו או על סביבתו ולבדוק מה דורש שינוי, מה מפריע, מה גורם לסבל. סבל גדול יותר מעודד אפילו לשנות, ומכאן- לצמוח. באופן כללי,סבל הוא חלק מההגדרה של חיים ושל קיום, ומכאן שהוא גם תורם לתכלית הקיום, שהיא, לדעתי האישית, לחוות ולהתפתח. בנוגע לסבל פיזי- כדי לפתח שרירים דרוש מאמץ שגורר כאב. כדי לפתח סיבולת לב ריאה יש צורך בריצות על בסיס קבוע, דבר שהוא קשה ויוצר הרבה סבל. בסופו של דבר ההתגברות על הסבל היא שמובילה לשינוי במקרים כאלה. האם זה מטאפורי בצורה מדויקת לסבל נפשי? אני לא בטוח.. אבל זה בהחלט שווה מחשבה.

 

[aviel931]

מי אמר שהסל צריך מטרה?!

 

[Starving for truth]

זה לא עניין של מטרה. יש סיבות לכך שמופיע סבל-

סבל נובע מהפרעה/ בעיה אשר מה תגרום? חוסר שביעות רצון, חוסר סיפוק, תסכול ושאר חבריהם. מעצם המהות שלו הסבל הוא טריגר לשינוי, כלומר- או לצמיחה והתגברות ע"י פתרון הבעיה, או לשקיעה בסבל מפאת חוסר פתרון והחמרה של הבעיה. (זו דעתי וזה גם מה שהבנתי גם מההודעה של Mayhem In My Soul)

 

[Starving for truth]

למרות שלפעמים הוא לא טריגר-

לפעמים חיים איתו, רק בהנחה שהוא לא מעיק מספיק, אז האדם לא מרגיש ש"רע" לו מספיק כדי לשנות משהו.

 

[Mahamudra]

../images/Emo45.gif

לא פעם אמרו שהאדם הוא סוג של מכונה וכמו בחלק מהמכונות יש לאדם בקרה על עצמו והבקרה העצמית אומרת כזה דבר להגיע מערך מצוי לרצוי על ידי צימצום השגיאה כלומר השגיאה היא מטאפורה לסבל וכאשר מישהו סובל זה מאותת למשהו שלא בסדר ודורש תיקון או שינוי כלשהוא וכך מגיעים מהקיים אל משהו שעבדנו וסבלנו בישבילו יצא עילג אני יודעת אבל זה מה שקורה אחרי 3 שנים של לימוד חשמל ובקרה

 

[One Drop]

מסכימה ../images/Emo45.gif

 

[Winri]

הסבל בהחלט מפתח באיזשהו מקום

כלומר, אתה לא נעצר במקום כאשר אתה סובל, אלא בהחלט מתפתח ולומד. העניין הוא, שאני מאמינה שאפשר לשלוט בסבל - והכל תלוי בנקודת המבט שלך. (הכוונה לסבל נפשי כמובן, למרות שאפשר גם לשלוט בכאב פיזי). ואת אותה ההתפתחות ניתן לחוות גם מבלי לחוות סבל. הסבל הוא חיובי כי הוא מעמיד את האושר בהשוואה ועשוי להפוך אותו למתוק יותר, אך ניתן לחוות אושר שיהיה מתוק גם בלי הסבל.

 

[בארבאבא]

ין וייאנג.

אפשר לומר שאני חושבת כמוך.

 

[נערון חמודון1]

הסבל בהחלט מועיל במידה מסויימת

רק צריך לדעת מתי למנוע את הסבל שהוא לא נחוץ כלומר: מסבל אפשר באמת לצמוח ולהיגעה לתובנה מסויימת אבל גם צריך לשמור על איזון שהחיים לא יהיו יותר מדי מלאים בסבל וכן יש לנו אפשרות בחירה אם לסבול או לא לסבול