סבלנות זה קשור לפורום אם לא אז לא הבנתי
מה זה רגאיי בס"ד איפה הגבול? מה הדרך לקביעת כללים בחיים בחיים הפרטיים, בחיים בחוג המצומצם , והחוג היותר כללי? איך אני קובע לעצמי גבולות של התנהגות מוסרית בסיסית ובסיסית פחות לפי איזה "חוק" אני קובע לעצמי בשלב הראשון ואחרי זה לסובבים אותי מכרים חברים משפחה איך להתנהג האם יש איזה דרך אחת לכולם או שכל אחד קובע לעצמו את הדרך שלו ואם אני קובע לעצמי מה הכללי מוסר האישיים שלי איך אני יכול לקבוע איפה ה"אני" נגמר ומתחיל ה"אתה" איפה הכללים שקבעתי לעצמי יכולים אולי באזיה שהוא אופן גם לפגוע באחר זאת לדעתי כרגע השאלה הבסיסית ביותר שבנאדם ששואף להיות טוב צריך לשאול את עצמו אפשר לחלק את זה להמון שאלות קטנות ודקדוקיות על כל נושא באופן ספציפי אבל בגדול "איפה הגבול"???? אני מאמין בהמון דברים שיכולים להתבלבל אחד בשני בהמון מקומות אני נגד כפייה מכל סוג- אבל מצד שני אני חושב שחייבים להיות איזה כללים בסיסיים שמהם אף אחד לא יחרוג( אפילו במחיר של כפייה) ולא צריך לתת דוגמאות כי זה די ברור שיש בסיס מינימלי כלשהו מצד שני אני מאמין מאד גדול בזה שכולנו חייבים לדרוש מעצמנו שיפור יומיומי ברמה הכי גבוהה להתקדם תמיד לשאוף ליותר לא מבחינה כלכלית חס וחלילה אלא מבחינה אישית אם זה בעבודה ואם זה בבנאדם לחברו תמיד לתקדם ולשאוף ליותר תמיד ושיפור ברמה יומיומית ודרשות גבוהות מעצמך גורמות לך הרבה פעמים קצת להיות "סנוב" קצת שופט יותר ולפי דעתי חייבת להגיע באיזה שהוא שלב של התקדמות אישית עבודה קהילתית כי לבד אי אפשר להתקדם חייבת להיות חברה מסביב טוב אפשר רק לתת ובשביל לתת צריך חברה איפה נגמר הגבול בין הסיגריה שלי לבין הסרטן של השכן ששלי ברחוב פתוח? או אולי בבית סגור? איפה המעורבות החברתית שלי בתור בנאדם מפריעה ופוגעת בשכן שלי איפה המקום שאם אני לא אפגע בצורה מסויימת בחברה בשביל לגרם לה להתקדם או לא להתעפש אני אפגע גם בעצמי וגם בחברה שלי איפה?????????????????? בוקר בוקר ערב ערב מה פותרים את העניין הזה ? מה לכתוב ספר חוקים? לאמץ דת או כת? בתור קהילה חייב לבוא איפה שהוא המקום שיהיה טוב.... רק טוב.... חלום? לא !! טוב נו אולי עכשיו זה נראה קצת כמו חלום אבל אם נחלום מספיק חזק ונאמין בעצמנו נוכל בוקר אחד להתעורר אל עולם מחייך יותר מועיל יותר אוהב יותר עולם שהמלחמות יהיו במצעד הפזמונים ולא על הכביש עולם שנוכל לראות זריחה בבוקר ולדעת שבערב נחזור אל הילדים ולא יקרה חנו אחד מאותם הדברים הנוראיים שקורים כל יום לאלפי אנשים ונשים בכל מקום בעולם צריך להתפלל כל בוקר בשביל זה בשביל היום ש.... השלם את המיותר היום שבבוקר נדע אנחנו באמת במהפכה שמצליחה לשנות להתאחד כי כולנו חולמים כל בוקר ש\על מה היה קורה אם היינו עושים את זה עד הסוף חיים על אמת בלי מלחמות אגו וכוח שלא מועיל בשורה התחתונה לאף אחד לא איחוד אמיתי של הכוח שלנו בשביל העם ואמת כלשהיא שתגרום לנו לחיות בשלום עם עצמנו כמו שאנחנו נחיה עם השכן והדשא של השכן יהיה ירוק יותר בגלל שאני זה שמשקה אותו... או שפשוט הוא ירוק יותר כי הוא ירוק יותר ולא ב גלל שיש משהו טוב יותר או פחות צריך להפסיק לחשוב כלן אחד לעצמו ולהתחיל לחשוב ביחד להחיות את הקהילתיות זה ההבדל בנינו לבין החיות, היכולת להתאחד לגרום לשינוי על ידי השפה שיש לנו להתעורר כולנו ביחד ולשנות כי יש לנו את הכוח חייב להיות לנו את הכוח כי אחרת יהיה פה ממש משעמם ורע. ולא יהיה פה ממש משעמם ורע!! יהיה פה שמח ומעניין!!! תהיה פה אהבה כמו שלא הכרנו מעולם הפרמטר לאיכות יהיה חיוך גדול ומשמח ולא השריר או למי יש את השקר הגדול יותר... מה אפשר לעשות? להתאחד!!! רק האיחוד והידיעה שיש עוד אנשים מהסוג שלנו שרוצים להפוך את העולם למקום יפה יותר תיתן לנו את הכוח להתקדם עוד יום אל עולם נאיבי בצורה אמיתית ולא בצורה פתטית יכול להיות שאני נשמע מאוד פתטי ולא מחובר אבל אני מאמין שבתוך כל אחד מאיתנו יושב הנסיך הקטן שלו ושואל אותו מה הוא רואה בציור ולא זה לא כובע זה עולם יפה זה מה שיש בציור שאני רואה רוצה להפוך את העולם הזה למקום של "ילדים" ולא של "מבוגרים".... רק צריך לרצות מספיק לחלום מספיק... אהה וגם להתחיל את המהפכה.... כל אחד מהמקום האישי שלו ולא לשכוח לרגע שבלי שנתאחד כולנו לא נגיע רחוק....
מה זה רגאיי בס"ד איפה הגבול? מה הדרך לקביעת כללים בחיים בחיים הפרטיים, בחיים בחוג המצומצם , והחוג היותר כללי? איך אני קובע לעצמי גבולות של התנהגות מוסרית בסיסית ובסיסית פחות לפי איזה "חוק" אני קובע לעצמי בשלב הראשון ואחרי זה לסובבים אותי מכרים חברים משפחה איך להתנהג האם יש איזה דרך אחת לכולם או שכל אחד קובע לעצמו את הדרך שלו ואם אני קובע לעצמי מה הכללי מוסר האישיים שלי איך אני יכול לקבוע איפה ה"אני" נגמר ומתחיל ה"אתה" איפה הכללים שקבעתי לעצמי יכולים אולי באזיה שהוא אופן גם לפגוע באחר זאת לדעתי כרגע השאלה הבסיסית ביותר שבנאדם ששואף להיות טוב צריך לשאול את עצמו אפשר לחלק את זה להמון שאלות קטנות ודקדוקיות על כל נושא באופן ספציפי אבל בגדול "איפה הגבול"???? אני מאמין בהמון דברים שיכולים להתבלבל אחד בשני בהמון מקומות אני נגד כפייה מכל סוג- אבל מצד שני אני חושב שחייבים להיות איזה כללים בסיסיים שמהם אף אחד לא יחרוג( אפילו במחיר של כפייה) ולא צריך לתת דוגמאות כי זה די ברור שיש בסיס מינימלי כלשהו מצד שני אני מאמין מאד גדול בזה שכולנו חייבים לדרוש מעצמנו שיפור יומיומי ברמה הכי גבוהה להתקדם תמיד לשאוף ליותר לא מבחינה כלכלית חס וחלילה אלא מבחינה אישית אם זה בעבודה ואם זה בבנאדם לחברו תמיד לתקדם ולשאוף ליותר תמיד ושיפור ברמה יומיומית ודרשות גבוהות מעצמך גורמות לך הרבה פעמים קצת להיות "סנוב" קצת שופט יותר ולפי דעתי חייבת להגיע באיזה שהוא שלב של התקדמות אישית עבודה קהילתית כי לבד אי אפשר להתקדם חייבת להיות חברה מסביב טוב אפשר רק לתת ובשביל לתת צריך חברה איפה נגמר הגבול בין הסיגריה שלי לבין הסרטן של השכן ששלי ברחוב פתוח? או אולי בבית סגור? איפה המעורבות החברתית שלי בתור בנאדם מפריעה ופוגעת בשכן שלי איפה המקום שאם אני לא אפגע בצורה מסויימת בחברה בשביל לגרם לה להתקדם או לא להתעפש אני אפגע גם בעצמי וגם בחברה שלי איפה?????????????????? בוקר בוקר ערב ערב מה פותרים את העניין הזה ? מה לכתוב ספר חוקים? לאמץ דת או כת? בתור קהילה חייב לבוא איפה שהוא המקום שיהיה טוב.... רק טוב.... חלום? לא !! טוב נו אולי עכשיו זה נראה קצת כמו חלום אבל אם נחלום מספיק חזק ונאמין בעצמנו נוכל בוקר אחד להתעורר אל עולם מחייך יותר מועיל יותר אוהב יותר עולם שהמלחמות יהיו במצעד הפזמונים ולא על הכביש עולם שנוכל לראות זריחה בבוקר ולדעת שבערב נחזור אל הילדים ולא יקרה חנו אחד מאותם הדברים הנוראיים שקורים כל יום לאלפי אנשים ונשים בכל מקום בעולם צריך להתפלל כל בוקר בשביל זה בשביל היום ש.... השלם את המיותר היום שבבוקר נדע אנחנו באמת במהפכה שמצליחה לשנות להתאחד כי כולנו חולמים כל בוקר ש\על מה היה קורה אם היינו עושים את זה עד הסוף חיים על אמת בלי מלחמות אגו וכוח שלא מועיל בשורה התחתונה לאף אחד לא איחוד אמיתי של הכוח שלנו בשביל העם ואמת כלשהיא שתגרום לנו לחיות בשלום עם עצמנו כמו שאנחנו נחיה עם השכן והדשא של השכן יהיה ירוק יותר בגלל שאני זה שמשקה אותו... או שפשוט הוא ירוק יותר כי הוא ירוק יותר ולא ב גלל שיש משהו טוב יותר או פחות צריך להפסיק לחשוב כלן אחד לעצמו ולהתחיל לחשוב ביחד להחיות את הקהילתיות זה ההבדל בנינו לבין החיות, היכולת להתאחד לגרום לשינוי על ידי השפה שיש לנו להתעורר כולנו ביחד ולשנות כי יש לנו את הכוח חייב להיות לנו את הכוח כי אחרת יהיה פה ממש משעמם ורע. ולא יהיה פה ממש משעמם ורע!! יהיה פה שמח ומעניין!!! תהיה פה אהבה כמו שלא הכרנו מעולם הפרמטר לאיכות יהיה חיוך גדול ומשמח ולא השריר או למי יש את השקר הגדול יותר... מה אפשר לעשות? להתאחד!!! רק האיחוד והידיעה שיש עוד אנשים מהסוג שלנו שרוצים להפוך את העולם למקום יפה יותר תיתן לנו את הכוח להתקדם עוד יום אל עולם נאיבי בצורה אמיתית ולא בצורה פתטית יכול להיות שאני נשמע מאוד פתטי ולא מחובר אבל אני מאמין שבתוך כל אחד מאיתנו יושב הנסיך הקטן שלו ושואל אותו מה הוא רואה בציור ולא זה לא כובע זה עולם יפה זה מה שיש בציור שאני רואה רוצה להפוך את העולם הזה למקום של "ילדים" ולא של "מבוגרים".... רק צריך לרצות מספיק לחלום מספיק... אהה וגם להתחיל את המהפכה.... כל אחד מהמקום האישי שלו ולא לשכוח לרגע שבלי שנתאחד כולנו לא נגיע רחוק....
