סבלתי מחרדה וזה חזר..

[black_magic]

סבלתי מחרדה וזה חזר..

שלום לכם...אני מרגישה צורך להוציא, לספר את סיפור החיים שלי.. ברשותכם.. לפני שנתיים..סבלתי מהפרעת חרדה, כל כך פחדתי על החיים שלי, פחדתי מהכל.. רציתי להבוח מזה.. הייתי חותכת את עצמי, עושה שטויות..הייתי מטופלת אצל פסיכיאטר בשילוב תרופות וזה עזר לי..הרגיע אותי קצת מהפגיעה העצמית..ואז..אבא שלי נפטר מדום לב..וחודשים אחרי מותו אני עברתי תאונת דרכים קשה,הייתי מאושפזת בבית חולים 3 חודשים..כשיצאתי מבית החולים, תפיסת החיים שלי השתנתה..התחלתי לחיות את החיים כאילו שמחר זה היום האחרון..יצאתי למסיבות,התמזמזתי עם בחורים,השתמשתי בסמים,שמתי זין על העולם..עד..שהכרתי את אמיר..שלו אני אקרא האור בחיים שלי..האהבה שלי..הוא החזיר אותי למוטב, נטשתי את כל השטויות שעשיתי, התחלתי לחזור לסדר חיים נורמלי..אבל בתקופה האחרונה..החרדות חוזרות לי..אני מפחדת לפגוע בו..אני הרבה פעמים בלילות מתעוררת ורואה אותו יושן לצידי, מלאך שלי.. ואני בוכה..פשוט בוכה..אני כל כך אוהבת אותו וכל כך מפחדת לפגוע בו..מפחדת שהוא יעזוב אותי..שימאס לו ממני.. למרות שהוא חוזר ואומר לי שהוא איתי לנצח, בטוב וברע..אני כל הזמן לא מפסיקה לחשוב אם יש לי איידס ואני מפחדת שאני הדבקתי אותו..וזה לא היגיוני..כי הוא הראשון שלי..לו איבדתי את בתוליי..לפניו הייתה התנסות אנאלית אחת עם בחור שגמר לי בפנים..ואני חוששת כל כך שממנו קיבלתי איידס, למרות שהבחור טוען שהוא נקי ולמרות שאחרי הפעם ההיא עשיתי בדיקה ואמרו שאני נקייה..בכל זאת כדי שיגלו את הנגיף בגוף צריך לחכות 3 חודשים..ואני מפחדת עכשיו ללכת להיבדק ולגלות שאולי הרסתי לאמיר את החיים..אני לא רוצה לפגוע בו..אני אבודה..

 

[נוצה Sגולה]

שלום קסם ../images/Emo140.gif

ברוכה הבאה לפורום שלנו

למה את חושבת שאת אבודה?? למה את ממלאה את עצמך מחשבות קשות?? אם ישנו חשש < למרות שנראה שהוא רק במחשבותייך> לכי לבדיקה ותשללי תרעיון. אם את מרגישה סימנים חוזרים של החרדות שמוכרות לך מהעבר, זה הזמן לגשת לטיפול, עכשיו יש לך מי שיעזור לך, יתמוך בך.. עם טיפול תתחזקי ותחזרי להנות מהמתנה הקסומה שלך- האהבה.

 

[black_magic]

אני לא יודעת...

למה אני "מתעקשת" לחשוב רק על דברים רעים.. דווקא עכשיו כשכל כך טוב לי... קבעתי תור מחר לבדיקה.. נמאזס לי לחשוב על זה.. מפחדת על כל דבר.. היום נשברתי וסיפרתי לאמא שהסימנים מהעבר חוזרים..והיא אמרה שהגיע הזמן לחזור לפסיכיאטר ולתרופות.. אבל לי אין כח למישהו שיגרום לי לדבר ולדבר ולהוציא הכל.. אחרי הכל גם לי מגיעות מחשבות פרטיות לא? למה אי אפשר רק לקבל את הכדורים וזהו..

 

[נוצה Sגולה]

שמחה לשמוע,

ששיתפת את אמא ושאת הולכת מחר לפגישה כל הכבוד. יש הבדל בין פסיכולוג לפסיכיאטר, שם את יכולה לתת רקע, בלי להעמיק אל שיח וכו.. מחזיקה לך אצבעות

 

[בת ים הקטנה]

אפשר לשאול אותך משהו?

קודם כל באילו תרופות השתמשת? ודבר שני- האם חבר שלך יודע את הסיפור על חרדות?

 

[black_magic]

השתמשתי ב...

סרוקסט ועוד אחד ששכחתי את שמו... החבר יודע על החרדות שהיו לי לפני שנתיים, הוא לא יודע שהן חזרו ואני לא רוצה להעיק עליו, אני מטען מספיק כבד..

 

[black_magic]

נזכרתי..השתמשתי גם בקלונקס!

 

[גילה זילברמן]

קסם ../images/Emo140.gif

סיפרת לאמא וזה היה מעשה נבון. אמך נתנה לך עיצה טובה, לחזור לטיפול הפסכאטרי. הצלחת לחזור לסדר חיים נורמלי בעבר, אין סיבה שלא תוכלי לחזור לכך שוב. יש לך נסיון ואת מזהה מוקדם סמנים שאת זקוקה לעזרה. חבל לחכות.