סברי מרנן

[פרפרי אהבה]

סברי מרנן

אני משתדלת לעקוב אחרי השידור גם מחו"ל והאמת שזו בעיני אחת הסדרות הישראליות הקומיות הכי טובות שיש

מי רואה את התוכנית

עם איזו דמות אתם הכי מזדהים

איזו מן החמות שבתוכנית הכי מזכירה את חמותכם

 

[mykal]

אני רואה את הסדרה

רק עכשיו התחלתי (רואה באינטרנט,)
בהמלצה של לראות דברים שאפשר לצחוק בהם.
הרבה דברים שם הם מהחיים האמיתיים--וההקצנה מצחיקה.

לשאלתך --איזו חמות היתה לי --אף אחת מהמוצגות שם.

 

[הפוך עם ראש כפול]

לא מצחיקה אותי בכלל... סורי.

 

[ga26]

סדרה חמודה! אני מאוד אוהב

מזדהה בעיקר עם שי.
הדמויות האחרות הן בעיקר סוג של קריקטורה מוקצנת של תופעות אמיתיות ולכן אף אחד ואחת לא מש זהים לדמויות שמוצגות שם אולם אני יכול למצוא בתחומים מסויימים אנשים שמתאימים לפרופיל זה או אחר שם. אני כן יכול למצוא אצל רחל וריקי דברים שאני רואה שקיימים אצל אמא שלי.
&nbsp
אחרי שי הדמיות שאני מאוד אוהב זה הדמויות של:
ריקי - קיצונית ומדהימה במשחק ומוסיפה המון צבעוניות לסדרה. בלעדיה לא תהיה סדרה
משה - הטפשות והשלומיאליות מאוד מוסיפות לעלילה
אלין - כי איך אפשר לא לאהוב את ה"רוסיה הקטנה" כמו שריקי מכנה אותה

 

[mykal]

מענין מה שכתבת,

אני לא כ"כ מתיחסת לדמויות--כן אוהבת את הליהוק של כל הקאסט.
אלא באמת 'משתמשת' בסיטואציות כדי ללמוד משהו להתנהלות.
כמה צריך להזהר שלא לדבר עם ילד אחד על אחר?
כמה צריך להזהר לא להעביר את המחשבות שלי--והפחדים לזוגיות של הילדים.
(כסטריאוטיפ לרעיון--הפרק בעונה השניהלבדיקת ה--D.N.A,)
כמה צריך להיות קשוב. לכל צלע אחרת במשפחה.
כמה צריך לא להתערב.
להיות מודע שהנושא העדתי לא פס מן העולם.

יש הרבה סיטואציות--שכנראה, נמצאות חלקן לפחות בהרבה בתים, גם אם
לא באופן קיצוני. להיות עירני ולהתנהג שיהיה כיף ביחד.
אישית מודע ומתודה אני ממש כל הזמן בוחנת את עצמי, ואם טועה משתדלת לתקן.
וגם יודעת שיש דברים שלא ניתן לתקן.
אבל ליצור אמון ואוירה טובה זה תפקיד בלתי נגמר.
לא לאורך

 

[ga26]

 

[dori78]

כמו כל קומדיה - מוקצנת למטרת הצחוקים.

לא תמיד זה הולך להם, לפעמים זה מוגזם מדי לטעמי.
צופה מדי פעם כשיוצא, לא ממש מחכה לזה.
לא מזדהה עם אף אחת מהדמויות, כל הקונפליקטים שם מוקצנים ומוגזמים
באופן שאני לא מתחברת אליו - גם הנושא של נשים/גברים וגם הנושא העדתי.
מעבר לזה אני לא מתחברת לעניין הזה של חובת הגעה לארוחת שישי אצל ההורים.
אצלנו אף אחד מהצדדים לא מציק בעניין הזה.
וכמובן שאף אחת משתי החמיות לא מזכירה את חמותי או את אמא שלי.

 

[ד ר ל י]

תכנית משעשעת

רואה לפעמים.
לא מזדהה עם אף דמות.
החמות שמזכירה את חמותי היא ריקי כמובן.
מוצאת את הנקודות הרגישות והמכאיבות ולוחצת עליהן באמצעות הערות, הרבה פעמים במסווה של טוב לב ובעורמה.
למשל, כדי להראות לי כמה שהיא רזה ואני שמנה, היא תבוא לסלון עם חולצה שגדולה עליה, תנפנף בה ותגיד לי: "תראי איזה חולצה קניתי, לא יודעת למה קניתי חולצה שגדולה עלי, אולי את רוצה אותה?"
או שהיא תציע לכולם עוגה ותדלג עלי.
ועוד הערות שנובעות מטוב לב.
אנחנו באים אליהם בכל יום שישי. פתאום שמתי לב שאני חוטפת דיכאון ועצבנית כל השבת וזה אפילו נמשך גם עד יום שני. היום אני אעשה נסיון- אני לא הולכת אליהם ונראה אם זה יעזור למצב הרוח שלי השבת.

 

[ד ר ל י]

והיא גם גזענית

שונאת אשכנזים ושונאת ערבים.
היא אמנם משתדלת לא להגיד דברים רעים על אשכנזים לידי, כי יש לה גם חתן אשכנזי, אבל היו לה פליטות פה אומללות. אבל לשנוא אשכנזים זה בסדר, זה לא נחשב לגזענות, בימינו זה לגיטימי.
כל הזמן יש לה משפטים כמו: "גועל נפש כל הקניון מלא ערבים" וכד', או כל מיני הערות גזעניות כשהחדשות ברקע, כמובן שאוי ואבוי אם מישהו יגיד לה משהו שנוטה לשמאל, היא ישר תגיד לו ללכת לעזה לחיות עם החברים שלו הערבים.

 

[mykal]

הצחקת אותי עם האמירה

של הגזענות--שלטעמי אפילו אין מודעות לכמה גזענות יש בכל משפט כזה.
וזה הזכיר לי--
חמותי היתה מסוכסכת עם שני החתנים שלה,
ובזמן שאני הייתי עוד ביחסים טובים איתה.
היא פעם אמרה לי:"אני כ"כ שמחה שכל החתנים והכלה הם מהתפוצה שלי"
(האמת אני לא לגמרי, אבל מה זה משנה)
ואני בספונטניות עניתי--למה את יודעתלריב רק עם התפוצה שלך?
הסתכלה עלי במבט --לא מאמינה שאמרת כך.
אני באמת חושבת שזה מה שנקר מצד אחד להדבק לידוע ומצד שני חוסר מודעות לאיך זה נשמע גזענות.

 

[ד ר ל י]

ענק

 

[הפוך עם ראש כפול]

אני במקומך הייתי מדללת ביקורים בתואנות שונות...
הצלחת להתחמק אתמול? אם כן - איך את מרגישה היום?
כל פעם שאני שומעת על זוגות שבכל שישי ושבת חייבים לבקר אצל ההורים, בעיקר כשזו לא חוויה נעימה במיוחד, אני מאוד שמחה בחלקי

&nbsp

 

[ד ר ל י]

אכן הצלחתי לחמוק

זה הוריד לי קצת מהעצבים בשישי שבת.
למה אצלך אין ביקורים אצל ההורים אם מותר לשאול?

 

[הפוך עם ראש כפול]

מותר לשאול, אני לא בטוחה שזה כל כך מעניין....
זו השתלשלות אירועים ארוכת שנים (קחי בחשבון שאנחנו נשואים קרוב ל-16 שנים, ובזוגיות אנחנו 21 שנים), שקשורה לכל מיני גורמים שונים ומשונים. לא בטוחה שזה ממש מעניין מישהו כאן.
בכל מקרה, זה גם לא חסר לאף אחד במיוחד. תכלס לחמותי בעיקר חשוב לראות את הנכדים, והם אכן מגיעים אליה אחת לשבוע לאחה"צ שלם. מעולם לא היו בינינו יחסים קרובים מדי, ושתינו לגמרי מסתפקות במפגשים שיש לנו סביב ימי הולדת, חגים ואירועים משפחתיים מהסוג הזה.
ההורים שלי גרים מולי, אבל למרות העובדה הזו אנחנו ממש לא מתראים על בסיס יומיומי

יש בינינו יחסים טובים, אבל כולם נורא עסוקים כל הזמן. הם אמנם פנסיונרים אבל הם פנסיונרים פעילים, ואני מתזזת בין עבודה וילדים גדולים שצריכים הסעות כל יום לכל מיני מקומות. גם הם מקבלים את שעות ההתייחדות שלהם עם הנכדים מדי שבוע, ואיתנו הם "נפגשים" מתי שיוצא.
הייתה תקופה שניסיתי ליצור הרגל של ארוחת שישי (ערב) אצלי בבית עם ההורים שלי ועם חמותי, אבל זה היה לי קשה מאוד והשאיר אותי עצבנית ועייפה כל השבת וכל השבוע שלאחר מכן, אז בסופו של דבר ויתרתי. זה לא היה שווה את זה והמחיר של זה היה גבוה מהתועלת שבזה.
בסך הכול הייתי שמחה אם היו לי יחסים יותר קרובים עם חמותי, אבל זה לא מתאפשר בגלל האדם שהיא והאדם שאני, וזה מה יש.

 

[mykal]

מותר להתערב בשיחה?

לא מבינה את ה'לקדש' מפגשים.
ודוקא בשישי בערב.
אדבר כחמות/אמא, יש לי בת שגרה בעיר מגורי,
הקשר בינינו מעולה--אנחנו הרבה ביחד, (היום מתוקף מאילוצים, פעם זה זרם בטבעי) אבל הם לא באים אלינו כמשפחה דוקא לשבתות.
הנשואים הרחוקים כן מגיעים לשבתות כי לא עובדים/לומדים--ומכיון שהם גרים רחוק אחד מהאחר הם באים יחד,
הם מחליטים מתי ואיך--ומסתבר שכשלא לוחצים זה קורה יותר
מאשר עם דורשים ומקדשים את הביקורים.
ויותר חשוב לי הקשר שביניהם--ובין הנכדים כבני דודים, מאשר איתנו--
אני רק מסתכלת ונהנית.
אבל יוצא שהם מבקשים קירבה.
לדחוק ולהתערב רק מקלקל--לתת ליחסים לזרום מצידם---תורם לקשר.

 

[ayaht]

מצ'עממת/מדכאת

ככה באמת נראים חיים של אנשים?
כל שישי אצל ההורים?
לא יוצאים לבלות?
לא נפגשים עם חברים?
עושים קידוש????

בעצם מציגים שם את כל מה שאני שונאת.
משפחתיות חונקת.
חוסר פרטיות.
חוסר חופש הפרט.
חיים בחמולה.
חיים של אין ברירה ולא נעים.

נ.ב.
הם באמת גזענים ומגעילים כלפי אשכנזים.
עצוב שזה מה שיש לטלויזיה שלנו לשדר.

 

[פרפרי אהבה]

תקופה מסויימת בחיי זה היה ככה

וזה היה סיוט

&nbsp
מחכה לבואו של הבעל לישראל וזה כנראה גם מה שיהיה- סוג של תחרות וחלוקה אצל מי נאכל ונתארח.

 

[ayaht]

למה זה היה ככה?
זה נפסק רק בגלל המעבר לחו"ל?

כרגע זה די טבעי.
באתם לביקור קצר וכולם מתגעגעים ורוצים להיפגש איתכם.
גם חברים וגם משפחה.

אני תמיד רואה אנשים שבאים "לנופש" מארה"ב נקרעים.
גם ג'ט לג, גם מליון אנשים ופגישות ורוצים להספיק לראות את כולם.
יוצא שמקציבים לך זמן ביומן ומיד רצים לפגישה הבאה,
או שבאים להתחבא אצלך כדי לנוח מכל הריצות ולקבל קצת שקט..

 

[פרפרי אהבה]

זה הפסיק כי הרגשנו שזה משתלט עלינו

ושאין לנו זמן לנשום ולבלות ביחד כי הכל היה סביב ביקורים וארוחות משפחתיות.
לאט לאט התחלנו לצמצם הגעה ולא תמיד לארוחות וקיצרנו את הזמנים שם והרגלנו שלא תמיד אנחנו מגיעים.

 

[אמאשלשון]

מה הקשר בין להגיע להורים לבין להפגש עם חברים?

אנחנו נפגשים עם ההורים בסביבות 7 בערב ולאחר מכן עם חברים וזה בסביבות 11 או 10 בלילה ממש לא קשור אחד לשני, גם ההורים שלי ושל בעלי נפגשים לאחר מכן עם החבר'ה שלהם...... והרי גם החברים שלנו נפגשים עם ההורים ואחר כך איתנו...........גם הילדים הבוגרים שלנו מאוד שמחים על המפגשים האלו ויש להם לאחר מכן את המפגשים החברתיים שלהם.
אז נכון, יש לנו הורים שממש כיף להיפגש איתם ונכון שלא בכל המשפחות זה ככה, עצוב לשמוע תמיד שיש משפחות שמפגש עם ההורים גורם לסבל ולדיכאון בעיקר בשל משקעי עבר וילדות לא מאושרת
יש לנו בחבר'ה בחורה שבאה מבית פרמיטיבי וחמולתי האומללה חטפה מכות מכות כשהיתה ילדה היא היחידה מכל החבר'ה שלנו שבאמת לא נפגשת עם ההורים.
יש לי חברה שאיבדה את ההורים שלה בשנתיים האחרונות, מאוד קשה לילדים שלה עכשיו בלי מפגשי השישי אצל סבתא.....